Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ב׳ בטבת תשפ״ב | 05.12.21 | הדף היומי: תענית כג

הדף היומי

כ״ח במרחשון תשפ״א | 15 נובמבר 2020

עירובין צח

השיעורים השבוע מוקדשים באהבה על ידי משפחות בילט, טייגר, יעקבסון, ועקסלר, לכבוד יום הולדת אמא, סבתא, וסבתא רבה שלנו היקרה, רחל ״רוקי״ בילט, המכונה ״דף״-תא, יום אחד לכל עשור. המסירות נפש שלך ללימוד התורה בהתמדה מעוררת השראה כל יום! מצפים בהתרגשות לחגוג סיום ש״ס איתך ליום הולדת בין ״שיבה״ ל״גבורה״ בעוד 6 שנים!

באיזה רשות האסקופה שבה יש ספר שאפשר לגולל אם התגלגל לרשות הרבים? האם זה אסקופת רשות היחיד או כרמלית? מהו הבסיס למחלוקת בגג ומהן הדעות השונות? הגמרא מבינה את המשנה לא כפשוטה. אפשר להוציא חפצים לזיז מחוץ לחלון – באיזה גודל זיז מדובר? איזה סוג של דבירם מותרים? איזה רשות יש למטה מהזיז? למה מותר?

מני רבי שמעון היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש אימא סיפא רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו

רישא וסיפא רבי שמעון מציעתא רבי יהודה אמר רב יהודה אין רישא וסיפא רבי שמעון מציעתא רבי יהודה

רבה אמר הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן

איתיביה אביי תוך ארבע אמות גוללו אצלו חוץ לארבע הופכו על הכתב ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות

אלא אמר אביי הכא באיסקופה כרמלית עסקינן ורשות הרבים עוברת לפניה

תוך ארבע אמות דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת שרו ליה רבנן

חוץ לארבע אמות דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת לא שרו ליה רבנן

אי הכי תוך ארבע אמות נמי נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב

הכא במאי עסקינן באיסקופה ארוכה אדהכי והכי מידכר

ואיבעית אימא לעולם באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים ועייל להו בהדיא לרשות היחיד

הא מני בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי ודילמא זריק להו מזרק דאמר רבי יוחנן מודה בן עזאי בזורק

אמר רב אחא בר אהבה זאת אומרת אין מזרקין כתבי הקודש:

היה קורא בראש הגג וכו׳: ומי שרי והתניא כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה אלא פורס עליה את הבגד

התם אפשר הכא לא אפשר ואי לא אפיך איכא בזיון כתבי הקודש טפי:

הופכו על הכתב והא לא נח [אמר רבא] בכותל משופע

[אמר ליה אביי] במאי אוקימתא למתניתין בכותל משופע אימא סיפא רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו והא נח ליה

חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בכותל משופע אבל

בכותל שאינו משופע למעלה משלשה גוללו אצלו למטה משלשה הופכו על הכתב:

רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו׳: דבעינן הנחה על גבי משהו

ואלא הא דאמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה לימא כתנאי אמרה לשמעתיה

אלא כולה רבי יהודה היא וחסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בכותל משופע אבל בכותל שאינו משופע אפילו פחות משלשה טפחים גוללו אצלו שרבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו

מאי טעמא דבעינן הנחה על גבי משהו:

מתני׳ זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת:

גמ׳ האי זיז דמפיק להיכא אילימא דמפיק לרשות הרבים ליחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי אלא דמפיק לרשות היחיד פשיטא

אמר אביי לעולם דמפיק לרשות הרבים ומאי נותנין עליו דקתני כלים הנשברים:

תניא נמי הכי זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות

ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים ואם יש זיז אחד למטה ממנו משתמש בו ובעליון אין משתמש בו אלא כנגד חלונו

האי זיז היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא ואפילו כנגד חלונו נמי לא ישתמש ואי אית ביה ארבעה בכולי הכותל לישתמש

אמר אביי תחתון דאית ביה ארבעה ועליון לית ביה ארבעה וחלון משלימתו לארבעה כנגד חלון משתמש דחורי חלון הוא דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור:

מתני׳ עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות:

לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד וכן לא ירוק

רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק:

גמ׳ מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב לא יעמוד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים אמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר

להעמיק בדף

מחשבה יוצרת מציאות

מחשבה יוצרת מציאות! – גפ"ת 38

בעזרת ה' :אנחנו מכירות את הביטוי הזה מפסיכולוגיה חיובית. בדף שלנו נראה שבעולמה של תורה יש משמעות רבה למחשבה. עשר דקות על מה המחשבה עושה למלאכת הוצאה בשיטת רש"י ותוספות? המשנה בדף צח ע"ב דנה במלאכת הוצאה ואוסרת שני מקרים מפתיעים:  הוצאת שתן והוצאת רוק, וכך לומדת הסוגיה: עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים,…

עירובין צח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין צח

מני רבי שמעון היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש אימא סיפא רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו

רישא וסיפא רבי שמעון מציעתא רבי יהודה אמר רב יהודה אין רישא וסיפא רבי שמעון מציעתא רבי יהודה

רבה אמר הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן

איתיביה אביי תוך ארבע אמות גוללו אצלו חוץ לארבע הופכו על הכתב ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות

אלא אמר אביי הכא באיסקופה כרמלית עסקינן ורשות הרבים עוברת לפניה

תוך ארבע אמות דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת שרו ליה רבנן

חוץ לארבע אמות דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת לא שרו ליה רבנן

אי הכי תוך ארבע אמות נמי נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב

הכא במאי עסקינן באיסקופה ארוכה אדהכי והכי מידכר

ואיבעית אימא לעולם באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים ועייל להו בהדיא לרשות היחיד

הא מני בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי ודילמא זריק להו מזרק דאמר רבי יוחנן מודה בן עזאי בזורק

אמר רב אחא בר אהבה זאת אומרת אין מזרקין כתבי הקודש:

היה קורא בראש הגג וכו׳: ומי שרי והתניא כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה אלא פורס עליה את הבגד

התם אפשר הכא לא אפשר ואי לא אפיך איכא בזיון כתבי הקודש טפי:

הופכו על הכתב והא לא נח [אמר רבא] בכותל משופע

[אמר ליה אביי] במאי אוקימתא למתניתין בכותל משופע אימא סיפא רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו והא נח ליה

חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בכותל משופע אבל

בכותל שאינו משופע למעלה משלשה גוללו אצלו למטה משלשה הופכו על הכתב:

רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו׳: דבעינן הנחה על גבי משהו

ואלא הא דאמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה לימא כתנאי אמרה לשמעתיה

אלא כולה רבי יהודה היא וחסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בכותל משופע אבל בכותל שאינו משופע אפילו פחות משלשה טפחים גוללו אצלו שרבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו

מאי טעמא דבעינן הנחה על גבי משהו:

מתני׳ זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת:

גמ׳ האי זיז דמפיק להיכא אילימא דמפיק לרשות הרבים ליחוש דילמא נפיל ואתי לאיתויי אלא דמפיק לרשות היחיד פשיטא

אמר אביי לעולם דמפיק לרשות הרבים ומאי נותנין עליו דקתני כלים הנשברים:

תניא נמי הכי זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות

ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים ואם יש זיז אחד למטה ממנו משתמש בו ובעליון אין משתמש בו אלא כנגד חלונו

האי זיז היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא ואפילו כנגד חלונו נמי לא ישתמש ואי אית ביה ארבעה בכולי הכותל לישתמש

אמר אביי תחתון דאית ביה ארבעה ועליון לית ביה ארבעה וחלון משלימתו לארבעה כנגד חלון משתמש דחורי חלון הוא דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור:

מתני׳ עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות:

לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד וכן לא ירוק

רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק:

גמ׳ מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב לא יעמוד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים אמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר

Scroll To Top