Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

י״ט במרחשון תשפ״א | 6 נובמבר 2020

עירובין פט

הדף היום מוקדש ע"י סטייסי גודשטיין אשתמקר לזכר אמה, ארלין גודשטיין, אניה בת חוה ומשה ז"ל בחמש שנים לפטירתה. "היא הייתה מתגאה לראות את בתה לומדת גמרא."
האם אפשר לטלטל מגג לגג או חצר לחצר או קרפף לקרפף? יש שלוש דעות בעניין. מה הרקע לשיטות? לפי חכמים אי אפשר לטלטל מגג לגג – יש מחלוקת בין רב ושמואל לגבי טלטול בגג עצמו – האם מותר לטלטל בכל הגג כי זה נחשב רשותו של בעל הבית או האם רק מותר ארבע אמות? באיזה מקרים אפשר להשתמש במחיצות הבית כמחיצות מדין גוד אסיק מחיצתא?

 

לא שנו אלא שלא עירבו אבל עירבו מותרין

וכי לא עירבו מאי טעמא לא אמר רב אשי גזירה דילמא אתי לאפוקי ממאני דבתים להתם:

הדרן עלך כיצד משתתפין

מתני׳ כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו

רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

גמ׳ יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה

אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מעשרה רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך עשרה נמי

אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורחב ארבעה אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברשות הרבים הכי נמי גזירה משום תל ברשות הרבים

סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית

אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר רבי מאיר אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום

והרי כותל שבין שתי חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן

מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל

אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו: איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו

במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות

רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא

תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד

רשות לעצמו בשלמא לשמואל ניחא אלא לרב קשיא

אמרי בי רב משמיה דרב שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה

והא אמר רבי אלעזר כי הוינן בבבל הוה אמרינן בי רב משמיה דרב אמרו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות והני דבי שמואל תנו אין להן אלא גגן

מאי אין להן אלא גגן לאו דשרו לטלטולי בכוליה ומי אלימא ממתניתין דאוקימנא שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה הכי נמי שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה

אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן גג גדול הסמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור

ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שיש דיורין על זה ודיורין על זה דהויא לה הא דקטן מחיצה נדרסת

אבל אין דיורין על זה ועל זה שניהן מותרין

אמר ליה אנא הכי אמרי לכו לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה דגדול מישתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהן אסורין

והא דיורין אמרת לן אי אמרי לכו דיורין הכי אמרי לכו לא שנו אלא שיש מחיצה ראויה לדירה על זה ומחיצה ראויה לדירה על זה דגדול מישתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו

אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ואין ראויה לדירה על הקטן אפילו קטן שרי לבני גדול מאי טעמא כיון דלא עבוד מחיצה סלוקי סליקו נפשייהו מהכא

כהא דאמר רב נחמן עשה סולם קבוע לגגו הותר בכל הגגין כולן

אמר אביי בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה ארבע הותר בכל הגגין כולן

אמר רבא פעמים שהדקה לאיסור היכי דמי דעבידא להדי תרביצא דביתיה דאמר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין פט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין פט

לא שנו אלא שלא עירבו אבל עירבו מותרין

וכי לא עירבו מאי טעמא לא אמר רב אשי גזירה דילמא אתי לאפוקי ממאני דבתים להתם:

הדרן עלך כיצד משתתפין

מתני׳ כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו

רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

גמ׳ יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה

אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מעשרה רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך עשרה נמי

אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה ורחב ארבעה אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברשות הרבים הכי נמי גזירה משום תל ברשות הרבים

סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית

אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר רבי מאיר אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום

והרי כותל שבין שתי חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן

מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל

אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו: איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו

במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות

רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא

תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד

רשות לעצמו בשלמא לשמואל ניחא אלא לרב קשיא

אמרי בי רב משמיה דרב שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה

והא אמר רבי אלעזר כי הוינן בבבל הוה אמרינן בי רב משמיה דרב אמרו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות והני דבי שמואל תנו אין להן אלא גגן

מאי אין להן אלא גגן לאו דשרו לטלטולי בכוליה ומי אלימא ממתניתין דאוקימנא שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה הכי נמי שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה

אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן גג גדול הסמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור

ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שיש דיורין על זה ודיורין על זה דהויא לה הא דקטן מחיצה נדרסת

אבל אין דיורין על זה ועל זה שניהן מותרין

אמר ליה אנא הכי אמרי לכו לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה דגדול מישתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהן אסורין

והא דיורין אמרת לן אי אמרי לכו דיורין הכי אמרי לכו לא שנו אלא שיש מחיצה ראויה לדירה על זה ומחיצה ראויה לדירה על זה דגדול מישתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו

אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ואין ראויה לדירה על הקטן אפילו קטן שרי לבני גדול מאי טעמא כיון דלא עבוד מחיצה סלוקי סליקו נפשייהו מהכא

כהא דאמר רב נחמן עשה סולם קבוע לגגו הותר בכל הגגין כולן

אמר אביי בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה ארבע הותר בכל הגגין כולן

אמר רבא פעמים שהדקה לאיסור היכי דמי דעבידא להדי תרביצא דביתיה דאמר

Scroll To Top