הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
עירובין צג
אביי הקשה על אלו שטענו שהחצר הקטנה נחשבת טפלה לחצר הגדולה ואם יש כרם בגדולה, אי אפשר לזרוע בכלל בקטנה אפילו בריחוק ארבע אמות – לדעת אביי, איך מחיצה (הגיפופים) יכולים לאסור, כלומר לקרב את הקטנה להיות מובלעת בגדולה! כמה רבנים מנסים להביא מקורות להוכיח שמחיצה יכולה לאסור. אבל כל פעם אביי טוען שבמקרים שהביאו, זה לא בגלל שהוסיפו מחיצה אלא בגלל שביטלו מחיצה שהיתה שם מקודם על ידי הוספת מחיצה. אבל במקרה שלנו אין כזה דבר ולכן הקושי שלו עומדת במקומו. רבא מביא קושי לאביי מחומרה בכלאים כשזורעים ליד כותל (מחיצה). אבל שוב אביי מסביר שהסיבה שמחמירים שם זה בגלל שאי אפשר לזרוע ליד כותל ולא בגלל שזה מהווה מחיצה. רב יהודה מביא מקרה של שלושה קרפיפות זה בצד זה – האם נחשבים כיחידה אחת או לא? במה זה תלוי? איך זה דומה לחצר גדולה/חצר קטנה? האם גידוד חמישה טפחים ומחיצה חמישה מצטרפים למחיצה י' טפחים? לרב חסדא, אין מצטרפים. הגמרא מביאה קושי מברייתא על שתי חצרות במפלסים אחרים ומהנמוך יש הפרש גובה של עשרה. איך פותרים את הקושי? הגמרא מביאה שלושה תירוצים ודוחה שני הראשונים. רב משרשיא שחולק על רב חסדא וטוען שהם כן מצטרפים. אם המצב בשבת משתנה ופתאום שתי חצרות שעירבו בנפרד נפרצו, האם הם אוסרים זה על זה? האם אפשר להביא תשובה ממשנתינו? האם אומרים כיון שהותרה הותרה?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשירה ואילו השוה פצימיה פסולה
אמר ליה אביי לדידי כשירה לדידך סילוק מחיצות היא
אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור והתניא בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה גפנים כאן מותר לזרוע כאן
ואילו השוה את קרויו אסור אמר ליה התם סילוק מחיצות הוא
שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זעירא ולא מצינו מחיצה לאיסור והתניא יש במחיצות הכרם להקל ולהחמיר כיצד כרם הנטוע עד עיקר מחיצה זורע מעיקר מחיצה ואילך שאילו אין שם מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע וזה הוא מחיצות הכרם להקל
ולהחמיר כיצד היה משוך מן הכותל אחת עשרה אמה לא יביא זרע לשם שאילמלי אין מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע וזוהי מחיצות הכרם להחמיר
אמר ליה וליטעמיך אותבן ממתניתין דתנן קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות ובית הלל אומרים שש עשרה אמה מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה
ואיזו היא קרחת הכרם כרם שחרב אמצעיתו אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שש עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר
אי זו היא מחול הכרם בין הכרם לגדר שאם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר
אלא התם לאו היינו טעמא דכל ארבע אמות לגבי כרם עבודת הכרם לגבי גדר כיון דלא מזדרען אפקורי מפקר להו דביני ביני אי איכא ארבע חשיבן ואי לא לא חשיבן
אמר רב יהודה שלשה קרפיפות זה בצד זה ושנים החיצונים מגופפים והאמצעי אינו מגופף ויחיד בזה ויחיד בזה נעשה כשיירא ונותנין להן כל צורכן ודאי
אמצעי מגופף ושנים החיצונים אינן מגופפין ויחיד בזה ויחיד זה [ויחיד בזה] אין נותנין להם אלא בית שש
איבעיא להו אחד בזה ואחד בזה ושנים באמצעי מהו אי להכא נפקי תלתא הוו ואי להכא נפקי תלתא הוו
או דילמא חד להכא נפיק וחד להכא נפיק
ואם תימצי לומר חד להכא נפיק וחד להכא נפיק שנים בזה ושנים בזה ואחד באמצעי מהו הכא ודאי אי להכא נפיק תלתא הוו ואי להכא נפיק תלתא הוו או דילמא אימר להכא נפיק ואימר להכא נפיק
והלכתא בעיין לקולא
אמר רב חסדא
גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין עד שיהא או כולו בגידוד או כולו במחיצה
מיתיבי שתי חצירות זו למעלה מזו ועליונה גבוהה מן התחתונה עשרה טפחים או שיש בה גידוד חמשה ומחיצה חמשה מערבין שנים ואין מערבין אחד פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים
אמר (רב) מודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה אי הכי תחתונה תערב שנים ולא תערב אחד עליונה לא תערב לא אחד ולא שנים
אמר רבה בר עולא כגון שהיתה עליונה מגופפת עד עשר אמות
אי הכי אימא סיפא פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אי בעיא חד תערב אי בעיא תרי תערב
אמר רבה בריה דרבא כגון שנפרצה התחתונה במלואה לעליונה
אי הכי תחתונה חד תערב תרי לא תערב עליונה אי בעיא תרי תערב אי בעיא חד תערב
אין הכי נמי וכי קתני פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אתחתונה
דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין אשכחיה רבינא לרב אחא בריה דרבא אמר ליה תני מר מידי במחיצה אמר ליה לא והלכתא גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין
בעי רב הושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו
אמר רב חסדא תא שמע חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה אמר רבה אימר מבעוד יום נפרצה
אמר ליה אביי לא תימא מר אימר אלא ודאי מבעוד יום נפרצה דהא מר הוא דאמר בעי מיניה מרב הונא ובעי מיניה מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו ואמר לי שבת כיון שהותרה הותרה
אתמר כותל שבין שתי חצירות שנפל רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות
ושמואל אמר
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
עירובין צג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשירה ואילו השוה פצימיה פסולה
אמר ליה אביי לדידי כשירה לדידך סילוק מחיצות היא
אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור והתניא בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה גפנים כאן מותר לזרוע כאן
ואילו השוה את קרויו אסור אמר ליה התם סילוק מחיצות הוא
שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זעירא ולא מצינו מחיצה לאיסור והתניא יש במחיצות הכרם להקל ולהחמיר כיצד כרם הנטוע עד עיקר מחיצה זורע מעיקר מחיצה ואילך שאילו אין שם מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע וזה הוא מחיצות הכרם להקל
ולהחמיר כיצד היה משוך מן הכותל אחת עשרה אמה לא יביא זרע לשם שאילמלי אין מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע וזוהי מחיצות הכרם להחמיר
אמר ליה וליטעמיך אותבן ממתניתין דתנן קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות ובית הלל אומרים שש עשרה אמה מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה
ואיזו היא קרחת הכרם כרם שחרב אמצעיתו אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שש עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר
אי זו היא מחול הכרם בין הכרם לגדר שאם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר
אלא התם לאו היינו טעמא דכל ארבע אמות לגבי כרם עבודת הכרם לגבי גדר כיון דלא מזדרען אפקורי מפקר להו דביני ביני אי איכא ארבע חשיבן ואי לא לא חשיבן
אמר רב יהודה שלשה קרפיפות זה בצד זה ושנים החיצונים מגופפים והאמצעי אינו מגופף ויחיד בזה ויחיד בזה נעשה כשיירא ונותנין להן כל צורכן ודאי
אמצעי מגופף ושנים החיצונים אינן מגופפין ויחיד בזה ויחיד זה [ויחיד בזה] אין נותנין להם אלא בית שש
איבעיא להו אחד בזה ואחד בזה ושנים באמצעי מהו אי להכא נפקי תלתא הוו ואי להכא נפקי תלתא הוו
או דילמא חד להכא נפיק וחד להכא נפיק
ואם תימצי לומר חד להכא נפיק וחד להכא נפיק שנים בזה ושנים בזה ואחד באמצעי מהו הכא ודאי אי להכא נפיק תלתא הוו ואי להכא נפיק תלתא הוו או דילמא אימר להכא נפיק ואימר להכא נפיק
והלכתא בעיין לקולא
אמר רב חסדא
גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין עד שיהא או כולו בגידוד או כולו במחיצה
מיתיבי שתי חצירות זו למעלה מזו ועליונה גבוהה מן התחתונה עשרה טפחים או שיש בה גידוד חמשה ומחיצה חמשה מערבין שנים ואין מערבין אחד פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים
אמר (רב) מודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה אי הכי תחתונה תערב שנים ולא תערב אחד עליונה לא תערב לא אחד ולא שנים
אמר רבה בר עולא כגון שהיתה עליונה מגופפת עד עשר אמות
אי הכי אימא סיפא פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אי בעיא חד תערב אי בעיא תרי תערב
אמר רבה בריה דרבא כגון שנפרצה התחתונה במלואה לעליונה
אי הכי תחתונה חד תערב תרי לא תערב עליונה אי בעיא תרי תערב אי בעיא חד תערב
אין הכי נמי וכי קתני פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אתחתונה
דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין אשכחיה רבינא לרב אחא בריה דרבא אמר ליה תני מר מידי במחיצה אמר ליה לא והלכתא גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין
בעי רב הושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו
אמר רב חסדא תא שמע חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה אמר רבה אימר מבעוד יום נפרצה
אמר ליה אביי לא תימא מר אימר אלא ודאי מבעוד יום נפרצה דהא מר הוא דאמר בעי מיניה מרב הונא ובעי מיניה מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו ואמר לי שבת כיון שהותרה הותרה
אתמר כותל שבין שתי חצירות שנפל רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות
ושמואל אמר
