Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ח׳ במרחשון תשפ״א | 26 אוקטובר 2020

עירובין עח

הגמרא ממשיכה בדיונים על דברים שבולטים מהקיר שימעטו את גובה הכותל כמו זיז. באיזה תנאים ייחשב כמיעוט? האם צריך סולם? ואם כן, איפה הסולם חייב להיות ממוקם? מה אם הכותל בגובה 19 טפחים – איפה צריך הזיז להיות ממוקם? מה אם הכותל יותר גבוה מעשרים? אם יש עמוד גבוה עשרה טפחים ברשות הרבים ורוחב ארבעה ונחשב כרשות היחיד, אם יש יתד שנעוץ בו, האם זה ממעט גובהו וזה הופך למקום פטור? באיזה תנאים? יש דעות שונות בעניין. מה אם כולו מלא ביתדות? כשיש סולם שממעט גובהו, עד איזה גובה זה צריך להגיע ובאיזה זווית זה אמור לעמוד? הגמרא מביאה מקרים שיש סולם שלא רחב ארבעה אבל יש משהו שמשלימו לארבעה. האם זה עובד? באיזה תנאים? אם הסולם עשוי על ידי אילן, האם זה עובד – הרי אסור להשתמש באילן בשבת? האם זה תלוי במחלוקת רבי ורבנן בעניין עירוב תחומים שנמצא באילן? מה לגבי עץ אשרה שעשוי כסולם? האם זה תלוי במחלוקת ר' יהודה ורבנן לגבי עירוב תחומים בקבר שגם הוא אסור בהנאה כעץ אשרה? אם יש חריץ בין שתי חצרות ומילאו בתבן או בעפר – האם הם יכולים לערב ביחד? האם יש הבדל בין אן מילאו תבן או עפר? למה? אם יש נסר רחב ארבעה שעושה כעין גשר מחצר לחצר או ממרפסת למרפסת, הרי זה מחברן לעניין יכולת לערב.

זיז היוצא מן הכותל ארבעה על ארבעה והניח עליו סולם כל שהוא מיעטו

ולא אמרן אלא דאותביה עליה אבל אותביה בהדיה ארווחי ארוחיה

ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כותל תשעה עשר צריך זיז אחד להתירו

כותל עשרים צריך שני זיזים להתירו אמר רב חסדא והוא שהעמידן זה שלא כנגד זה

אמר רב הונא עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו

אמר רב אדא בר אהבה ובגבוה שלשה אביי ורבא דאמרי תרוייהו אף על פי שאין גבוה שלשה

מאי טעמא לא משתמש ליה

רב אשי אמר אפילו שגבוה שלשה מאי טעמא אפשר דתליה ביה מידי

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מלאו כולו ביתדות מהו

אמר ליה לא שמיע לך הא דאמר רבי יוחנן בור וחולייתה מצטרף לעשרה

ואמאי הא לא משתמש ליה אלא מאי אית לך למימר דמנח מידי ומשתמש הכא נמי דמנח מידי ומשתמש

אמר רב יהודה אמר שמואל כותל עשרה צריך סולם ארבעה עשר להתירו רב יוסף אמר אפילו שלשה עשר ומשהו

אביי אמר אפילו אחד עשר ומשהו

רב הונא בריה דרב יהושע אמר אפילו שבעה ומשהו

אמר רב סולם זקוף ממעט גמרא ולא ידענא מאי טעמא

אמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דהא מלתא מידי דהוה אאיצטבא על גבי איצטבא

אמר רבה אמר רבי חייא דקלים שבבבל אינן צריכין קבע מאי טעמא כבידן קובעתן

ורב יוסף אמר רבי אושעיא סולמות שבבבל אינן צריכין קבע מאי טעמא כבידן קובעתן

מאן דאמר סולמות כל שכן דקלים ומאן דאמר דקלים אבל סולמות לא

בעא מיניה רב יוסף מרבה סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע מהו

אמר ליה אין כף הרגל עולה בהן

קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע מהו אמר ליה הרי כף הרגל עולה בהן

חקק להשלים בכותל בכמה אמר ליה בעשרה

אמר ליה חקקו כולו בכותל בכמה אמר ליה מלא קומתו ומאי שנא אמר ליה התם מסתלק ליה הכא לא מסתלק ליה

בעא מיניה רב יוסף מרבה עשאו לאילן סולם מהו

תיבעי לרבי תיבעי לרבנן

תיבעי לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מילי בין השמשות אבל כולי יומא לא

או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה

עשאו לאשירה סולם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן

תיבעי לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה אלא התם דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר

או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא דרביע עליה

אמר ליה אילן מותר ואשירה אסורה מתקיף לה רב חסדא אדרבה אילן שאיסור שבת גורם לו ניתסר

אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו לא ניתסר

איתמר נמי כי אתא רבין אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל שאיסור שבת גרם לו אסור כל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר

רב נחמן בר יצחק מתני הכי אילן פלוגתא דרבי ורבנן אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:

מתני׳ חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים

נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ׳ ותבן לא חייץ והא אנן תנן מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד

אמר אביי לענין מחיצה כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה אבל לענין חציצה אי בטליה חייץ ואי לא בטליה לא חייץ:

מלא עפר: ואפילו בסתמא והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל

ביטלו אין

להעמיק בדף

דף משלהן- 39 הפרשת חלה

הפרשת חלה – דף משלהן 39

הפרשת חלה בלייב! מה הכמות הנצרכת להפרשת חלה? איך זה קשור לעירובין? ובואו נדבר גם על ה"מצוות הנשיות". חמוטל ושירה בוולוג מעורר תיאבון. .

עירובין עח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין עח

זיז היוצא מן הכותל ארבעה על ארבעה והניח עליו סולם כל שהוא מיעטו

ולא אמרן אלא דאותביה עליה אבל אותביה בהדיה ארווחי ארוחיה

ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כותל תשעה עשר צריך זיז אחד להתירו

כותל עשרים צריך שני זיזים להתירו אמר רב חסדא והוא שהעמידן זה שלא כנגד זה

אמר רב הונא עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו

אמר רב אדא בר אהבה ובגבוה שלשה אביי ורבא דאמרי תרוייהו אף על פי שאין גבוה שלשה

מאי טעמא לא משתמש ליה

רב אשי אמר אפילו שגבוה שלשה מאי טעמא אפשר דתליה ביה מידי

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מלאו כולו ביתדות מהו

אמר ליה לא שמיע לך הא דאמר רבי יוחנן בור וחולייתה מצטרף לעשרה

ואמאי הא לא משתמש ליה אלא מאי אית לך למימר דמנח מידי ומשתמש הכא נמי דמנח מידי ומשתמש

אמר רב יהודה אמר שמואל כותל עשרה צריך סולם ארבעה עשר להתירו רב יוסף אמר אפילו שלשה עשר ומשהו

אביי אמר אפילו אחד עשר ומשהו

רב הונא בריה דרב יהושע אמר אפילו שבעה ומשהו

אמר רב סולם זקוף ממעט גמרא ולא ידענא מאי טעמא

אמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דהא מלתא מידי דהוה אאיצטבא על גבי איצטבא

אמר רבה אמר רבי חייא דקלים שבבבל אינן צריכין קבע מאי טעמא כבידן קובעתן

ורב יוסף אמר רבי אושעיא סולמות שבבבל אינן צריכין קבע מאי טעמא כבידן קובעתן

מאן דאמר סולמות כל שכן דקלים ומאן דאמר דקלים אבל סולמות לא

בעא מיניה רב יוסף מרבה סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע מהו

אמר ליה אין כף הרגל עולה בהן

קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע מהו אמר ליה הרי כף הרגל עולה בהן

חקק להשלים בכותל בכמה אמר ליה בעשרה

אמר ליה חקקו כולו בכותל בכמה אמר ליה מלא קומתו ומאי שנא אמר ליה התם מסתלק ליה הכא לא מסתלק ליה

בעא מיניה רב יוסף מרבה עשאו לאילן סולם מהו

תיבעי לרבי תיבעי לרבנן

תיבעי לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מילי בין השמשות אבל כולי יומא לא

או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה

עשאו לאשירה סולם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן

תיבעי לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה אלא התם דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר

או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא דרביע עליה

אמר ליה אילן מותר ואשירה אסורה מתקיף לה רב חסדא אדרבה אילן שאיסור שבת גורם לו ניתסר

אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו לא ניתסר

איתמר נמי כי אתא רבין אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן כל שאיסור שבת גרם לו אסור כל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר

רב נחמן בר יצחק מתני הכי אילן פלוגתא דרבי ורבנן אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:

מתני׳ חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים

נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ׳ ותבן לא חייץ והא אנן תנן מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד

אמר אביי לענין מחיצה כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה אבל לענין חציצה אי בטליה חייץ ואי לא בטליה לא חייץ:

מלא עפר: ואפילו בסתמא והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל

ביטלו אין

Scroll To Top