Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

כ״א במרחשון תשפ״א | 8 נובמבר 2020

עירובין צא

הלימוד שלנו היום מוקדש לזכר נשמת הרב יונתן זקס, הרב יעקב צבי בן דוד אריה זצ"ל שהלך לעולמו אתמול. אחד מההוגים היהודים המוערכים בעולם כולו, רבה הראשי לשעבר של בריטניה, ואדם שעסק כל ימיו בקירוב לבבות, גם בין דתי. עוד ידובר בו ובפעלו. יהי זכרו ברוך.

רב יהודה מרחיב בדעותיהם של ר' מאיר, חכמים ור' שמעון ומפרש איפה כל אחד מתיר או לא מתיר טלטול בין גגות, חצירות וקרפיפות. הגמרא מביאה ברייתא לחזק את דבריו וגם את דבריו של רב שסבר בדברי חכמים שלא יתירו לטלטל יותר מארבע באמות בגג שסמוך לגגו של חבירו. רב חולק על שמואל ור' יוחנן בהבנת דברי ר' שמעון – האם ההיתר שלו לטלטל בין כל הרשויות האלו הוא רק במקרה שלא עירבו, כי במקרה שעירבו יש לחשוש שיטלטלו חפצים מהבית לחצר אחרת או שאין לחשוש? הגמרא מביאה מקורות להקשות על השיטות השונות.

קרפיפות רשות לעצמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת קרפיפות רשות אחת הן לדברי רבי שמעון כולן רשות אחת הן

תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דרב יהודה תניא כוותיה דרב כל גגות העיר רשות אחת הן ואסור להעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגגין וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר בגגין מותר לטלטלן בגגין ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות לעצמו ואין מטלטלין בו אלא בארבע

תניא כוותיה דרב יהודה אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו

אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלין תורה מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף לקרות בו

אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה:

רבי שמעון אומר אחד גגין וכו׳:

אמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו אבל עירבו לא דגזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר

ושמואל אמר בין עירבו בין שלא עירבו וכן אמר רבי יוחנן מי לחשך בין עירבו ובין שלא עירבו

מתקיף לה רב חסדא לשמואל ולרבי יוחנן יאמרו שני כלים בחצר אחת זה מותר וזה אסור

רבי שמעון לטעמיה דלא גזר דתנן אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים ועירבו שתי החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתי החיצונות אסורין זו עם זו

ולא גזר דילמא אתי לאפוקי מאני דהא חצר להא חצר הכי נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר

מתיב רב ששת רבי שמעון אומר אחד גגות אחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית אי אמרת בשלמא דעירבו היינו דמשכחת לה מאני דבתים בחצר

אלא אי אמרת בשלא עירבו היכי משכחת לה מאני דבתים בחצר הוא מותיב לה והוא מפרק לה בכומתא וסודרא

תא שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר במה דברים אמורים שהיו אלו של רבים ואלו של רבים ועירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן או של יחידים שאין צריכין לערב

אבל היו של רבים ושכחו ולא עירבו גג וחצר ואכסדרה ומרפסת כולן רשות אחת הן

טעמא דלא עירבו הא עירבו לא הא מני רבנן היא

דיקא נמי דלא קתני קרפף ומבוי שמע מינה

תא שמע חמש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ושכחו כולם ולא עירבו אסור להכניס ולהוציא מחצר למבוי ומן המבוי לחצר וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר ובמבוי אסור

ורבי שמעון מתיר שהיה רבי שמעון אומר כל זמן שהן של רבים ושכחו ולא עירבו גג וחצר ואכסדרה ומרפסת וקרפף ומבוי כולן רשות אחת הן

טעמא דלא עירבו הא עירבו לא מאי לא עירבו לא עירבו חצירות בהדי הדדי הא חצר ובתים עירבו

והא לא עירבו קתני מאי לא עירבו לא נשתתפו

ואיבעית אימא רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לא שנא עירבו ולא שנא לא עירבו אלא לדידכו אודו לי מיהת דהיכא דלא עירבו רשות אחת היא

ואמרו ליה רבנן לא שתי רשויות הן

אמר מר ובמבוי אסור לימא מסייע ליה לרבי זירא אמר רב דאמר רבי זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אלא בארבע אמות אימא ולמבוי אסור

היינו רישא משנה יתירא איצטריכא ליה מהו דתימא כי פליגי רבנן עליה דרבי שמעון הני מילי היכא דעירבו אבל היכא דלא עירבו מודו ליה קא משמע לן

אמר ליה רבינא לרב אשי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין צא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין צא

קרפיפות רשות לעצמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת קרפיפות רשות אחת הן לדברי רבי שמעון כולן רשות אחת הן

תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דרב יהודה תניא כוותיה דרב כל גגות העיר רשות אחת הן ואסור להעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגגין וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר בגגין מותר לטלטלן בגגין ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות לעצמו ואין מטלטלין בו אלא בארבע

תניא כוותיה דרב יהודה אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו

אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלין תורה מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף לקרות בו

אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה:

רבי שמעון אומר אחד גגין וכו׳:

אמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו אבל עירבו לא דגזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר

ושמואל אמר בין עירבו בין שלא עירבו וכן אמר רבי יוחנן מי לחשך בין עירבו ובין שלא עירבו

מתקיף לה רב חסדא לשמואל ולרבי יוחנן יאמרו שני כלים בחצר אחת זה מותר וזה אסור

רבי שמעון לטעמיה דלא גזר דתנן אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים ועירבו שתי החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתי החיצונות אסורין זו עם זו

ולא גזר דילמא אתי לאפוקי מאני דהא חצר להא חצר הכי נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר

מתיב רב ששת רבי שמעון אומר אחד גגות אחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית אי אמרת בשלמא דעירבו היינו דמשכחת לה מאני דבתים בחצר

אלא אי אמרת בשלא עירבו היכי משכחת לה מאני דבתים בחצר הוא מותיב לה והוא מפרק לה בכומתא וסודרא

תא שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר במה דברים אמורים שהיו אלו של רבים ואלו של רבים ועירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן או של יחידים שאין צריכין לערב

אבל היו של רבים ושכחו ולא עירבו גג וחצר ואכסדרה ומרפסת כולן רשות אחת הן

טעמא דלא עירבו הא עירבו לא הא מני רבנן היא

דיקא נמי דלא קתני קרפף ומבוי שמע מינה

תא שמע חמש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ושכחו כולם ולא עירבו אסור להכניס ולהוציא מחצר למבוי ומן המבוי לחצר וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר ובמבוי אסור

ורבי שמעון מתיר שהיה רבי שמעון אומר כל זמן שהן של רבים ושכחו ולא עירבו גג וחצר ואכסדרה ומרפסת וקרפף ומבוי כולן רשות אחת הן

טעמא דלא עירבו הא עירבו לא מאי לא עירבו לא עירבו חצירות בהדי הדדי הא חצר ובתים עירבו

והא לא עירבו קתני מאי לא עירבו לא נשתתפו

ואיבעית אימא רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לא שנא עירבו ולא שנא לא עירבו אלא לדידכו אודו לי מיהת דהיכא דלא עירבו רשות אחת היא

ואמרו ליה רבנן לא שתי רשויות הן

אמר מר ובמבוי אסור לימא מסייע ליה לרבי זירא אמר רב דאמר רבי זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אלא בארבע אמות אימא ולמבוי אסור

היינו רישא משנה יתירא איצטריכא ליה מהו דתימא כי פליגי רבנן עליה דרבי שמעון הני מילי היכא דעירבו אבל היכא דלא עירבו מודו ליה קא משמע לן

אמר ליה רבינא לרב אשי

Scroll To Top