Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

י״ח במרחשון תשפ״א | 5 נובמבר 2020

עירובין פח

הדף היום מוקדש ע"י איימי ברדק לזכר 11 הנפשות אשר נספו בפיגוע בבית הכנסת בפיטסבורג בתאריך עברי זה לפני שנתיים. והלימוד השבוע יוקדש לזכר נשמת אלי הופמן ז"ל שנפטר אתמול.  
למה התיר ר' חנניא בן עקביא שלושה דברים לאנשי טבריה? האם אפשר רק למלאות מים מהמחיצות שבגזוזטרא או גם לשפוך מים? אם גוזלים שטח ממישהו אחר, האם צריכים את הבעלים המקוריים לעניין העירוב? איך זה מסתדר לנושא שבמשנה עם הגזוזטרא התחתונה שאסר על בעלי הגזוזטרא העליונה – הרי לכאורה שימושו בגזוזטרא של חבירו הוא כגזלן! המשנה מדברת על דרכים שונות שמותר/אסור להוציא מים מחצרו או מגגו בשבת אם זה יגיע לרשות הרבים. באיזה תנאים מותר? למה?

 

אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי

ומסתפגין באלונטית מאי היא דתניא מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר רבי שמעון אומר אף מביאה בידו לתוך ביתו

אמר רבה בר רב הונא לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור

מתקיף לה רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה

הני תיימי והני לא תיימי

איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות הוא דשרי לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי אמר רב שיזבי פשיטא היינו עוקה מהו דתימא הני תיימי והני לא תיימי קא משמע לן:

וכן שתי גזוזטראות זו וכו׳: אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת

ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר

אמר רבה אמר רבי חייא ורב יוסף אמר רבי אושעיא יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים

הא גופא קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא קניא וחורבה מחזיר לבעלים אלמא לא קניא

הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דחורבה מחזיר לבעלים

אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו׳ ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות

אי הכי כי עשו לתחתונה נמי

כיון דעשו לתחתונה גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי:

מתני׳ חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה

בין מבחוץ בין מבפנים אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור

רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכים לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והמים יורדין לביב

החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין:

גמ׳ מאי טעמא אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום בארבע אמות אדם רוצה לזלפן

פחות מארבע שופכן אי דעביד עוקה שרי אי לא אסור

רבי זירא אמר ארבע אמות תיימי פחות מארבע אמות לא תיימי

מאי בינייהו אמר אביי אריך וקטין איכא בינייהו

תנן חצר ואכסדרה מצטרפין לארבע אמות בשלמא לרבי זירא ניחא אלא לרבה קשיא

תרגמא רבי זירא אליבא דרבה באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה

תא שמע חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת בשלמא לרבה ניחא אלא לרבי זירא קשיא

אמר לך רבי זירא הא מני רבנן היא ומתניתין רבי אליעזר בן יעקב היא

ומאי דוחקיה דרבי זירא לאוקמה למתניתין כרבי אליעזר בן יעקב אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה ליתני חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות

אלא לאו שמע מינה דרבי אליעזר בן יעקב היא שמע מינה

והא מדסיפא רבי אליעזר בן יעקב רישא לאו רבי אליעזר בן יעקב

כולה רבי אליעזר בן יעקב היא וחסורי מיחסרא והכי קתני חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת הא ארבע אמות שופכין שרבי אליעזר בן יעקב אומר ביב הקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת:

רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב הקמור:

מתניתין דלא כחנניא דתניא חנניא אומר אפילו גג מאה אמה לא ישפוך לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח

תנא במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מאי טעמא אמר רבא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן

אמר ליה אביי והרי שופכין דאדם רוצה שיבלעו וקתני לא ישפוך

אמר ליה התם למאי ניחוש לה אי משום קלקול חצירו הא מיקלקלא וקיימא ואי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחים הם

אמר רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים מחזיק סאה נותנין לו סאה בימות החמה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים סאה אין נותנין לו כל עיקר

בימות החמה נמי מחזיק סאה ניתיב ליה סאה גזרה דלמא אתי ליתן ליה סאתים אי הכי בימות הגשמים נמי ליגזור

התם מאי ניחוש לה אי משום קילקול הא מיקלקלא וקיימא אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחין הן

אמר אביי הילכך אפילו כור ואפילו כוריים:

וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו: אמר רבא אפילו עירבו

אמר (ליה) אביי מאי טעמא אילימא משום נפישא דמיא והתניא אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא

להעמיק בדף

דף משלהן- 40

קמפינג בשבת – דף משלהן 40

איך עושים קמפינג בשבת? ומה לגבי אוהל בסלון (לקטנים או הגדולים)? 🏕️ קמפינג לקראת סוף מסכת עירובין. חמוטל ושירה בונות אוהל ומטריה! 🏕️

עירובין פח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פח

אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי

ומסתפגין באלונטית מאי היא דתניא מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר רבי שמעון אומר אף מביאה בידו לתוך ביתו

אמר רבה בר רב הונא לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור

מתקיף לה רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה

הני תיימי והני לא תיימי

איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות הוא דשרי לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי אמר רב שיזבי פשיטא היינו עוקה מהו דתימא הני תיימי והני לא תיימי קא משמע לן:

וכן שתי גזוזטראות זו וכו׳: אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת

ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר

אמר רבה אמר רבי חייא ורב יוסף אמר רבי אושעיא יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים

הא גופא קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא קניא וחורבה מחזיר לבעלים אלמא לא קניא

הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דחורבה מחזיר לבעלים

אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו׳ ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות

אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות

אי הכי כי עשו לתחתונה נמי

כיון דעשו לתחתונה גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי:

מתני׳ חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה

בין מבחוץ בין מבפנים אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור

רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכים לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והמים יורדין לביב

החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין:

גמ׳ מאי טעמא אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום בארבע אמות אדם רוצה לזלפן

פחות מארבע שופכן אי דעביד עוקה שרי אי לא אסור

רבי זירא אמר ארבע אמות תיימי פחות מארבע אמות לא תיימי

מאי בינייהו אמר אביי אריך וקטין איכא בינייהו

תנן חצר ואכסדרה מצטרפין לארבע אמות בשלמא לרבי זירא ניחא אלא לרבה קשיא

תרגמא רבי זירא אליבא דרבה באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה

תא שמע חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת בשלמא לרבה ניחא אלא לרבי זירא קשיא

אמר לך רבי זירא הא מני רבנן היא ומתניתין רבי אליעזר בן יעקב היא

ומאי דוחקיה דרבי זירא לאוקמה למתניתין כרבי אליעזר בן יעקב אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה ליתני חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות

אלא לאו שמע מינה דרבי אליעזר בן יעקב היא שמע מינה

והא מדסיפא רבי אליעזר בן יעקב רישא לאו רבי אליעזר בן יעקב

כולה רבי אליעזר בן יעקב היא וחסורי מיחסרא והכי קתני חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת הא ארבע אמות שופכין שרבי אליעזר בן יעקב אומר ביב הקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת:

רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב הקמור:

מתניתין דלא כחנניא דתניא חנניא אומר אפילו גג מאה אמה לא ישפוך לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח

תנא במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מאי טעמא אמר רבא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן

אמר ליה אביי והרי שופכין דאדם רוצה שיבלעו וקתני לא ישפוך

אמר ליה התם למאי ניחוש לה אי משום קלקול חצירו הא מיקלקלא וקיימא ואי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחים הם

אמר רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים מחזיק סאה נותנין לו סאה בימות החמה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים סאה אין נותנין לו כל עיקר

בימות החמה נמי מחזיק סאה ניתיב ליה סאה גזרה דלמא אתי ליתן ליה סאתים אי הכי בימות הגשמים נמי ליגזור

התם מאי ניחוש לה אי משום קילקול הא מיקלקלא וקיימא אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחין הן

אמר אביי הילכך אפילו כור ואפילו כוריים:

וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו: אמר רבא אפילו עירבו

אמר (ליה) אביי מאי טעמא אילימא משום נפישא דמיא והתניא אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא

Scroll To Top