Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ז במרחשון תשפ״א | 14 נובמבר 2020

עירובין צז

הגמרא מביאה הסבר שונה להבדל בין חדשות וישנות במשנה. למה חדשות אינם ניתנים להביאם לתוך העיר? אם קונים תפילין ממישהו שאינו מומחה, כמה צריכים לבדוק לפני שאפשר להגיד שיש חזקה שתפילין שלו כשרים? המשנה כתבה שבשעת סכנה משאירים את התפילין – איזה סוג של סכנה? לפי ר' שמעון מעבירים מבן אדם לשני – איך דבריו מסתדרים עם הפירוש של סכנה שקבעה הגמרא? כדי לפתור בעייה זו, מפרשים קצת שונה את המשנה. למה מטלטלים את התינוק במשנ ה- מה הסיטואציה? ומדוע כתוב אפילו מאה? ר' יהודה מתיר בחבית לטלטל מאחד לשני וגם להוציא חוץ לתחום. הגמר אמביאה מביאה כמה פירושים שונים לגבי המקרה כדי להבין שיטת ר' יהודה. המשנה מדבר על סיטואציה שספר של מישהו נמצא בידו ומתגלגל לרשות אחרת – באיזה תנאים מותר לגלגל חזרה את הספר?

אחד חדשות ואחד ישנות דברי רבי מאיר רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות אלמא מר סבר טרח איניש ומר סבר לא טרח איניש:

(שיצי עצבי סימן): והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק אלו הן ישנות כל שיש בהן רצועות ומקושרות חדשות יש בהן רצועות ולא מקושרות דכולי עלמא לא טרח איניש

וליענבינהו מיענב אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין

אביי אמר רבי יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא

טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא הא לאו הכי עניב להו והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא ואמר רב נחמן ונוייהן לבר

דעניב להו כעין קשירה דידהו

אמר רב חסדא אמר רב הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה בודק שתים של יד ואחת של ראש או שתים של ראש ואחת של יד

מה נפשך אי מחד גברא קא זבין לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש

אי מתרי תלתא גברי זבין כל חד וחד ליבעי בדיקה לעולם מחד גברא זבין ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש

איני והא תני רבה בר שמואל בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש מאי לאו או שלש של יד או שלש של ראש לא שלש מהן של יד מהן של ראש

והתני רב כהנא בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש הא מני רבי היא דאמר בתרי זימני הוי חזקה

אי רבי אימא סיפא וכן בצבת השני וכן בצבת השלישי ואי רבי שלישי מי אית ליה

מודה רבי בצבתים דמתרי תלתא גברי זבין אי הכי אפילו רביעי נמי ואפילו חמישי נמי

אין הכי נמי והאי דקתני שלישי לאפוקי מחזקיה ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי:

מצאן צבתים או כריכות וכו׳: מאי צבתים ומאי כריכות אמר רב יהודה אמר רב הן הן צבתים הן הן כריכות צבתים זווי זווי כריכות דכריכן טובא:

מחשיך עליהן ומביאן: ואמאי לעיילינהו זוג זוג אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה מכניסן זוג זוג ואי לא מחשיך עליהן ומביאן:

ובסכנה מכסן והולך: והתניא ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות אמר רב לא קשיא הא בסכנת גוים הא בסכנת לסטים

אמר ליה אביי במאי אוקימתא למתניתין בסכנת גוים אימא סיפא רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו כל שכן דאוושא מילתא

חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בסכנת גוים אבל בסכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מארבע אמות:

רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו׳: במאי קמיפלגי מר סבר פחות מארבע אמות עדיף דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אוושא מלתא דשבת

ומר סבר נותנן לחבירו עדיף דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות זימנין דלאו אדעתיה ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים:

וכן בנו: בנו מאי בעי התם דבי מנשה תנא בשילדתו אמו בשדה

ומאי אפילו הן מאה דאף על גב דקשיא ליה ידא אפילו הכי הא עדיפא:

רבי יהודה אומר נותן אדם חבית: ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים

אמר ריש לקיש משום לוי סבא הכא במאי עסקינן במערן מחבית לחבית ורבי יהודה לטעמיה דאמר מים אין בהם ממש

דתנן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש

ומאי לא תהלך זו לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים

אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי בעינייהו בטלי דתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדירה מפני רוטבה

אלא אמר רבא הכא בחבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה עסקינן דבטלה חבית לגבי מים

כדתנן המוציא החי במטה פטור אף על המטה מפני שהמטה טפילה לו

המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי מפני שהכלי טפל לו

מתיב רב יוסף רבי יהודה אומר בשיירא נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו בשיירא אין שלא בשיירא לא אלא אמר רב יוסף כי תנן נמי במתניתין בשיירא תנן

אביי אמר בשיירא אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה שלא בשיירא חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה

רב אשי אמר הכא בחבית דהפקר עסקינן ומים דהפקר עסקינן ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי היא דאמר חפצי הפקר קונין שביתה ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים:

מתני׳ היה קורא בספר על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו

היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב

רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש:

גמ׳ האי איסקופה היכי דמי אילימא איסקופה רשות היחיד וקמה רשות הרבים ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי

להעמיק בדף

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

כיצד סביבתנו החברתית משפיעה על ההחלטות שלנו?

מחלוקת בדין טלטול תפילין בשבת חושפת שתי גישות סותרות של חז"ל להשפעה חברתית עירובין דף צז ע"ב המשנה שהופיעה בדף צה דנה במקרה שבו אדם מוצא זוג או כמה זוגות תפילין במקום שבו הן מתבזות, וכיצד עליו לנהוג כשהוא מכניס אותן לעיר, למקום שבו לא יתבזו. התנא קמא סובר שם שעל המוצא להניח את התפילין…

גפת בדף היומי

לעשות מצווה שאני לא חייבת בה: טוב או רע? – גפ"ת 37

בעזרת ה' המשנה בדף צה ע"א דנה בשאלת טלטול תפילין בשבת: המוצא תפילין – מכניסן זוג זוג, רבן גמליאל אומר: שנים שנים. במה דברים אמורים – בישנות, אבל בחדשות – פטור. מצאן צבתים או כריכות – מחשיך עליהן ומביאן. הגמרא מסבירה את מחלוקת ת"ק ורבן גמליאל כתלויה בשאלה האם מניחים תפילין בשבת: לשיטת ת"ק שמניחים…

עירובין צז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין צז

אחד חדשות ואחד ישנות דברי רבי מאיר רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות אלמא מר סבר טרח איניש ומר סבר לא טרח איניש:

(שיצי עצבי סימן): והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק אלו הן ישנות כל שיש בהן רצועות ומקושרות חדשות יש בהן רצועות ולא מקושרות דכולי עלמא לא טרח איניש

וליענבינהו מיענב אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין

אביי אמר רבי יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא

טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא הא לאו הכי עניב להו והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא ואמר רב נחמן ונוייהן לבר

דעניב להו כעין קשירה דידהו

אמר רב חסדא אמר רב הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה בודק שתים של יד ואחת של ראש או שתים של ראש ואחת של יד

מה נפשך אי מחד גברא קא זבין לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש

אי מתרי תלתא גברי זבין כל חד וחד ליבעי בדיקה לעולם מחד גברא זבין ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש

איני והא תני רבה בר שמואל בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש מאי לאו או שלש של יד או שלש של ראש לא שלש מהן של יד מהן של ראש

והתני רב כהנא בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש הא מני רבי היא דאמר בתרי זימני הוי חזקה

אי רבי אימא סיפא וכן בצבת השני וכן בצבת השלישי ואי רבי שלישי מי אית ליה

מודה רבי בצבתים דמתרי תלתא גברי זבין אי הכי אפילו רביעי נמי ואפילו חמישי נמי

אין הכי נמי והאי דקתני שלישי לאפוקי מחזקיה ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי:

מצאן צבתים או כריכות וכו׳: מאי צבתים ומאי כריכות אמר רב יהודה אמר רב הן הן צבתים הן הן כריכות צבתים זווי זווי כריכות דכריכן טובא:

מחשיך עליהן ומביאן: ואמאי לעיילינהו זוג זוג אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה מכניסן זוג זוג ואי לא מחשיך עליהן ומביאן:

ובסכנה מכסן והולך: והתניא ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות אמר רב לא קשיא הא בסכנת גוים הא בסכנת לסטים

אמר ליה אביי במאי אוקימתא למתניתין בסכנת גוים אימא סיפא רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו כל שכן דאוושא מילתא

חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בסכנת גוים אבל בסכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מארבע אמות:

רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו׳: במאי קמיפלגי מר סבר פחות מארבע אמות עדיף דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אוושא מלתא דשבת

ומר סבר נותנן לחבירו עדיף דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות זימנין דלאו אדעתיה ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים:

וכן בנו: בנו מאי בעי התם דבי מנשה תנא בשילדתו אמו בשדה

ומאי אפילו הן מאה דאף על גב דקשיא ליה ידא אפילו הכי הא עדיפא:

רבי יהודה אומר נותן אדם חבית: ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים

אמר ריש לקיש משום לוי סבא הכא במאי עסקינן במערן מחבית לחבית ורבי יהודה לטעמיה דאמר מים אין בהם ממש

דתנן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש

ומאי לא תהלך זו לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים

אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי בעינייהו בטלי דתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדירה מפני רוטבה

אלא אמר רבא הכא בחבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה עסקינן דבטלה חבית לגבי מים

כדתנן המוציא החי במטה פטור אף על המטה מפני שהמטה טפילה לו

המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי מפני שהכלי טפל לו

מתיב רב יוסף רבי יהודה אומר בשיירא נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו בשיירא אין שלא בשיירא לא אלא אמר רב יוסף כי תנן נמי במתניתין בשיירא תנן

אביי אמר בשיירא אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה שלא בשיירא חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה

רב אשי אמר הכא בחבית דהפקר עסקינן ומים דהפקר עסקינן ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי היא דאמר חפצי הפקר קונין שביתה ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים:

מתני׳ היה קורא בספר על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו

היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב

רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש:

גמ׳ האי איסקופה היכי דמי אילימא איסקופה רשות היחיד וקמה רשות הרבים ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי

Scroll To Top