Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ז במרחשון תשפ״א | 4 נובמבר 2020

עירובין פז

הדף היום מוקדש ע"י קיי ווינברגר לרפואת אחותה, חנה בת חוה, ולרפואת נכדה האהוב, יובל בן אלישבע שרה אשר עובר היום ניתוח. וגם ע"י קרולין בן ארי לכבוד יום הולדתה ה65. מזל טוב!

הגמרא משווה בין שיטת ר' יהודה בעניין מחיצות החצר שעומדות מעל לבור לבין שיטת ר' חנניא בן עקביא שמיקל בגזוזטרא שעומדת מעל למים. האם הם נובעים מאותו היתר? הגמרא דנה בדברי ר' חנניא בן עקביא ומביא עוד קולות שאפשר להסיק מדבריו במקרים שונים. אמת המים שעובדת בחצר – באיזה תנאים אפשר למלאות ממנה בשבת? במה חולקים תנא קמא ור' יהודה? הגמרא מביאה ברייתא שבה יש מחלוקת תנא קמא ורשב"ג באמת המים שמנסים לדלות ממנה דרך חלונות. בה חולקים בין שלושה טפחים לבין ארבעה טפחים. יש שלוש דעות בעניין הטפחים האלו – במה מדובר – במים עצמו, באגפים או בפירצה של המחיצה בכניסה וביציאה מהחצר?  המשנה מביאה את ההלכה שאם יש גזוזטרא מעל למים, אפשר לבנות מחיצות י' טפחים ורוחב ארבעה על ארבעה כדי לדלות מים. הגמרא אומרת שזה לא כשיטת ר' חנניא בן עקביא. מציינים שהיתרו רק היה לאנשי טבריא בגלל שהכנרת במיוחד פחות דומה לרשות הרשים ולכן התיר. גם התיר להם עוד שני דברים. מהם?

חוקק בה ארבע על ארבע וממלא

אמר ליה אביי ודילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דאמר גוד אחית מחיצתא אבל כוף וגוד לא

ועד כאן לא קאמר רבי חנניא בן עקביא התם אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא

אמר אביי ולדברי רבי חנניא בן עקביא היתה סמוכה לכותל בפחות משלשה טפחים צריך שיהא אורכה ארבע אמות ורוחבה אחד עשר ומשהו

היתה זקופה צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה ששה טפחים ושני משהויין

אמר רב הונא בריה דרב יהושע היתה עומדת בקרן זוית צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה שני טפחים ושני משהויין

ואלא הא דתניא רבי חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא היכי משכחת לה

דעבידא כי אסיתא:

מתני׳ אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה

אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור:

גמ׳ תנו רבנן עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה עשרה טפחים ביציאה ובכניסה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה

אמר רבי יהודה מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי והיו ממלאין הימנה בשבת על פי הזקנים

אמרו לו משם ראייה מפני שלא היתה עמוקה עשרה טפחים ורוחבה ארבעה

תניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות פחות משלשה משלשל דלי וממלא שלשה אין משלשל דלי וממלא רבן שמעון בן גמליאל אומר פחות מארבעה משלשל דלי וממלא ארבעה אין משלשל דלי וממלא

במאי עסקינן אילימא באמת המים גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אין כרמלית פחותה מארבעה

לימא כתנאי אמרה לשמעתיה

אלא באגפיה ולהחליף

והא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

התם רשויות דאורייתא

הכא רשויות דרבנן

והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר (דתניא) כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד

היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין

נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים

והוינן בה אין בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו ולא יזיז בו מלא נימא

ורבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

ההיא זעירי אמרה ולזעירי קשיא הא

זעירי מוקים לה באמת המים גופה ורב דימי תנאי היא

ותיהוי כי חורי כרמלית

אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו אין חורין לכרמלית

רב אשי אמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית הני מילי בסמוכה הכא במופלגת

רבינא אמר כגון דעבד לה ניפקי אפומה

ואזדו רבנן לטעמייהו ורבי שמעון בן גמליאל לטעמיה:

מתני׳ גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה

וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו:

גמ׳ מתניתין דלא כחנניא בן עקביא דתניא חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא

תנו רבנן שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא ממלאין מים מגזוזטרא בשבת וטומנין בעצה ומסתפגין באלונטית

ממלאין מים מגזוזטרא בשבת הא דאמרן וטומנין בעצה מאי היא דתניא השכים להביא פסולת אם בשביל שיש עליו טל הרי הוא בכי יותן

ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בכי יותן וסתם

להעמיק בדף

טוב שכן קרוב מאח רחוק - גפת 36

ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק – גפת 36

בעזרת ה' האם יש הבדל בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי? האם יש הבדל אם אני משתפת קבוצה קטנה וקרובה של אנשים? או קבוצה רחבה? אומנם אנחנו עוסקות בעירובין אבל דרך סוגיה זו ניתן גם לחשוב על מרחבים נוספים. נתמקד בשיטת רש"י בדין המיוחד של עירוב. גפ"ת בדף היומי – לימוד גמרא, פירוש רש"י ותוספות בדף…

דף משלהן- 40

קמפינג בשבת – דף משלהן 40

איך עושים קמפינג בשבת? ומה לגבי אוהל בסלון (לקטנים או הגדולים)? 🏕️ קמפינג לקראת סוף מסכת עירובין. חמוטל ושירה בונות אוהל ומטריה! 🏕️

עירובין פז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פז

חוקק בה ארבע על ארבע וממלא

אמר ליה אביי ודילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דאמר גוד אחית מחיצתא אבל כוף וגוד לא

ועד כאן לא קאמר רבי חנניא בן עקביא התם אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא

אמר אביי ולדברי רבי חנניא בן עקביא היתה סמוכה לכותל בפחות משלשה טפחים צריך שיהא אורכה ארבע אמות ורוחבה אחד עשר ומשהו

היתה זקופה צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה ששה טפחים ושני משהויין

אמר רב הונא בריה דרב יהושע היתה עומדת בקרן זוית צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה שני טפחים ושני משהויין

ואלא הא דתניא רבי חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא היכי משכחת לה

דעבידא כי אסיתא:

מתני׳ אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה

אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור:

גמ׳ תנו רבנן עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה עשרה טפחים ביציאה ובכניסה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה

אמר רבי יהודה מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי והיו ממלאין הימנה בשבת על פי הזקנים

אמרו לו משם ראייה מפני שלא היתה עמוקה עשרה טפחים ורוחבה ארבעה

תניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות פחות משלשה משלשל דלי וממלא שלשה אין משלשל דלי וממלא רבן שמעון בן גמליאל אומר פחות מארבעה משלשל דלי וממלא ארבעה אין משלשל דלי וממלא

במאי עסקינן אילימא באמת המים גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אין כרמלית פחותה מארבעה

לימא כתנאי אמרה לשמעתיה

אלא באגפיה ולהחליף

והא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

התם רשויות דאורייתא

הכא רשויות דרבנן

והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר (דתניא) כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד

היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין

נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים

והוינן בה אין בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו ולא יזיז בו מלא נימא

ורבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין

ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

ההיא זעירי אמרה ולזעירי קשיא הא

זעירי מוקים לה באמת המים גופה ורב דימי תנאי היא

ותיהוי כי חורי כרמלית

אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו אין חורין לכרמלית

רב אשי אמר אפילו תימא יש חורין לכרמלית הני מילי בסמוכה הכא במופלגת

רבינא אמר כגון דעבד לה ניפקי אפומה

ואזדו רבנן לטעמייהו ורבי שמעון בן גמליאל לטעמיה:

מתני׳ גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה

וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו:

גמ׳ מתניתין דלא כחנניא בן עקביא דתניא חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא

תנו רבנן שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא ממלאין מים מגזוזטרא בשבת וטומנין בעצה ומסתפגין באלונטית

ממלאין מים מגזוזטרא בשבת הא דאמרן וטומנין בעצה מאי היא דתניא השכים להביא פסולת אם בשביל שיש עליו טל הרי הוא בכי יותן

ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בכי יותן וסתם

Scroll To Top