Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ה במרחשון תשפ״א | 12 נובמבר 2020

עירובין צה

האם רבא ואביי חולקים גם כרב ושמואל בדיני פי תקרה יורד וסותם? האם ר' יוסי במשנה בא להתיר או לאסור (כשאמר שלא אומרים כיון שהותרה הותרה)? מהניסוח שלו, אפשר לפרש לשני הכיוונים. האם פוסקים כר' יהודה או כר' יוסי. מביאים מחלוקת בעניין ושמאול פסק כר' יהודה והגמרא מקשה על זה ממקום אחר. המשנה מדברת על גשר או עלייה שבונים מעל רשות הרבים. האם אפשר לטלטל מתחת? על בסיס מה מתיר ר' יהודה? הוא גם מתיר לערב במבוי מפולש – על בסיס מה? פרק עשירי מתחיל עם מקרה שמישהו מוצא תפילין בשבת בשדה – אי אפשר להתעלם מהם בגלל וחייבים להחזיר – אבל איך עושים אם יש איסור טלטול? אפשר לטלטלם דרך לבוש. תנא קמא אומר זוג אחד ורבן גמליאל אומר שתי זוגות. מה הבסיס למחלוקת? האם שבת זה זמן תפילין או לא? האם יש איסור בל תוסיף ללבוש שניהם? האם מצוות צריכות כוונה ומה המשמעות לסוגייתינו?

קורה ארבעה מתיר בחורבה ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה ארבעה מתיר במים מני

להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי בעשר ודברי הכל להך לישנא דאמרת בעשר פליגי כרב

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי דאיתמר סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשירה אין לה פצימין אביי אמר כשירה ורבא אמר פסולה

אביי אמר כשירה אמר פי תקרה יורד וסותם ורבא אמר פסולה לא אמר פי תקרה יורד וסותם לימא אביי כרב ורבא כשמואל

אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרב אביי כרב ורבא עד כאן לא קאמר רב התם אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי אבל הכא דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי לא:

רבי יוסי אומר אם מותרין: איבעיא להו רבי יוסי לאסור או להתיר

אמר רב ששת לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאסור תניא נמי הכי אמר רבי יוסי כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת

איתמר רב חייא בר יוסף אמר הלכה כרבי יוסי ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה

ומי אמר שמואל הכי והתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת בין שלא לדעת לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו

ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו

ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו ואמר ליה בעירובין אמרתי לך ולא במחיצות

אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כאן שנפרצה לכרמלית כאן שנפרצה לרשות הרבים:

מתני׳ הבונה עלייה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשים מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין

ועוד אמר רבי יהודה מערבין למבוי המפולש וחכמים אוסרין:

גמ׳ אמר רבה לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא אלא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם

איתיביה אביי יתר על כן אמר רבי יהודה מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך

אמר ליה מההיא אין מהא ליכא למשמע מינה

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין

אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם היינו דקתני ועוד

אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא מאי ועוד שמע מינה:

הדרן עלך כל גגות

מתני׳ המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור

מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן

ובסכנה מכסן והולך לו

רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה

וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו מאה רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה:

גמ׳ זוג אחד אין טפי לא לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר

דאי כרבי מאיר האמר לובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף דתנן ולשם מוציא כל כלי תשמישו ולובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף

וההיא סתמא ממאי דרבי מאיר היא דקתני עלה לובש ומוציא ופושט ולובש ומוציא ופושט אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר

אמר רבא אפילו תימא רבי מאיר התם דרך מלבושו כחול שוויה רבנן והכא דרך מלבושו כחול שוויה רבנן

התם דבחול כמה דבעי לביש לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן הכא דבחול נמי זוג אחד אין טפי לא לענין הצלה נמי זוג אחד אין טפי לא:

רבן גמליאל אומר שנים שנים: מאי קסבר אי קסבר שבת זמן תפילין הוא זוג אחד אין טפי לא

ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן אפילו טפי נמי

לעולם קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין

אי הכי זוג אחד נמי אין טפי לא אמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין

הניחא דראש דיד מאי איכא למימר

כדרב הונא דאמר רב הונא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו

אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון ראוי מי אמר

אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין הכא נמי מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין

תנא דבי מנשה על ידך זו קיבורת בין עיניך זו קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס

לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק

לא דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי דתנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא

ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא

ואיבעית אימא דכולי עלמא שבת זמן תפילין הוא והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי תנא קמא סבר לצאת בעי כוונה

ורבן גמליאל סבר לא בעי כוונה

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לעשות מצווה שאני לא חייבת בה: טוב או רע? – גפ"ת 37

בעזרת ה' המשנה בדף צה ע"א דנה בשאלת טלטול תפילין בשבת: המוצא תפילין – מכניסן זוג זוג, רבן גמליאל אומר: שנים שנים. במה דברים אמורים – בישנות, אבל בחדשות – פטור. מצאן צבתים או כריכות – מחשיך עליהן ומביאן. הגמרא מסבירה את מחלוקת ת"ק ורבן גמליאל כתלויה בשאלה האם מניחים תפילין בשבת: לשיטת ת"ק שמניחים…

עירובין צה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין צה

קורה ארבעה מתיר בחורבה ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה ארבעה מתיר במים מני

להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי בעשר ודברי הכל להך לישנא דאמרת בעשר פליגי כרב

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי דאיתמר סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשירה אין לה פצימין אביי אמר כשירה ורבא אמר פסולה

אביי אמר כשירה אמר פי תקרה יורד וסותם ורבא אמר פסולה לא אמר פי תקרה יורד וסותם לימא אביי כרב ורבא כשמואל

אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרב אביי כרב ורבא עד כאן לא קאמר רב התם אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי אבל הכא דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי לא:

רבי יוסי אומר אם מותרין: איבעיא להו רבי יוסי לאסור או להתיר

אמר רב ששת לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאסור תניא נמי הכי אמר רבי יוסי כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת

איתמר רב חייא בר יוסף אמר הלכה כרבי יוסי ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה

ומי אמר שמואל הכי והתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת בין שלא לדעת לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו

ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו

ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו ואמר ליה בעירובין אמרתי לך ולא במחיצות

אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כאן שנפרצה לכרמלית כאן שנפרצה לרשות הרבים:

מתני׳ הבונה עלייה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשים מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין

ועוד אמר רבי יהודה מערבין למבוי המפולש וחכמים אוסרין:

גמ׳ אמר רבה לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא אלא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם

איתיביה אביי יתר על כן אמר רבי יהודה מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך

אמר ליה מההיא אין מהא ליכא למשמע מינה

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין

אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם היינו דקתני ועוד

אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא מאי ועוד שמע מינה:

הדרן עלך כל גגות

מתני׳ המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור

מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן

ובסכנה מכסן והולך לו

רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה

וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו מאה רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה:

גמ׳ זוג אחד אין טפי לא לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר

דאי כרבי מאיר האמר לובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף דתנן ולשם מוציא כל כלי תשמישו ולובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף

וההיא סתמא ממאי דרבי מאיר היא דקתני עלה לובש ומוציא ופושט ולובש ומוציא ופושט אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר

אמר רבא אפילו תימא רבי מאיר התם דרך מלבושו כחול שוויה רבנן והכא דרך מלבושו כחול שוויה רבנן

התם דבחול כמה דבעי לביש לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן הכא דבחול נמי זוג אחד אין טפי לא לענין הצלה נמי זוג אחד אין טפי לא:

רבן גמליאל אומר שנים שנים: מאי קסבר אי קסבר שבת זמן תפילין הוא זוג אחד אין טפי לא

ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן אפילו טפי נמי

לעולם קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין

אי הכי זוג אחד נמי אין טפי לא אמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין

הניחא דראש דיד מאי איכא למימר

כדרב הונא דאמר רב הונא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו

אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון ראוי מי אמר

אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין הכא נמי מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין

תנא דבי מנשה על ידך זו קיבורת בין עיניך זו קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס

לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק

לא דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי דתנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא

ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא

ואיבעית אימא דכולי עלמא שבת זמן תפילין הוא והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי תנא קמא סבר לצאת בעי כוונה

ורבן גמליאל סבר לא בעי כוונה

Scroll To Top