Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

י״ד במרחשון תשפ״א | 1 נובמבר 2020

עירובין פד

השיעור היום מקודש על ידי דבי צירינג לזכר נשמת אמה אסתר חוה בת אברהם ז"ל ב23 שנה לפטירתה. 

רב ושמואל חולקים במקרה שהמקום נגיש לאזור אחד בשלשול ולאזור אחר בזריקה – מה הדין? לרב, זה נגיש באופן שווה לשניהם ואם לא עירבו, שניהם אסורים. לשמואל זה יותר נוח לזה בשלשול ולכן לו מותר ולשני אסור. הגמרא מנסה להביא מקורות כדי להכריע במחלוקת.

בני עלייה ומאי קרו לה מרפסת דקסלקי במרפסת אלמא כל לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול

כדאמר רב הונא לאותן הדרים במרפסת הכי נמי לאותן הדרין במרפסת

אי הכי אימא סיפא פחות מכאן לחצר אמאי לזה בפתח ולזה בפתח הוא

מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא במה דברים אמורים בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה עשרה טפחים לחצר מאי לחצר אילימא לחצר ושרי אמאי רשותא דתרוייהו הוא

אלא מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין הכי נמי מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין שמע מינה

תנן חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה למרפסת פחות מכאן לחצר אמר רב הונא לאותן הדרים במרפסת

תינח סלע בור מאי איכא למימר

אמר רב יצחק בריה דרב יהודה הכא בבור מלאה מים עסקינן והא חסרא

כיון דכי מליא שריא כי חסרא נמי שריא אדרבה כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא

אלא אמר אביי הכא בבור מליאה פירות עסקינן והא חסרי

בטיבלא

דיקא נמי דקתני דומיא דסלע שמע מינה

ולמה לי למיתנא בור ולמה לי למיתנא סלע צריכא דאי אשמעינן סלע דליכא למיגזר אבל בור ליגזור זמנין דמליא פירות מתוקנין צריכא

תא שמע אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים כיצד זיז יוצא מן הכותל למטה מעשרה לחצר למעלה מעשרה לעלייה

הא דביני ביני אסור

אמר רב נחמן הכא בכותל תשעה עשר עסקינן וזיז יוצא ממנו למטה מעשרה לזה בפתח ולזה בשלשול למעלה מעשרה לזה בפתח ולזה בזריקה

תא שמע שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו

אמר רב אדא בר אהבה בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות

אביי אמר כגון דקיימין בתוך עשרה דהדדי ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה דאסירי דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אסרן אהדדי

אלא אפילו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה סלקא דעתך אמינא כיון דלזה בנחת ולזה בקשה ליתביה לזה שתשמישו בנחת קא משמע לן כיון דבגו עשרה קיימין אסרן אהדדי

כי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לרשות הרבים צריך סולם קבוע להתירו סולם קבוע אין סולם עראי לא מאי טעמא לאו משום דכיון דבתוך עשרה דהדדי קיימי אסרן אהדדי

מתקיף לה רב פפא ודילמא כשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא

אמר רב יהודה אמר שמואל

להעמיק בדף

טוב שכן קרוב מאח רחוק - גפת 36

ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק – גפת 36

בעזרת ה' האם יש הבדל בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי? האם יש הבדל אם אני משתפת קבוצה קטנה וקרובה של אנשים? או קבוצה רחבה? אומנם אנחנו עוסקות בעירובין אבל דרך סוגיה זו ניתן גם לחשוב על מרחבים נוספים. נתמקד בשיטת רש"י בדין המיוחד של עירוב. גפ"ת בדף היומי – לימוד גמרא, פירוש רש"י ותוספות בדף…

דף משלהן- 40

קמפינג בשבת – דף משלהן 40

איך עושים קמפינג בשבת? ומה לגבי אוהל בסלון (לקטנים או הגדולים)? 🏕️ קמפינג לקראת סוף מסכת עירובין. חמוטל ושירה בונות אוהל ומטריה! 🏕️

עירובין פד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פד

בני עלייה ומאי קרו לה מרפסת דקסלקי במרפסת אלמא כל לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול

כדאמר רב הונא לאותן הדרים במרפסת הכי נמי לאותן הדרין במרפסת

אי הכי אימא סיפא פחות מכאן לחצר אמאי לזה בפתח ולזה בפתח הוא

מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא במה דברים אמורים בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה עשרה טפחים לחצר מאי לחצר אילימא לחצר ושרי אמאי רשותא דתרוייהו הוא

אלא מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין הכי נמי מאי לחצר אף לחצר ושניהן אסורין שמע מינה

תנן חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה למרפסת פחות מכאן לחצר אמר רב הונא לאותן הדרים במרפסת

תינח סלע בור מאי איכא למימר

אמר רב יצחק בריה דרב יהודה הכא בבור מלאה מים עסקינן והא חסרא

כיון דכי מליא שריא כי חסרא נמי שריא אדרבה כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא

אלא אמר אביי הכא בבור מליאה פירות עסקינן והא חסרי

בטיבלא

דיקא נמי דקתני דומיא דסלע שמע מינה

ולמה לי למיתנא בור ולמה לי למיתנא סלע צריכא דאי אשמעינן סלע דליכא למיגזר אבל בור ליגזור זמנין דמליא פירות מתוקנין צריכא

תא שמע אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים כיצד זיז יוצא מן הכותל למטה מעשרה לחצר למעלה מעשרה לעלייה

הא דביני ביני אסור

אמר רב נחמן הכא בכותל תשעה עשר עסקינן וזיז יוצא ממנו למטה מעשרה לזה בפתח ולזה בשלשול למעלה מעשרה לזה בפתח ולזה בזריקה

תא שמע שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו

אמר רב אדא בר אהבה בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות

אביי אמר כגון דקיימין בתוך עשרה דהדדי ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה דאסירי דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אסרן אהדדי

אלא אפילו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה סלקא דעתך אמינא כיון דלזה בנחת ולזה בקשה ליתביה לזה שתשמישו בנחת קא משמע לן כיון דבגו עשרה קיימין אסרן אהדדי

כי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לרשות הרבים צריך סולם קבוע להתירו סולם קבוע אין סולם עראי לא מאי טעמא לאו משום דכיון דבתוך עשרה דהדדי קיימי אסרן אהדדי

מתקיף לה רב פפא ודילמא כשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא

אמר רב יהודה אמר שמואל

Scroll To Top