Skip to content

הדף היומי

נובמבר 2, 2020 | ט״ו במרחשון תשפ״א

עירובין פה

הדף היום מוקדש ע"י גיטה נויפלד לכבוד קבוצת הזום של הדרן באנגלית. ברוב תודות לכם על האכפתיות והדאגה. "ישבתי במיון וחיכיתי בלי אפשרות לשבת בחדרו של בעלי עקב הגבלות הקורונה. שיעור הדף היומי שלמדתי בחדר מיון היה לי לעוגן. ב"ה אני שמחה לבשר כי חזרנו הביתה ואני הצלחתי גם לסיים את הדף! הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו."
בור שבין שתי חצרות שמרוחק מהכתלים ארבעה טפחים, לפי שמואל, צריך להוציא זיז כל שהוא מכל צד כדי להתיר לדלות מים בשבת. רב יהודה מתיר אפילו עם קנה. לפי שניהם זה לא מעיקר הדין כישניהם רחוקים ארבעה טפחים ולכן אין רשות שניהם שולטת בבור אלא צריך היכר כדי שלא יבואו לטלטל במקום ששניהם באמת אוסרים זה על זה. אביי שמע את דברי רב יהודה בנפרד ואמר שזה מבוסס על דברי שמואל ולא רב כי לרב אין צורך אפילו בהיכר כי שימוש דרך אויר לא נחשבת. הגמרא מבררת מאיפה אביי למד את דברי שמואל בנושא שמצריך היכר ומאיפה דברי רב שלא צריך. אחרי שמבררים את שיטותיהם, הגמרא מקשה על שמואל וגם על רב ממקרים אחרים שנראים דומים. באיזה מקומות אפשר לשים עירוב חצרות? שיתוף מבואות?

 

בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא ורב יהודה דידיה אמר אפילו קניא

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דאי דרב הא אמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר

ודשמואל מהיכא אילימא מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לרשות הרבים צריך סולם קבוע להתירו דילמא כדרב פפא

אלא מהא זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא טעמא דאפיק הא לא אפיק אמרינן אדם אוסר על חבירו דרך אויר

ודרב מהיכא אילימא מהא שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו מחיצה לעליונה ולא עשו מחיצה לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו

ואמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת ארבעה עליונה מותרת ותחתונה אסורה

דלמא שאני הכא דכיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי

אלא מהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב שני בתים ושלש חורבות ביניהם זה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה

והאמצעי אסור

יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב אמר רב הכי אמר ליה אין אחוי לי אושפיזיה אחוי ליה אתא לקמיה דרב אמר ליה אמר מר הכי אמר ליה אין

אמר ליה והא מר הוא דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהן אסורין

אמר ליה מי סברת דקיימי כשורה לא דקיימי כחצובה

אמר ליה רב פפא לרבא לימא שמואל לית ליה דרב דימי דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבע על ארבע מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

התם רשויות דאורייתא הכא רשויות דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה

אמר ליה רבינא לרבא מי אמר רב הכי והא איתמר שני בתים משני צידי רשות הרבים רבה בר רב הונא אמר רב אסור לזרוק מזה לזה ושמואל אמר מותר לזרוק מזה לזה

אמר ליה לאו מי אוקימנא דמדלי חד ומתתי חד זימנין דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי:

מתני׳ הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו

בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית אינו אוסר:

גמ׳ אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר הנותן את עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב מניחין בו שיתוף חוץ מאויר מבוי

מאי קא משמע לן תנינא הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב עירוב הוא דלא הוי הא שיתוף הוי

בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה דלא תנן תניא נמי הכי הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת ובחצר ובמבוי הרי זה עירוב והתנן אין זה עירוב אימא הרי זה שיתוף

שיתוף במבוי לא מינטר אימא בחצר שבמבוי

אמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב ואמרי לה משום שיתוף

אמר רבה ולא פליגי כאן במסובין בבית כאן במסובין בחצר

אמר ליה אביי לרבה תניא דמסייע לך עירובי חצירות בחצר ושיתופי מבואות במבוי והוינן בה עירובי חצירות בחצר והתנן הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אימא עירובי חצירות בבית שבחצר שיתופי מבואות בחצר שבמבוי:

רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו׳: היכי דמי תפיסת יד כגון חצירו של בונייס

בן בונייס אתא לקמיה דרבי אמר להו פנו מקום לבן מאה מנה אתא איניש אחרינא אמר להו

להעמיק בדף

טוב שכן קרוב מאח רחוק - גפת 36

ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק – גפת 36

בעזרת ה' האם יש הבדל בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי? האם יש הבדל אם אני משתפת קבוצה קטנה וקרובה של אנשים? או קבוצה רחבה? אומנם אנחנו עוסקות בעירובין אבל דרך סוגיה זו ניתן גם לחשוב על מרחבים נוספים. נתמקד בשיטת רש"י בדין המיוחד של עירוב. גפ"ת בדף היומי – לימוד גמרא, פירוש רש"י ותוספות בדף…

דף משלהן- 40

קמפינג בשבת – דף משלהן 40

איך עושים קמפינג בשבת? ומה לגבי אוהל בסלון (לקטנים או הגדולים)? 🏕️ קמפינג לקראת סוף מסכת עירובין. חמוטל ושירה בונות אוהל ומטריה! 🏕️

עירובין פה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פה

בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא ורב יהודה דידיה אמר אפילו קניא

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דאי דרב הא אמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר

ודשמואל מהיכא אילימא מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לרשות הרבים צריך סולם קבוע להתירו דילמא כדרב פפא

אלא מהא זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא טעמא דאפיק הא לא אפיק אמרינן אדם אוסר על חבירו דרך אויר

ודרב מהיכא אילימא מהא שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו מחיצה לעליונה ולא עשו מחיצה לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו

ואמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת ארבעה עליונה מותרת ותחתונה אסורה

דלמא שאני הכא דכיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי

אלא מהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב שני בתים ושלש חורבות ביניהם זה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה

והאמצעי אסור

יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבי אליעזר בר בי רב אמר רב הכי אמר ליה אין אחוי לי אושפיזיה אחוי ליה אתא לקמיה דרב אמר ליה אמר מר הכי אמר ליה אין

אמר ליה והא מר הוא דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהן אסורין

אמר ליה מי סברת דקיימי כשורה לא דקיימי כחצובה

אמר ליה רב פפא לרבא לימא שמואל לית ליה דרב דימי דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבע על ארבע מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

התם רשויות דאורייתא הכא רשויות דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה

אמר ליה רבינא לרבא מי אמר רב הכי והא איתמר שני בתים משני צידי רשות הרבים רבה בר רב הונא אמר רב אסור לזרוק מזה לזה ושמואל אמר מותר לזרוק מזה לזה

אמר ליה לאו מי אוקימנא דמדלי חד ומתתי חד זימנין דמגנדר ונפיל ואתי לאיתויי:

מתני׳ הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו

בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית אינו אוסר:

גמ׳ אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר הנותן את עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב מניחין בו שיתוף חוץ מאויר מבוי

מאי קא משמע לן תנינא הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב עירוב הוא דלא הוי הא שיתוף הוי

בית שער דיחיד ואויר דמבוי איצטריכא ליה דלא תנן תניא נמי הכי הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת ובחצר ובמבוי הרי זה עירוב והתנן אין זה עירוב אימא הרי זה שיתוף

שיתוף במבוי לא מינטר אימא בחצר שבמבוי

אמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב ואמרי לה משום שיתוף

אמר רבה ולא פליגי כאן במסובין בבית כאן במסובין בחצר

אמר ליה אביי לרבה תניא דמסייע לך עירובי חצירות בחצר ושיתופי מבואות במבוי והוינן בה עירובי חצירות בחצר והתנן הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אימא עירובי חצירות בבית שבחצר שיתופי מבואות בחצר שבמבוי:

רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו׳: היכי דמי תפיסת יד כגון חצירו של בונייס

בן בונייס אתא לקמיה דרבי אמר להו פנו מקום לבן מאה מנה אתא איניש אחרינא אמר להו

Scroll To Top
×

דף יומי לנשים

עם הרבנית מישל פרבר

ראשון עד שישי ב6:20 בזום