הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
עירובין צו
הדף השבוע מוקדש על ידי ליסה מליק לזכר נשמת אביה, דוד בן אהרון צבי ושיינדל ז"ל בשנה לפטירתו.
הגמרא מביאה עוד שתי אפשרויות להבין את הבסיס למחלוקת בין תנא קמא ורבן גמליאל. הגמרא מנסה לברר מי התנא שסובר שחייבים בתפילין בשבת (שבת זמן תפילין). הגמרא מביאה כמה אפשרויות. אחת מהאפשרויות זה ללמוד מברייתא שדיברה על מיכל בת כושי שהניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. האם לא מיחו בה כי זה מצות עשה שלא הזמן גרמא כי חייבים בכל ימות השבוע (כולל שבת) ולכן שבת זמן תפילין או בגלל שיש לנשים רשות לקיים מצוות אפילו אם הן לא מצוות? בסוף מסיקים שר' מאיר ור' יהודה הם אלו שסוברים ששבת זמן תפילין כי שניהם מסכימים שאשה יכולה ללבוש תפילין כדי להצילם – וברור ממקור אחר שהם לא חושבים שנשים יכולות לקיים מצוות שהם לא מצוות בהם. אם מוצאים צמר צבוע בתכלת בשוק, על פי מה אפשר לקבוע אם נצבע לשם ציצית או לא? לומדים את זה מכלל שאין אדם טורח את עצמו להכין את החוטים בצורה כזאת אם לא לציצית. מקשים על הדין הזה ממשנתינו לגבי קמיע שנראה כתפילין – שם אדם טורח את עצמו להכין משהו כמו תפילין אבל לקמיע. למסקנה אומרים שיש בעניין הזה מחלוקת תנאים.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ואיבעית אימא דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה והכא לעבור משום בל תוסיף קמיפלגי דתנא קמא סבר לעבור משום בל תוסיף לא בעי כוונה ורבן גמליאל סבר לעבור משום בל תוסיף בעי כוונה
ואיבעית אימא אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה ולא לצאת בעי כוונה
והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי תנא קמא סבר לא בעי כוונה ורבן גמליאל סבר לעבור שלא בזמנו בעי כוונה
אי הכי לרבי מאיר זוג אחד נמי לא
ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא
ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין רבי עקיבא דתניא ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי רבי יוסי הגלילי
רבי עקיבא אומר לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד
ואלא הא דתנן הפסח והמילה מצות עשה לימא דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא כיון דמוקי לה בפסח לאו נמי איכא כדרבי אבין אמר רבי אילעאי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בלא תעשה
אפילו תימא רבי עקיבא השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה
וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא והתניא רבי עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות
אלא האי תנא הוא דתניא הניעור בלילה רצה חולץ רצה מניח דברי רבי נתן יונתן הקיטוני אומר אין מניחין תפילין בלילה מדלילה לתנא קמא זמן תפילין שבת נמי זמן תפילין
דילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין הוא שבת לאו זמן תפילין הוא דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר לילה זמן תפילין הוא שבת לאו זמן תפילין הוא
אלא האי תנא הוא דתניא מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא
ודילמא סבר לה
כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות
דאי לא תימא הכי אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא אלא קסבר רשות הכא נמי רשות
אלא האי תנא היא דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה אחד חדשות ואחד ישנות דברי רבי מאיר רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות
עד כאן לא פליגי אלא בחדשות וישנות אבל באשה לא פליגי שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות
ודילמא סבר לה כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות לא סלקא דעתך דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי
לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי דתנן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע הא נשים מעכבין וסתם מתניתין רבי מאיר
ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי דתניא דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות
וסתם סיפרא מני רבי יהודה
אמר רבי אלעזר המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין
מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים
שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
אמר רבא וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין דתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור
אמר רבי זירא לאהבה בריה פוק תני להו המוצא תכלת בשוק לשונות פסולין חוטין מופסקין כשירין לפי שאין אדם טורח
אמר רבא ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה והתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור
אלא אמר רבא טרח ולא טרח תנאי היא
דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
לעשות מצווה שאני לא חייבת בה: טוב או רע? – גפ"ת 37
בעזרת ה' המשנה בדף צה ע"א דנה בשאלת טלטול תפילין בשבת: המוצא תפילין – מכניסן זוג זוג, רבן גמליאל אומר: שנים שנים. במה דברים אמורים – בישנות, אבל בחדשות – פטור. מצאן צבתים או כריכות – מחשיך עליהן ומביאן. הגמרא מסבירה את מחלוקת ת"ק ורבן גמליאל כתלויה בשאלה האם מניחים תפילין בשבת: לשיטת ת"ק שמניחים…
למה בעצם ביקשה מיכל בת כושי להניח תפילין? עירובין צ"ו.
יש איזו תחושה שמשהו לחלוטין השתבש בתקשורת בין מסכת קידושין ומסכת עירובין. בעוד שבמסכת קידושין נקבע שמצוות התפילין משמשת כבניין אב לפטור של נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן: "ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות: מנלן? גמר מתפילין, מה תפילין נשים פטורות אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (ל"ד ע"א), הרי שבמסכת עירובין…
עירובין צו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ואיבעית אימא דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה והכא לעבור משום בל תוסיף קמיפלגי דתנא קמא סבר לעבור משום בל תוסיף לא בעי כוונה ורבן גמליאל סבר לעבור משום בל תוסיף בעי כוונה
ואיבעית אימא אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה ולא לצאת בעי כוונה
והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי תנא קמא סבר לא בעי כוונה ורבן גמליאל סבר לעבור שלא בזמנו בעי כוונה
אי הכי לרבי מאיר זוג אחד נמי לא
ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא
ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין רבי עקיבא דתניא ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי רבי יוסי הגלילי
רבי עקיבא אומר לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד
ואלא הא דתנן הפסח והמילה מצות עשה לימא דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא כיון דמוקי לה בפסח לאו נמי איכא כדרבי אבין אמר רבי אילעאי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בלא תעשה
אפילו תימא רבי עקיבא השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה
וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא והתניא רבי עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות
אלא האי תנא הוא דתניא הניעור בלילה רצה חולץ רצה מניח דברי רבי נתן יונתן הקיטוני אומר אין מניחין תפילין בלילה מדלילה לתנא קמא זמן תפילין שבת נמי זמן תפילין
דילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין הוא שבת לאו זמן תפילין הוא דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר לילה זמן תפילין הוא שבת לאו זמן תפילין הוא
אלא האי תנא הוא דתניא מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מדלא מיחו בה חכמים אלמא קסברי מצות עשה שלא הזמן גרמא היא
ודילמא סבר לה
כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות
דאי לא תימא הכי אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא אלא קסבר רשות הכא נמי רשות
אלא האי תנא היא דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה אחד חדשות ואחד ישנות דברי רבי מאיר רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות
עד כאן לא פליגי אלא בחדשות וישנות אבל באשה לא פליגי שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות
ודילמא סבר לה כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות לא סלקא דעתך דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי
לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי דתנן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע הא נשים מעכבין וסתם מתניתין רבי מאיר
ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי דתניא דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות
וסתם סיפרא מני רבי יהודה
אמר רבי אלעזר המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין
מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהו בשזורים
שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
אמר רבא וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין דתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור
אמר רבי זירא לאהבה בריה פוק תני להו המוצא תכלת בשוק לשונות פסולין חוטין מופסקין כשירין לפי שאין אדם טורח
אמר רבא ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה והתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור
אלא אמר רבא טרח ולא טרח תנאי היא
דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה
