Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ד במרחשון תשפ״א | 11 נובמבר 2020

עירובין צד

השיעור היום מוקדש על ידי ציפי וולקנפלד לרפואה שלימה ליקירה ליבה בת שרה גיטה.

אם חצר נפרץ בשבת, האם אומרים כיון שהותרה הותרה? אם חצר נפרצה לרשות הרבים, מה הסטטוס של אותה חצר – האם נחשב כרשות הרבים או ככרמלית? איך ר' אליעזר יכול לקרוא לחצר רשות הרבים? בגלל הקושי בהבנת דבריו, הגמרא מגבילה את המקרה לשטח שבו היתה המחיצה מקודם ויש ויכוח בין אנשי החצר ואנשי רשות הרבים איפה היתה המחיצה מקודם. ויש אומרים שויכוח היתה באמת על צידי רשות הרבים והמקרה שלנו דומה לזה. איך זה מסתדר עם הלשון במשנה? במשנה כתוב שחצר שנפרצה משתי רוחותיה או בית שנפרץ משתי רוחותיה בשבת, האם כיון שהותרה הותרה או לא? יש מחלוקת בין ר' יוסי ור' יהודה. בכל אופן, שניהם מסכימים שזה פרצה  לפחות לשבת הבאה. לגמרא קשה למה דיברו דווקא על שתי רוחות? איזה גודל פרצה? אם זה פרצה יותר מי', בעייתי גם ברוח אחת? אם בבית אומרים פי תקרה יורד וסותם, אז אפשר לתקן גם בשתי רוחות? רב ושמואל מקימים את המשנה במקרה ספציפי כדי שזה יהיה מובן. מה מחלוקת בין רב ושמואל באכסדרה בבקעה? מתי יסכים שמואל שפי תקרה יורד וסותם?

זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה

והא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר נפל גודא דביני ביני אמר להו שמואל שקולו גלימא נגידו בה

אהדרינהו רב לאפיה אמר להו שמואל אי קפיד אבא שקולו (הימניה) וקטרו בה

ולשמואל למה לי הא הא אמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה

שמואל עביד לצניעותא בעלמא

ורב אי סבירא ליה דאסיר לימא ליה אתריה דשמואל הוה

אי הכי מאי טעמא אהדרינהו לאפיה דלא נימרו כשמואל סבירא ליה (והדר ביה משמעתיה):

מתני׳ חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב דברי רבי אליעזר

וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית:

גמ׳ ורבי אליעזר משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים אין רבי אליעזר לטעמיה

דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו

איני והאמר רב גידל אמר רב והוא שאבדה להן דרך באותו שדה

וכי תימא הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצה מחלוקת

אימא על מקום מחיצה מחלוקת

ואיבעית אימא בצידי רשות הרבים קמיפלגי דרבי אליעזר סבר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו

וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא הוה אמרינן כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר הני מילי היכא דאיכא חיפופי אבל היכא דליכא חיפופי אימא מודו ליה קא משמע לן

והא מתוכה קאמר

איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה

ורבנן אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים ומהדרו ליה אינהו מתוכה

הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה דפטור מפני שהיא כרמלית צידי נמי לא שנא

ורבי אליעזר התם לא קא דרסי לה רבים הכא קא דרסי לה רבים:

מתני׳ חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו מותרים באותו שבת ואסורים לעתיד לבא דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר אם מותרין לאותו שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותו שבת:

גמ׳ במאי עסקינן אילימא בעשר מאי שנא מרוח אחת דאמר פיתחא הוא משתי רוחות נמי פיתחא הוא אלא ביתר מעשר אי הכי אפילו מרוח אחת נמי

אמר רב לעולם בעשר

וכגון שנפרצה בקרן זוית דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו: מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי לימא פי תקרה יורד וסותם

אמרי דבי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם

ושמואל אמר אפילו ביתר מעשר אי הכי מרוח אחת נמי

משום בית

ובית גופיה תקשי מאי שנא מרוח אחת דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם

ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם והא אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות

הא לא קשיא כי לית ליה בארבע אבל בשלש אית ליה

מכל מקום קשיא

כדאמרי בי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון הכא נמי כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע

שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני ורב לא אמר כשמואל אם כן הויא ליה אכסדרה ורב לטעמיה דאמר אכסדרה מותר לטלטל בכולה

דאיתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות

רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם

בעשר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר

ואיכא דאמרי ביתר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בעשר

והא דאמר רב יהודה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין צד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין צד

זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה

והא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר נפל גודא דביני ביני אמר להו שמואל שקולו גלימא נגידו בה

אהדרינהו רב לאפיה אמר להו שמואל אי קפיד אבא שקולו (הימניה) וקטרו בה

ולשמואל למה לי הא הא אמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה

שמואל עביד לצניעותא בעלמא

ורב אי סבירא ליה דאסיר לימא ליה אתריה דשמואל הוה

אי הכי מאי טעמא אהדרינהו לאפיה דלא נימרו כשמואל סבירא ליה (והדר ביה משמעתיה):

מתני׳ חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב דברי רבי אליעזר

וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית:

גמ׳ ורבי אליעזר משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים אין רבי אליעזר לטעמיה

דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו

איני והאמר רב גידל אמר רב והוא שאבדה להן דרך באותו שדה

וכי תימא הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצה מחלוקת

אימא על מקום מחיצה מחלוקת

ואיבעית אימא בצידי רשות הרבים קמיפלגי דרבי אליעזר סבר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו

וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא הוה אמרינן כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר הני מילי היכא דאיכא חיפופי אבל היכא דליכא חיפופי אימא מודו ליה קא משמע לן

והא מתוכה קאמר

איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה

ורבנן אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים ומהדרו ליה אינהו מתוכה

הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה דפטור מפני שהיא כרמלית צידי נמי לא שנא

ורבי אליעזר התם לא קא דרסי לה רבים הכא קא דרסי לה רבים:

מתני׳ חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו מותרים באותו שבת ואסורים לעתיד לבא דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר אם מותרין לאותו שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותו שבת:

גמ׳ במאי עסקינן אילימא בעשר מאי שנא מרוח אחת דאמר פיתחא הוא משתי רוחות נמי פיתחא הוא אלא ביתר מעשר אי הכי אפילו מרוח אחת נמי

אמר רב לעולם בעשר

וכגון שנפרצה בקרן זוית דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו: מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי לימא פי תקרה יורד וסותם

אמרי דבי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם

ושמואל אמר אפילו ביתר מעשר אי הכי מרוח אחת נמי

משום בית

ובית גופיה תקשי מאי שנא מרוח אחת דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם

ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם והא אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות

הא לא קשיא כי לית ליה בארבע אבל בשלש אית ליה

מכל מקום קשיא

כדאמרי בי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון הכא נמי כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע

שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני ורב לא אמר כשמואל אם כן הויא ליה אכסדרה ורב לטעמיה דאמר אכסדרה מותר לטלטל בכולה

דאיתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות

רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם

בעשר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר

ואיכא דאמרי ביתר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בעשר

והא דאמר רב יהודה

Scroll To Top