Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ו׳ במרחשון תשפ״א | 24 אוקטובר 2020

עירובין עו

אם יש ג' בתים זה ליד זה ונמצאים בדיוק בין שתי חצירות, איך אפשר לערב? אם יש שתי חצירות עם חלון ביניהם, מה גודל החלון הנדרש כדי שייחשב פתח כדי להתיר לערב ביניהם? ועד איזה גובה זה צריך להיות? אם החלון היה עיגול, מהן המידות הנדרשות? רב נחמן אמר שהחיוב שהחלון הוא תוך י' טפחים מהקרקע לא תקף בתוך בית. האם הוא יתיר גם ארובה בין הבית לעלייה או רק כשמדובר בחלון בצד של הבית? אם יש קיר בין שתי חצרות גובה י' טפחים ורוחב ארבעה, האם אפשר לעשות עירוב בין חצרות אלו? במה זה תלוי? מה אם הקיר נפרץ?

זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה בית שער לזה אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב ואין צריך ליתן את הפת

בדיק להו רחבה לרבנן שתי חצרות ושני בתים ביניהם זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה קנו עירוב או לא מי משוית להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]

אמרו ליה שניהן לא קנו עירוב מה נפשך אי בית שער משוית ליה הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אי בית משוית ליה קא מטלטל לבית דלא מערב ליה

ומאי שנא מדרבא דאמר רבא אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך שניהם קנו עירוב

הכי השתא התם ספק יממא ספק ליליא לא מינכרא מילתא אבל הכא אי דלגבי דהאי בית לגבי דהאי בית אי לגבי דהאי בית שער לגבי דהאי נמי בית שער:

הדרן עלך הדר

מתני׳ חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד

פחות מארבעה על ארבעה או למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ׳ לימא תנן סתמא כרבן שמעון בן גמליאל דאמר כל פחות מארבעה כלבוד דמי

אפילו תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפילו רבנן מודו דאי איכא ארבעה על ארבעה חשיב ואי לא לא חשיב:

פחות מארבעה וכו׳: פשיטא כיון דאמר ארבעה על ארבעה בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מארבעה ולמעלה מעשרה לא

הא קא משמע לן טעמא דכוליה למעלה מעשרה אבל מקצתו בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד

תנינא להא דתנו רבנן כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד

השתא כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מיבעיא

זו ואין צריך לומר זו קתני

אמר רבי יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך עשרה שאם ירבענו נמצא משהו בתוך עשרה

מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא

הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעינן טפי

מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע בשיתסר סגיא

הני מילי עיגולא דנפיק מגו ריבועא אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא בעינן טפי מאי טעמא משום מורשא דקרנתא

מכדי כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא בשיבסר נכי חומשא סגיא

רבי יוחנן אמר כי דייני דקיסרי ואמרי לה כרבנן דקיסרי דאמרי עיגולא מגו ריבועא ריבעא ריבועא מגו עיגולא פלגא:

פחות מארבעה על ארבעה וכו׳: אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצירות אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מעשרה נמי אם רצו לערב מערבין אחד מאי טעמא ביתא כמאן דמלי דמי

איתיביה רבא לרב נחמן אחד לי חלון שבין שתי חצירות ואחד לי חלון שבין שני בתים ואחד לי חלון שבין שתי עליות ואחד לי חלון שבין שני גגין ואחד לי חלון שבין שני חדרים כולן ארבעה על ארבעה בתוך עשרה

תרגומא אחצירות והא אחד לי קתני תרגומא אארבעה על ארבעה

בעא מיניה רבי אבא מרב נחמן לול הפתוח מן בית לעלייה צריך סולם קבוע להתירו או אין צריך סולם קבוע להתירו

כי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי הני מילי מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנא

אמר ליה אינו צריך סבור מינה סולם קבוע הוא דאינו צריך הא סולם עראי צריך איתמר אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אחד סולם קבוע ואחד סולם עראי אינו צריך:

מתני׳ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד

היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן

נפרצה הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים:

גמ׳ אין בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו לא יזיז בו אפילו מלא נימא

להעמיק בדף

דף משלהן 38

כוח דהיתרא עדיף – דף משלהן 38

"גם סבתא שלי ידעה להגיד לא!" מה יותר קל בהלכה? להחמיר או להקל? כוח דהיתרא עדיף! מושג ארמי המופיע השבוע בעירובין עב. מה הוא אומר? ואיך זה קשור לעירובין? דף משלהן- פרק 38 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל חמוטל ושירה

עירובין עו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין עו

זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה בית שער לזה אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב ואין צריך ליתן את הפת

בדיק להו רחבה לרבנן שתי חצרות ושני בתים ביניהם זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה קנו עירוב או לא מי משוית להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]

אמרו ליה שניהן לא קנו עירוב מה נפשך אי בית שער משוית ליה הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אי בית משוית ליה קא מטלטל לבית דלא מערב ליה

ומאי שנא מדרבא דאמר רבא אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך שניהם קנו עירוב

הכי השתא התם ספק יממא ספק ליליא לא מינכרא מילתא אבל הכא אי דלגבי דהאי בית לגבי דהאי בית אי לגבי דהאי בית שער לגבי דהאי נמי בית שער:

הדרן עלך הדר

מתני׳ חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד

פחות מארבעה על ארבעה או למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ׳ לימא תנן סתמא כרבן שמעון בן גמליאל דאמר כל פחות מארבעה כלבוד דמי

אפילו תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפילו רבנן מודו דאי איכא ארבעה על ארבעה חשיב ואי לא לא חשיב:

פחות מארבעה וכו׳: פשיטא כיון דאמר ארבעה על ארבעה בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מארבעה ולמעלה מעשרה לא

הא קא משמע לן טעמא דכוליה למעלה מעשרה אבל מקצתו בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד

תנינא להא דתנו רבנן כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד

השתא כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מיבעיא

זו ואין צריך לומר זו קתני

אמר רבי יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך עשרה שאם ירבענו נמצא משהו בתוך עשרה

מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא

הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעינן טפי

מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע בשיתסר סגיא

הני מילי עיגולא דנפיק מגו ריבועא אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא בעינן טפי מאי טעמא משום מורשא דקרנתא

מכדי כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא בשיבסר נכי חומשא סגיא

רבי יוחנן אמר כי דייני דקיסרי ואמרי לה כרבנן דקיסרי דאמרי עיגולא מגו ריבועא ריבעא ריבועא מגו עיגולא פלגא:

פחות מארבעה על ארבעה וכו׳: אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצירות אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מעשרה נמי אם רצו לערב מערבין אחד מאי טעמא ביתא כמאן דמלי דמי

איתיביה רבא לרב נחמן אחד לי חלון שבין שתי חצירות ואחד לי חלון שבין שני בתים ואחד לי חלון שבין שתי עליות ואחד לי חלון שבין שני גגין ואחד לי חלון שבין שני חדרים כולן ארבעה על ארבעה בתוך עשרה

תרגומא אחצירות והא אחד לי קתני תרגומא אארבעה על ארבעה

בעא מיניה רבי אבא מרב נחמן לול הפתוח מן בית לעלייה צריך סולם קבוע להתירו או אין צריך סולם קבוע להתירו

כי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי הני מילי מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנא

אמר ליה אינו צריך סבור מינה סולם קבוע הוא דאינו צריך הא סולם עראי צריך איתמר אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אחד סולם קבוע ואחד סולם עראי אינו צריך:

מתני׳ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד

היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטן

נפרצה הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים:

גמ׳ אין בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו לא יזיז בו אפילו מלא נימא

Scroll To Top