Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ בסיון תשפ״ג | 27 מאי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין יא

הדף היום מוקדש ע"י ג'יל וג'ף שיימס לע"נ "אבי מורי זאב ועלוול בן חנה וראובן בציון שנתיים לפטירתו."

מהם שמות שהם שמות מובהקים של אינו יהודים? אם לדעת רבי שמעון השאלה היא באמת האם השמות הם שמות מובהקים, מדוע לא נאמר זאת במפורש במשנה? רבי עקיבא וחכמים חלוקים בעניין גיטין ושחרורי עבדים שנחתמו על ידי אינם יהודים הדיוטים (שלא בבית דין שלהם). רשב"ג מוסיף הבחנה נוספת. מה שורש הוויכוח הזה? ריש לקיש ורבי יוחנן מנהלים דיון נוסף בשאלה אם גט שמגיע מחו"ל ויש לו חתימות עם שמות אינם יהודים, אך לא ברור אם נחתם על ידי יהודים עם שמות של אינם יהודים או על ידי אינם יהודים – מה הדין? אם מישהו שלח גט או שטר שחרור עם שליח, האם הוא יכול לחזור בו לפני שהמסמך יגיע לנמען? הוויכוח תלוי אם אתה רואה בזה דבר טוב (זכות)/רע (חוב) עבור המקבל, שכן אדם יכול לרכוש משהו בשם אחרים ללא ידיעתו אם זה טוב עבורם (זכין לאדם שלא בפניו) אבל לא אם זה רע עבורם (אין חבין לאדם אלה בפניו). האם זה קשור לסוגיית התופס לבעל חוב? האם מותר לעשות זאת? האם מותר גם אם יש בעלי חוב אחרים?

בשמות מובהקין

היכי דמי שמות מובהקין אמר רב פפא כגון הורמיז ואבודינא בר שיבתאי ובר קידרי ובאטי ונקים אונא

אבל שמות שאין מובהקים מאי לא אי הכי אדתני סיפא לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בשמות מובהקין אבל שמות שאין מובהקין לא

הכי נמי קאמר במה דברים אמורים בשמות מובהקין אבל בשמות שאין מובהקין נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולין

ואיבעית אימא סיפא אתאן לגיטי ממון והכי קאמר לא הוזכרו גיטי ממון דפסולים אלא בזמן שנעשו בהדיוט

תניא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי כך אמר רבי שמעון לחכמים בצידן לא נחלקו רבי עקיבא וחכמים על כל השטרות העולין בערכאות של גוים שאף על פי שחותמיהן גוים כשרים ואפילו גיטי נשים ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלו כשירין במקום שאין ישראל חותמין אבל במקום שישראל חותמין לא

מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור אטו מקום שישראל חותמין שמא בשמא מחליף אתרא באתרא לא מחליף

רבינא סבר לאכשורי בכנופיאתה דארמאי אמר ליה רפרם ערכאות תנן

אמר רבא האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל מגבינן ביה מבני חרי

והא לא ידעי למיקרא בדידעי

והא בעינא כתב שאינו יכול לזייף וליכא בדאפיצן והא בעינא צריך שיחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר

אי הכי ממשעבדי נמי לית ליה קלא

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן


עדים החתומין על הגט ושמותן כשמות גוים מהו אמר ליה לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו

ודוקא לוקוס ולוס דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו אבל שמהתא אחריני דשכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו לא

איתיביה גיטין הבאים ממדינת הים ועדים חתומים עליהם אף על פי ששמותיהן כשמות גוים כשירין מפני שרוב ישראל שבחוצה לארץ שמותיהן כשמות גוים

התם כדקתני טעמא מפני שרוב ישראל שבחוצה לארץ שמותיהן כשמות גוים

ואיכא דאמרי כי מתניתא בעא מיניה ופשט ליה ממתניתא

מתני׳ האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו

שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא לזון את אשתו אינו רשאי

אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו אמרו לו מפני שהוא קניינו

גמ׳ יתיב רב הונא ורב יצחק בר יוסף קמיה דרבי ירמיה ויתיב רבי ירמיה וקא מנמנם ויתיב רב הונא וקאמר שמע מינה מדרבנן התופס לבעל חוב קנה

אמר ליה רב יצחק בר יוסף ואפילו במקום שחב לאחרים אמר ליה אין

אדהכי איתער בהו רבי ירמיה אמר להו דרדקי הכי אמר רבי יוחנן התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה ואם תאמר משנתינו

כל האומר תנו כאומר זכו דמי

אמר רב חסדא התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים באנו למחלוקת רבי אליעזר ורבנן דתנן מי שליקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני רבי אליעזר אמר זכה לו וחכמים אומרים יתננו לעני הנמצא ראשון

אמר אמימר ואיתימא רב פפא


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין יא

בשמות מובהקין

היכי דמי שמות מובהקין אמר רב פפא כגון הורמיז ואבודינא בר שיבתאי ובר קידרי ובאטי ונקים אונא

אבל שמות שאין מובהקים מאי לא אי הכי אדתני סיפא לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בשמות מובהקין אבל שמות שאין מובהקין לא

הכי נמי קאמר במה דברים אמורים בשמות מובהקין אבל בשמות שאין מובהקין נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולין

ואיבעית אימא סיפא אתאן לגיטי ממון והכי קאמר לא הוזכרו גיטי ממון דפסולים אלא בזמן שנעשו בהדיוט

תניא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי כך אמר רבי שמעון לחכמים בצידן לא נחלקו רבי עקיבא וחכמים על כל השטרות העולין בערכאות של גוים שאף על פי שחותמיהן גוים כשרים ואפילו גיטי נשים ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלו כשירין במקום שאין ישראל חותמין אבל במקום שישראל חותמין לא

מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור אטו מקום שישראל חותמין שמא בשמא מחליף אתרא באתרא לא מחליף

רבינא סבר לאכשורי בכנופיאתה דארמאי אמר ליה רפרם ערכאות תנן

אמר רבא האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל מגבינן ביה מבני חרי

והא לא ידעי למיקרא בדידעי

והא בעינא כתב שאינו יכול לזייף וליכא בדאפיצן והא בעינא צריך שיחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר

אי הכי ממשעבדי נמי לית ליה קלא

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן


עדים החתומין על הגט ושמותן כשמות גוים מהו אמר ליה לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו

ודוקא לוקוס ולוס דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו אבל שמהתא אחריני דשכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו לא

איתיביה גיטין הבאים ממדינת הים ועדים חתומים עליהם אף על פי ששמותיהן כשמות גוים כשירין מפני שרוב ישראל שבחוצה לארץ שמותיהן כשמות גוים

התם כדקתני טעמא מפני שרוב ישראל שבחוצה לארץ שמותיהן כשמות גוים

ואיכא דאמרי כי מתניתא בעא מיניה ופשט ליה ממתניתא

מתני׳ האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו

שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא לזון את אשתו אינו רשאי

אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו אמרו לו מפני שהוא קניינו

גמ׳ יתיב רב הונא ורב יצחק בר יוסף קמיה דרבי ירמיה ויתיב רבי ירמיה וקא מנמנם ויתיב רב הונא וקאמר שמע מינה מדרבנן התופס לבעל חוב קנה

אמר ליה רב יצחק בר יוסף ואפילו במקום שחב לאחרים אמר ליה אין

אדהכי איתער בהו רבי ירמיה אמר להו דרדקי הכי אמר רבי יוחנן התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה ואם תאמר משנתינו

כל האומר תנו כאומר זכו דמי

אמר רב חסדא התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים באנו למחלוקת רבי אליעזר ורבנן דתנן מי שליקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני רבי אליעזר אמר זכה לו וחכמים אומרים יתננו לעני הנמצא ראשון

אמר אמימר ואיתימא רב פפא


גלול כלפי מעלה