Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט״ז במרחשון תשפ״א | 3 נובמבר 2020

עירובין פו

הלימוד שלנו מוקדש בשבוע הקרוב על ידי יעל קלפמנר וגודי וייל לרפואה שלמה ומהירה של אליהו יונתן בן גיטל מירה.  אנו ממשיכים להתפלל להחלמתו ומקויים שהלימוד לזכותו יחזק אותו ואת משפחתו. 

לפי ר' יהודה, אם יש תפיסת יד של בעל הבית במקום, הדר שם לא אוסר עליו. מה זה תפיסת יד? מזכירים את בן בוניוס כדי להסביר ובגלל שהיה אדם עשיר וחכמים חלקו לו כבוד, הגמרא מדברת על החשיבות של לכבד עשירים – למה? אם מישהו עוזב ביתו בשבת, האם אוסר על אנשי שאר החצר? האם זה משנה אם הוא יהודי או נכרי? בהקשר זה, יש דעה שמחלקת בין מי שהולך לבית של בתו לבין מי שהולך לבית של בנו בגלל הקשר הלא תמיד פשוט בין בני משפחה לכלתם. כשיש בור בין שתי חצירות, מה נדרש כדי להתיר? למה? האם מחיצה תלויה עובדת רק בעניין מים? ר' יוסי מתיר בסוכה. האם הוא יסכים עם זה שהתיר בבור? לא בטוח שכן. הגמרא מביאה סיפור שר' יוסי התיר מחיצה תלויה גם בעניין שבת – אבל אז דחתה כי לא בטוח שר' יוסי התיר או אולי זה היה בנו לאחר מותו.

 

פנו מקום לבן מאתים מנה אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה אמר לו לכשתגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו בכלים הללו לפני

רבי מכבד עשירים רבי עקיבא מכבד עשירים כדדרש רבא בר מרי ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו אימתי ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו

רבה בר בר חנה אמר כגון יתד של מחרישה

אמר רב נחמן תנא דבי שמואל דבר הניטל בשבת אוסר דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר

תניא נמי הכי יש לו טבל יש לו עששית וכל דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר:

מתני׳ המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו אוסר

רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת

רבי שמעון אומר אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו:

גמ׳ אמר רב הלכה כרבי שמעון ודוקא בתו אבל בנו לא דאמרי אינשי נבח בך כלבא עול נבח בך גורייתא פוק:

מתני׳ בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטה בין מתוך אוגנו

רבן שמעון בן גמליאל אומר בית שמאי אומרים מלמטה ובית הלל אומרים מלמעלה אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם:

גמ׳ אמר רב הונא למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור ורב יהודה אמר למטה למטה מן המים למעלה למעלה מן המים

אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי הא דאמר רב יהודה למטה למטה מן המים מאי שנא למטה ממש דלא דעריבי מיא למטה מן המים נמי הא עריבי מיא

אמר ליה לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב ומטו בה משום רבי חייא צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח

ותו הא דאמר רב יהודה למעלה למעלה מן המים מאי שנא למעלה ממש דלא דעריבי מיא למעלה מן המים נמי הא עריבי מיא אמר ליה לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה צריך שישקע ראשי קנים במים טפח

ואלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבע מתרת בחורבה ורב נחמן אמר רבה בר אבוה

קורה ארבעה מתרת במים

הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים

תחת קורה מיהא הא עריבי מיא אלא משום דקל הוא שהקילו חכמים במים כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים:

אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה

דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה ממטה למעלה אם גבוהות עשרה טפחים כשירה

רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה כך מלמעלה למטה עשרה

ולא היא לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה

רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן אבל סוכה דאורייתא לא

ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בסוכה דאיסור עשה הוא אבל שבת דאיסור סקילה הוא לא אמר

ואם תאמר אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה

דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו

פרסו לכתחילה מי שרי והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת

אלא מצאו סדינין פרוסין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו

אמר רבה רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד רבי יהודה הא דאמרן רבי חנניא בן עקביא (דתנן) רבי חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות

להעמיק בדף

טוב שכן קרוב מאח רחוק - גפת 36

ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק – גפת 36

בעזרת ה' האם יש הבדל בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי? האם יש הבדל אם אני משתפת קבוצה קטנה וקרובה של אנשים? או קבוצה רחבה? אומנם אנחנו עוסקות בעירובין אבל דרך סוגיה זו ניתן גם לחשוב על מרחבים נוספים. נתמקד בשיטת רש"י בדין המיוחד של עירוב. גפ"ת בדף היומי – לימוד גמרא, פירוש רש"י ותוספות בדף…

דף משלהן- 40

קמפינג בשבת – דף משלהן 40

איך עושים קמפינג בשבת? ומה לגבי אוהל בסלון (לקטנים או הגדולים)? 🏕️ קמפינג לקראת סוף מסכת עירובין. חמוטל ושירה בונות אוהל ומטריה! 🏕️

עירובין פו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פו

פנו מקום לבן מאתים מנה אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה אמר לו לכשתגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו בכלים הללו לפני

רבי מכבד עשירים רבי עקיבא מכבד עשירים כדדרש רבא בר מרי ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו אימתי ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו

רבה בר בר חנה אמר כגון יתד של מחרישה

אמר רב נחמן תנא דבי שמואל דבר הניטל בשבת אוסר דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר

תניא נמי הכי יש לו טבל יש לו עששית וכל דבר שאינו ניטל בשבת אינו אוסר:

מתני׳ המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו אוסר

רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת

רבי שמעון אומר אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו:

גמ׳ אמר רב הלכה כרבי שמעון ודוקא בתו אבל בנו לא דאמרי אינשי נבח בך כלבא עול נבח בך גורייתא פוק:

מתני׳ בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטה בין מתוך אוגנו

רבן שמעון בן גמליאל אומר בית שמאי אומרים מלמטה ובית הלל אומרים מלמעלה אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם:

גמ׳ אמר רב הונא למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור ורב יהודה אמר למטה למטה מן המים למעלה למעלה מן המים

אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי הא דאמר רב יהודה למטה למטה מן המים מאי שנא למטה ממש דלא דעריבי מיא למטה מן המים נמי הא עריבי מיא

אמר ליה לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב ומטו בה משום רבי חייא צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח

ותו הא דאמר רב יהודה למעלה למעלה מן המים מאי שנא למעלה ממש דלא דעריבי מיא למעלה מן המים נמי הא עריבי מיא אמר ליה לא שמיע לך הא דתני יעקב קרחינאה צריך שישקע ראשי קנים במים טפח

ואלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבע מתרת בחורבה ורב נחמן אמר רבה בר אבוה

קורה ארבעה מתרת במים

הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים

תחת קורה מיהא הא עריבי מיא אלא משום דקל הוא שהקילו חכמים במים כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים:

אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה

דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה ממטה למעלה אם גבוהות עשרה טפחים כשירה

רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה כך מלמעלה למטה עשרה

ולא היא לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה

רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן אבל סוכה דאורייתא לא

ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בסוכה דאיסור עשה הוא אבל שבת דאיסור סקילה הוא לא אמר

ואם תאמר אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה

דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו

פרסו לכתחילה מי שרי והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת

אלא מצאו סדינין פרוסין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו

אמר רבה רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד רבי יהודה הא דאמרן רבי חנניא בן עקביא (דתנן) רבי חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות

Scroll To Top