Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

כ״ז באב תש״פ | 17 אוגוסט 2020

עירובין ח

השיעור היום מוקדש על ידי רבקה פריאנט לזכר נשמת אמה, פיינא פריאנט ז"ל. היא היתה מורה מצויינת ותמכה בלימוד תורה לנשים. יהי זכרה ברוך. 

לפני שהגיעו למסקנה שרב יהודה במקרה של המבוי שפרוץ לרחבה לא אמר משהו מנוגד לרב שדיבר על מקרה של מבוי שפרוץ לחצר, הם חשבו שהם היו חלוקים בדעותיהם גם במקרה שעירבו וגם במקרה שלא עירבו. מה היתה נקודת מחלוקתם לפי ההוה אמינא? האם המבוי שפרוץ לרחבה מותרת אפילו אם הפתחים לרשות הרבים הם זה מול זה? האם יש הבדל אם הרחבה שייכת ליחיד או לרבים? למה? איפה עוד רואים מקרה שחולקים בין משהו שייך ליחיד או לרבים? הגמרא שואלת על הדין של רב בעניין היתר לטלטל בחצר שמבוי פרוץ לתוכו – הרי אפשר ללמוד את זה ממשנה על חצר קטנה שפרוצה לחצר גדולה? למה זה שונה? ולמה זה לא דומה לתוספתא ששם כתוב שאפילו בחצר שהרבה נכנסים ויוצאים, מותר לטלטל בתוכה? מבוי שעשוי כנדל – איך מתקנים? מבוי עם קיר אחד שבולט יותר מהשני, איפה שמים את הקורה? במה זה תלוי? האם אפשר להשתמש בשטח מתחת לקורה – האם זה נחשב חלק מהמבוי או לא? יש מחלוקת והגמרא מביאה 3 אפשרויות להבין את הבסיס למחלוקת. אין מחלוקת בעניין לחי – כולם מסכימים שנחשב כרשות הרבים.

ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא בין שעירבו ובין שלא עירבו פליגי בעירבו במאי פליגי בשלא עירבו במאי פליגי

בשלא עירבו פליגי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים

בעירבו קמיפלגי בדרב יוסף דאמר רב יוסף לא שנו אלא שכלה לאמצע רחבה אבל כלה לצידי רחבה אסור

אמר רבה הא דאמרת לאמצע רחבה מותר לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה אסור

אמר רב משרשיא הא דאמרת זה שלא כנגד זה מותר לא אמרן אלא רחבה דרבים אבל רחבה דיחיד זימנין דמימלך עלה ובני לה בתים והוי לה כמבוי שכלה לה לצידי רחבה ואסור

ומנא תימרא דשני לן בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד דאמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בה לא היתר ולא איסור

איסור לא אמר בה דהא קיימי מחיצות היתר לא אמר בה חיישינן שמא תינטל אשפה ויעלה הים שרטון

ומי חיישינן שמא תינטל אשפה והתנן אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים חלון שעל גבה זורקין לה בשבת

אלמא שני בין אשפה דרבים לאשפה דיחיד

הכא נמי שני בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד

ורבנן מאי

אמר רב יוסף בר אבדימי תנא וחכמים אוסרין אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים איכא דאמרי אמר רב יוסף בר אבדימי תנא וחכמים מתירין אמר רב נחמן אין הלכה כדברי חכמים

מרימר פסיק לה לסורא באוזלי אמר חיישינן שמא יעלה הים שרטון

ההוא מבוי עקום דהוה בסורא כרוך בודיא אותיבו ביה בעקמומיתיה אמר רב חסדא הא לא כרב ולא כשמואל לרב דאמר תורתו כמפולש צורת הפתח בעי לשמואל דאמר תורתו כסתום הני מילי לחי מעליא אבל האי כיון דנשיב ביה זיקא ושדי ליה לא כלום הוא

ואי נעיץ ביה סיכתא וחבריה חבריה:

גופא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת ומבוי אסור

אמר ליה רבה בר עולא לרב ביבי בר אביי רבי לא משנתנו היא זו חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה

אמר ליה אי מהתם הוה אמינא הני מילי היכא דלא קא דרסי בה רבים אבל היכא דקא דרסי בה רבים אימא אפילו חצר נמי

והא נמי תנינא חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו רשות הרבים לטומאה ורשות היחיד לשבת

אי מהתם הוה אמינא הני מילי זה שלא כנגד זה

אבל זה כנגד זה אימא לא

ולרבה דאמר זה כנגד זה אסור הא דרב במאי מוקי לה בזה שלא כנגד זה תרתי למה לי

אי מהתם הוה אמינא הני מילי לזרוק אבל לטלטל אימא לא קא משמע לן

איתמר מבוי העשוי כנדל אמר אביי עושה צורת הפתח לגדול והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה

אמר ליה רבא כמאן כשמואל דאמר תורתו כסתום למה ליה צורת הפתח ועוד הא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא וחשו לה לדרב

אלא אמר רבא עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא ואידך גיסא מישתרו בלחי וקורה

אמר רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב כהנא בר מלכיו משמיה דרב כהנא רביה דרב ואמרי לה רב כהנא בר מלכיו היינו רב כהנא רביה דרב מבוי שצידו אחד ארוך וצידו אחד קצר פחות מארבע אמות מניח את הקורה באלכסון ארבע אמות אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר רבא אמר אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר

ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידהו אימא טעמא דידי קורה טעמא מאי משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר

ואימא טעמא דידהו קורה משום מאי משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה

אמר רב כהנא הואיל ושמעתתא דכהני היא אימא בה מילתא הא דאמרת מניח הקורה באלכסון לא אמרן אלא שאין באלכסונו יותר מעשר אבל יש באלכסונו יותר מעשר דברי הכל אינו מניח אלא כנגד הקצר

איבעיא להו מהו להשתמש תחת הקורה רב ורבי חייא ורבי יוחנן אמרו מותר להשתמש תחת הקורה שמואל ורבי שמעון בר רבי ורבי שמעון בן לקיש אמרו אסור להשתמש תחת הקורה

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר קורה משום היכר ומר סבר קורה משום מחיצה

לא דכולי עלמא קורה משום היכר והכא בהא קמיפלגי דמר סבר היכירא מלגיו ומר סבר היכירא מלבר

ואיבעית אימא דכולי עלמא משום מחיצה והכא בהא קמיפלגי דמר סבר חודו הפנימי יורד וסותם ומר סבר חודו החיצון יורד וסותם

אמר רב חסדא הכל מודים בבין לחיים שאסור

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא נעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ והניח קורה על גביהן מהו

אמר ליה לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר

רבא אמר לדברי האוסר נמי אסור בעינן קורה על גבי מבוי וליכא

איתיביה רב אדא בר מתנה לרבא היתה קורתו

להעמיק בדף

דף משלהן שכנים

שכנים ועניינים – דף משלהן 29

מה עושים עם השכן שלא מוכן לשלם ועד בית? חמוטל ושירה מנסות לפשר בין שכנים ולערב חצרות

המדריך למסכת עירובין

המדריך למסכת עירובין – דף משלהן 28

איך נראה הבית שלך? מהם גבולות הגזרה שלו? שירה וחמוטל מתחילות את עירובין בלי לפחד. שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל מתוך סיום מסכת שבת של הדרן בשידור חי.

עירובין

הקדמה למסכת עירובין – מאת יעל לדרר שחק

🙋🏻‍♀️ כאחת שעדיין רק מתחילה בדף יומי מבחינתה, ואף עדיין לומדת בכלל מה זה גמרא; כאחת שארון הספרים שלה לא מצויד בגמרות או במ"ד כרכים של אנציקלופדיה תלמודית; כאחת שלא מחזיקה לצידה (עדיין) מתמיד בדף היומי (חוץ מאבי היקר שמשנן איתי את הארמית שהוא זוכר כילד יתום מגיל 9, לפני שקפץ מהחלון של "ישיבת "תפארת…

עירובין ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין ח

ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא בין שעירבו ובין שלא עירבו פליגי בעירבו במאי פליגי בשלא עירבו במאי פליגי

בשלא עירבו פליגי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים

בעירבו קמיפלגי בדרב יוסף דאמר רב יוסף לא שנו אלא שכלה לאמצע רחבה אבל כלה לצידי רחבה אסור

אמר רבה הא דאמרת לאמצע רחבה מותר לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה אסור

אמר רב משרשיא הא דאמרת זה שלא כנגד זה מותר לא אמרן אלא רחבה דרבים אבל רחבה דיחיד זימנין דמימלך עלה ובני לה בתים והוי לה כמבוי שכלה לה לצידי רחבה ואסור

ומנא תימרא דשני לן בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד דאמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בה לא היתר ולא איסור

איסור לא אמר בה דהא קיימי מחיצות היתר לא אמר בה חיישינן שמא תינטל אשפה ויעלה הים שרטון

ומי חיישינן שמא תינטל אשפה והתנן אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים חלון שעל גבה זורקין לה בשבת

אלמא שני בין אשפה דרבים לאשפה דיחיד

הכא נמי שני בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד

ורבנן מאי

אמר רב יוסף בר אבדימי תנא וחכמים אוסרין אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים איכא דאמרי אמר רב יוסף בר אבדימי תנא וחכמים מתירין אמר רב נחמן אין הלכה כדברי חכמים

מרימר פסיק לה לסורא באוזלי אמר חיישינן שמא יעלה הים שרטון

ההוא מבוי עקום דהוה בסורא כרוך בודיא אותיבו ביה בעקמומיתיה אמר רב חסדא הא לא כרב ולא כשמואל לרב דאמר תורתו כמפולש צורת הפתח בעי לשמואל דאמר תורתו כסתום הני מילי לחי מעליא אבל האי כיון דנשיב ביה זיקא ושדי ליה לא כלום הוא

ואי נעיץ ביה סיכתא וחבריה חבריה:

גופא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת ומבוי אסור

אמר ליה רבה בר עולא לרב ביבי בר אביי רבי לא משנתנו היא זו חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה

אמר ליה אי מהתם הוה אמינא הני מילי היכא דלא קא דרסי בה רבים אבל היכא דקא דרסי בה רבים אימא אפילו חצר נמי

והא נמי תנינא חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו רשות הרבים לטומאה ורשות היחיד לשבת

אי מהתם הוה אמינא הני מילי זה שלא כנגד זה

אבל זה כנגד זה אימא לא

ולרבה דאמר זה כנגד זה אסור הא דרב במאי מוקי לה בזה שלא כנגד זה תרתי למה לי

אי מהתם הוה אמינא הני מילי לזרוק אבל לטלטל אימא לא קא משמע לן

איתמר מבוי העשוי כנדל אמר אביי עושה צורת הפתח לגדול והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה

אמר ליה רבא כמאן כשמואל דאמר תורתו כסתום למה ליה צורת הפתח ועוד הא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא וחשו לה לדרב

אלא אמר רבא עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא ואידך גיסא מישתרו בלחי וקורה

אמר רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב כהנא בר מלכיו משמיה דרב כהנא רביה דרב ואמרי לה רב כהנא בר מלכיו היינו רב כהנא רביה דרב מבוי שצידו אחד ארוך וצידו אחד קצר פחות מארבע אמות מניח את הקורה באלכסון ארבע אמות אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר רבא אמר אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר

ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידהו אימא טעמא דידי קורה טעמא מאי משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר

ואימא טעמא דידהו קורה משום מאי משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה

אמר רב כהנא הואיל ושמעתתא דכהני היא אימא בה מילתא הא דאמרת מניח הקורה באלכסון לא אמרן אלא שאין באלכסונו יותר מעשר אבל יש באלכסונו יותר מעשר דברי הכל אינו מניח אלא כנגד הקצר

איבעיא להו מהו להשתמש תחת הקורה רב ורבי חייא ורבי יוחנן אמרו מותר להשתמש תחת הקורה שמואל ורבי שמעון בר רבי ורבי שמעון בן לקיש אמרו אסור להשתמש תחת הקורה

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר קורה משום היכר ומר סבר קורה משום מחיצה

לא דכולי עלמא קורה משום היכר והכא בהא קמיפלגי דמר סבר היכירא מלגיו ומר סבר היכירא מלבר

ואיבעית אימא דכולי עלמא משום מחיצה והכא בהא קמיפלגי דמר סבר חודו הפנימי יורד וסותם ומר סבר חודו החיצון יורד וסותם

אמר רב חסדא הכל מודים בבין לחיים שאסור

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא נעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ והניח קורה על גביהן מהו

אמר ליה לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר

רבא אמר לדברי האוסר נמי אסור בעינן קורה על גבי מבוי וליכא

איתיביה רב אדא בר מתנה לרבא היתה קורתו

Scroll To Top