Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״א במרחשון תשפ״א | 29 אוקטובר 2020

עירובין פא

הדף היום מוקדש ע"י משפחות כהן, ריי ומייבאום לכבוד 35 שנה לפטירתו של אביהם מיכאל מייבאום, מיכאל אברהם זרח ז"ל, "אדם ייחודי ומיוחד אשר אהב לימוד תורה והווה דוגמא לילדיו להמשיך בעקבותיו." וגם ע"י נאוה לוין לזכר קלאודיה יילין, צביה בת לאה וולף ז"ל, בשלוש שנים לפטירתה. וע"י נינה בלאק לזכר אביה, סידני בלאק, שלמה ניסן בן יעקב ראובן ז"ל, "הוא היה איש טוב לב אשר היה כל כך גאה לראות את בתו לומדת דף יומי."
כשכתוב במשנה בכל מערבין חוץ ממים ומלח, למה יש חזרה על משנה שכבר הופיע בתחילת המסכת? במה חולק ר' אליעזר על ר' יהושע בעניין הזה? ר' יהושע מצריך פת שלימה כדי שלא יגרום לאיבה בין דיירי החצר. מה אם הפת חסרה רק קצת בגלל שהיו צריכים להוציא חלה או דימוע? באיזה פת אפשר לערב – פת אורז, דוחן, עדשים? הגמרא מזכירה פסוק מיחזקאל פרק ד:ט ששם מתואר לחם מגעיל שעשוי מכל מיני דגנים שונים. למה זה היה נחשב מגעיל? הגמרא דנה בקניין כסף בהקשר של קניית חלק בעירוב – שמישהו יזכה אותו בגלל שהעביר לו כסף. בגלל שהעברת כספים לא מהווה קניין, האם זה עובד או לא? האם זה יוצא מן הכלל בגלל שזכין לאדם שלא בפניו ורואים שיתוף מבואות כזכות או לא? האם רואים את מעשה העברת הכסף כניסיון לעשות קניין ולא עשה או האם אנחנו רואים בזה כמניית שליח ולזה אין צורך בקניין? במה זה תלוי? כשר' יהודה אומר במשנה: בעירוב חצרות זכין לאדם שלא בפניו – האם הוא חולק על תנא קמא או לא?

גמ׳ תנינא חדא זימנא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח

אמר רבה לאפוקי מדרבי יהושע דאמר ככר אין מידי אחרינא לא קמשמע לן בכל

איתיביה אביי בכל מערבין עירובי חצירות ובכל משתתפין שיתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר בלבד מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא רבי יהושע וקתני בכל

אלא אמר רבה בר בר חנה לאפוקי מדרבי יהושע דאמר שלימה אין פרוסה לא קמשמע לן בכל

ופרוסה מאי טעמא לא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי משום איבה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי עירבו כולן בפרוסות מהו אמר ליה שמא יחזור דבר לקלקולו

אמר רבי יוחנן בן שאול ניטלה הימנה כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה

והתניא כדי דימועה מערבין לו בה כדי חלתה אין מערבין לו בה

לא קשיא הא בחלת נחתום הא בחלת בעל הבית

דתנן שיעור חלה אחד מעשרים וארבעה העושה עיסה לעצמו ועיסה למשתה בנו אחד מעשרים וארבעה נחתום שהוא עושה למכור בשוק וכן האשה שעשתה למכור בשוק אחד מארבעים ושמונה

אמר רב חסדא תפרה בקיסם מערבין לו בה והא תניא אין מערבין לו בה לא קשיא הא דידיע תיפרה הא דלא ידיע תיפרה

אמר רבי זירא אמר שמואל מערבין בפת אורז ובפת דוחן אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל בפת אורז מערבין ובפת דוחן אין מערבין

אמר רב חייא בר אבין אמר רב מערבין בפת עדשים איני והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל ושדייה לכלביה ולא אכלה

ההיא דשאר מינים הויא דכתיב ואתה קח לך חטין ושעורים ופול ועדשים ודוחן וכוסמים וגו׳

רב פפא אמר ההיא צלויה בצואת האדם הואי דכתיב והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם

מאי ועוגת שערים תאכלנה אמר רב חסדא לשיעורים רב פפא אמר עריבתה כעריבת שעורים ולא כעריבת חטים:

מתני׳ נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב דברי רבי אליעזר

וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו

ומודים בשאר כל האדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לאדם אלא מדעתו

אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו:

גמ׳ מאי טעמא דרבי אליעזר הא לא משך

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו עשאו רבי אליעזר כארבעה פרקים בשנה דתנן בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו אפילו שור שוה אלף דינר ואין ללוקח אלא דינר אחד כופין אותו לשחוט

לפיכך אם מת מת ללוקח מת ללוקח הא לא משך אמר רב הונא בשמשך

אי הכי אימא סיפא בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר אמאי הא משך

אמר רבי שמואל בר יצחק לעולם בשלא משך הכא במאי עסקינן בשזיכה לו על ידי אחר

בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לו שלא בפניו בשאר ימות השנה דחוב הוא לו אין חבין לו אלא בפניו

ורב אילא אמר רבי יוחנן בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהן על דברי תורה דאמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות

ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה:

ומודים בשאר כל האדם כו׳: מאן שאר כל אדם אמר רב בעל הבית

וכן אמר שמואל בעל הבית דאמר שמואל לא שנו אלא נחתום אבל בעל הבית קונה ואמר שמואל לא שנו אלא מעה אבל כלי קונה

ואמר שמואל לא שנו אלא דאמר לו זכה לי אבל אמר ערב לי שליח שויה וקני:

אמר רבי יהודה במה דברים אמורים וכו׳: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו

אמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפילו במבוי שניטלו קורותיו או לחייו

אמר ליה בעירובין אמרתי לך ולא במחיצות

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי הלכה מכלל דפליגי והאמר רבי יהושע בן לוי כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה במשנתנו אינו אלא לפרש דברי חכמים

ולא פליגי והא אנן תנן נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע

התם בחצר שבין שני מבואות

והאמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על רבי יהודה

אלא

להעמיק בדף

הלכות עסקים

גפת 35: מאיפה לומדים הלכות עסקים: מהמציאות או מהפסוקים?

בעזרת ה' השבוע הסוגיה מגלגלת אותנו מתוך דיני עירובין להלכות קניין המצויות בעיקרן במסכת בבא מציעא. נעיין במחלוקת רש"י ותוספות וננסה דרכה להתבונן בשאלה מה המקור ל"הלכות עסקים"? עסקים וכלכלה הם משהו שכל אדם בעולם עושה והתורה לא מחדשת את היותם אלא רק מגדירה לנו כיצד יש לעשות אותם בהגינות וביושרה. מה המקור להלכות כאלו?…

דף משלהן- 39 הפרשת חלה

הפרשת חלה – דף משלהן 39

הפרשת חלה בלייב! מה הכמות הנצרכת להפרשת חלה? איך זה קשור לעירובין? ובואו נדבר גם על ה"מצוות הנשיות". חמוטל ושירה בוולוג מעורר תיאבון. .

עירובין פא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פא

גמ׳ תנינא חדא זימנא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח

אמר רבה לאפוקי מדרבי יהושע דאמר ככר אין מידי אחרינא לא קמשמע לן בכל

איתיביה אביי בכל מערבין עירובי חצירות ובכל משתתפין שיתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר בלבד מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא רבי יהושע וקתני בכל

אלא אמר רבה בר בר חנה לאפוקי מדרבי יהושע דאמר שלימה אין פרוסה לא קמשמע לן בכל

ופרוסה מאי טעמא לא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי משום איבה

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי עירבו כולן בפרוסות מהו אמר ליה שמא יחזור דבר לקלקולו

אמר רבי יוחנן בן שאול ניטלה הימנה כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה

והתניא כדי דימועה מערבין לו בה כדי חלתה אין מערבין לו בה

לא קשיא הא בחלת נחתום הא בחלת בעל הבית

דתנן שיעור חלה אחד מעשרים וארבעה העושה עיסה לעצמו ועיסה למשתה בנו אחד מעשרים וארבעה נחתום שהוא עושה למכור בשוק וכן האשה שעשתה למכור בשוק אחד מארבעים ושמונה

אמר רב חסדא תפרה בקיסם מערבין לו בה והא תניא אין מערבין לו בה לא קשיא הא דידיע תיפרה הא דלא ידיע תיפרה

אמר רבי זירא אמר שמואל מערבין בפת אורז ובפת דוחן אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל בפת אורז מערבין ובפת דוחן אין מערבין

אמר רב חייא בר אבין אמר רב מערבין בפת עדשים איני והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל ושדייה לכלביה ולא אכלה

ההיא דשאר מינים הויא דכתיב ואתה קח לך חטין ושעורים ופול ועדשים ודוחן וכוסמים וגו׳

רב פפא אמר ההיא צלויה בצואת האדם הואי דכתיב והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם

מאי ועוגת שערים תאכלנה אמר רב חסדא לשיעורים רב פפא אמר עריבתה כעריבת שעורים ולא כעריבת חטים:

מתני׳ נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב דברי רבי אליעזר

וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו

ומודים בשאר כל האדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לאדם אלא מדעתו

אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו:

גמ׳ מאי טעמא דרבי אליעזר הא לא משך

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו עשאו רבי אליעזר כארבעה פרקים בשנה דתנן בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו אפילו שור שוה אלף דינר ואין ללוקח אלא דינר אחד כופין אותו לשחוט

לפיכך אם מת מת ללוקח מת ללוקח הא לא משך אמר רב הונא בשמשך

אי הכי אימא סיפא בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר אמאי הא משך

אמר רבי שמואל בר יצחק לעולם בשלא משך הכא במאי עסקינן בשזיכה לו על ידי אחר

בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לו שלא בפניו בשאר ימות השנה דחוב הוא לו אין חבין לו אלא בפניו

ורב אילא אמר רבי יוחנן בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהן על דברי תורה דאמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות

ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה:

ומודים בשאר כל האדם כו׳: מאן שאר כל אדם אמר רב בעל הבית

וכן אמר שמואל בעל הבית דאמר שמואל לא שנו אלא נחתום אבל בעל הבית קונה ואמר שמואל לא שנו אלא מעה אבל כלי קונה

ואמר שמואל לא שנו אלא דאמר לו זכה לי אבל אמר ערב לי שליח שויה וקני:

אמר רבי יהודה במה דברים אמורים וכו׳: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו

אמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפילו במבוי שניטלו קורותיו או לחייו

אמר ליה בעירובין אמרתי לך ולא במחיצות

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי הלכה מכלל דפליגי והאמר רבי יהושע בן לוי כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה במשנתנו אינו אלא לפרש דברי חכמים

ולא פליגי והא אנן תנן נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע

התם בחצר שבין שני מבואות

והאמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על רבי יהודה

אלא

Scroll To Top