Skip to content

ט״ו במרחשון תשפ״ב | 21.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יב

הדף היומי

כ״ב במרחשון תשפ״א | 9 נובמבר 2020

עירובין צב

הדף היום מוקדש ע"י טינה ושלום לם בהודיה לה' על לידת נכדם, קדם נחום יצחק, בן לפנינה ואיתן קפלנסקי.
הגמרא מקשה על שיטת ר' יוחנן מסתם משנה ומתרצים כדי להתאים לשיטתו. אם יש חורבה בין שתי חצירות ואחת עירבה והשנייה לא, האם מותר לטלטל מכל אחת מהן לחורבה או מרק זה שלא עירבה או אסור משניהם? המשנה מדברת על מקרה של גג גדול שנפרץ לקטן וחצר גדולה שנפרצה לקטנה – מה הדין בשניהם ולמה? למה היו צריכים להביא את שני המקרים אם ההיגיון שעומד מאחוריהם זה אותו הגיון? כמה רבנים דייקו מהמשנה שהגדולה בולעת את הדיירים של הקטנה אבל הקטנה לא בולעת את הגדולה ונחשבת כרשות נפרדת. מה המובן של דבריהם? הם מביאים 5 הלכות בעניינים הלכתיים אחרים כמו בכלאים, דיני תפילה וגט אשה כדי להסביר דבריהם. אביי מקשה כי איך אפשר להגיד שמחיצה מקרבת את השטחים (כפי שיוצא מדבריהם) במקום שמחיצה בדרך כלל מפרידה בין שטחים?

 

מי אמר רבי יוחנן הכי והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלים ואלו עולין מכאן ואוכלים ובלבד שלא יורידו למטה

מאי למטה למטה לבתים והא תני רבי חייא ובלבד שלא יהא זה עומד במקומו ואוכל וזה עומד במקומו ואוכל

אמר ליה וכי רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו

אתמר שתי חצירות וחורבה אחת ביניהם אחת עירבה ואחת לא עירבה אמר רב הונא נותנין אותה לזו שלא עירבה אבל לשעירבה לא דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה

וחייא בר רב אמר אף לשעירבה ושתיהן אסורות ואם תאמר שתיהן מותרות מפני מה אין נותנין חצר שלא עירבה לחצר שעירבה

התם כיון דמנטרי מאני דבתים בחצר אתי לאפוקי הכא בחורבה כיון דלא מנטרי מאני דחצר בחורבה לא אתי לאפוקי

איכא דאמרי חייא בר רב אמר אף לשעירבה ושתיהן מותרות ואם תאמר שתיהן אסורות לפי שאין נותנים חצר שלא עירבה לחצר שעירבה התם כיון דמנטרי מאני דבתים בחצר לא שרו בהו רבנן דאתי לאפוקי אבל בחורבה לא מנטרי:

מתני׳ גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה:

גמ׳ למה ליה למיתני תרתי

לרב קתני גג דומיא דחצר מה חצר מנכרא מחיצתא אף גג נמי מנכרא מחיצתא

ולשמואל גג דומיא דחצר מה חצר דקא דרסי לה רבים אף גג נמי דקא דרסי ליה רבים

יתיב רבה ורבי זירא ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי שמע מינה ממתניתין דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה

כיצד גפנים בגדולה אסור לזרוע את הקטנה ואם זרע זרעין אסורין

גפנים מותרין גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה

אשה בגדולה וגט בקטנה מתגרשת אשה בקטנה וגט בגדולה אינה מתגרשת

צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן ציבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן

תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין

צואה בגדולה אסור לקרות קריאת שמע בקטנה צואה בקטנה מותר לקרות קריאת שמע בגדולה

אמר להו אביי אם כן מצינו מחיצה לאיסור שאילמלי אין מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע ואילו השתא אסורה

אמר ליה רבי זירא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור והא תנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה

ואילו השוה את גיפופיה גדולה נמי אסורה

אמר ליה התם סילוק מחיצות הוא

אמר ליה רבא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור והא אתמר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין צב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין צב

מי אמר רבי יוחנן הכי והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלים ואלו עולין מכאן ואוכלים ובלבד שלא יורידו למטה

מאי למטה למטה לבתים והא תני רבי חייא ובלבד שלא יהא זה עומד במקומו ואוכל וזה עומד במקומו ואוכל

אמר ליה וכי רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו

אתמר שתי חצירות וחורבה אחת ביניהם אחת עירבה ואחת לא עירבה אמר רב הונא נותנין אותה לזו שלא עירבה אבל לשעירבה לא דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה

וחייא בר רב אמר אף לשעירבה ושתיהן אסורות ואם תאמר שתיהן מותרות מפני מה אין נותנין חצר שלא עירבה לחצר שעירבה

התם כיון דמנטרי מאני דבתים בחצר אתי לאפוקי הכא בחורבה כיון דלא מנטרי מאני דחצר בחורבה לא אתי לאפוקי

איכא דאמרי חייא בר רב אמר אף לשעירבה ושתיהן מותרות ואם תאמר שתיהן אסורות לפי שאין נותנים חצר שלא עירבה לחצר שעירבה התם כיון דמנטרי מאני דבתים בחצר לא שרו בהו רבנן דאתי לאפוקי אבל בחורבה לא מנטרי:

מתני׳ גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה:

גמ׳ למה ליה למיתני תרתי

לרב קתני גג דומיא דחצר מה חצר מנכרא מחיצתא אף גג נמי מנכרא מחיצתא

ולשמואל גג דומיא דחצר מה חצר דקא דרסי לה רבים אף גג נמי דקא דרסי ליה רבים

יתיב רבה ורבי זירא ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי שמע מינה ממתניתין דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה

כיצד גפנים בגדולה אסור לזרוע את הקטנה ואם זרע זרעין אסורין

גפנים מותרין גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה

אשה בגדולה וגט בקטנה מתגרשת אשה בקטנה וגט בגדולה אינה מתגרשת

צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן ציבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן

תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין

צואה בגדולה אסור לקרות קריאת שמע בקטנה צואה בקטנה מותר לקרות קריאת שמע בגדולה

אמר להו אביי אם כן מצינו מחיצה לאיסור שאילמלי אין מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע ואילו השתא אסורה

אמר ליה רבי זירא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור והא תנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה

ואילו השוה את גיפופיה גדולה נמי אסורה

אמר ליה התם סילוק מחיצות הוא

אמר ליה רבא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור והא אתמר

Scroll To Top