Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בסיון תשפ״ג | 29 מאי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין יג

בברייתא יש גירסה מורחבת יותר של הוויכוח בין רבי מאיר לחכמים – האם שחרור עבד זה רק טוב/זכות לעבד או שזה גם לרעתו/חובתו. אם אמר אחד לתת גט לאשתו או שטר שחרור לעבדו ואז הוא מת, לא היו נותנים את השטרך כיון שאי אפשר לתת שטר לאחר מיתה. אולם לגבי כסף, היו נותנים את הכסף גם אם הבעל מת. נמסר בשם רב שהכסף ניתן רק אם היה נמצא בערימה בפינה. הם מציעים שני הסברים שונים למגבלה של רב. רב זביד אומר שמדובר באדם בריא וזה עובד כיון שנעשה בנוכחות שלושת האנשים הרלוונטיים, כפי שאמר רב במקום אחר שאם אחד אומר לשני לתת את כסף שהוא חייב לו לאדם שלישי, האדם השלישי קנה אותו אם ההצהרה נאמרה מול שלושתם. רב פפא אומר שמדובר באדם גוסס ואם הכסף לא היה בערימה, היה חשש שהוא מתכוון לכסף שהיה טמון איפשהו. למה כל אחד לא סבר כפי הסברו של השני? יש ויכוח לגבי דבריו של רב על מי שאומר לתת את הכסף שחייבים לו לאדם שלישי ואם זה נאמר בנוכחות שלושתם, הכסף נקנה לאדם השלישי. האם זה במקרה של פיקדון בלבד או גם בהלואה? נראה שרב קבע שדבריו חלים גם בהלוואה. איך זה עובד? אמימר מציע הסבר, אך רב אשי דוחה אותו.

ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה הלא אוכלים בתרומה וזה אינו אוכל

שפיר קאמר להו אמר רבא היינו דקא מהדרי ליה במתניתין מפני שהוא קנינו דאי בעי שקיל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה

ולרבי מאיר תינח עבד כהן עבד ישראל מאי איכא למימר אמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני שמפסידו משפחה כנענית

אדרבה הרי הוא מתירו בבת חורין עבדא בהפקירא ניחא ליה זילא ליה שכיחא ליה פריצה ליה

מתני׳ האומר תנו גט זה לאשתי שטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה

גמ׳ אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב והוא שצבורין ומונחין בקרן זוית

במאי עסקינן אילימא בבריא כי צבורין מאי הוי הא לא משך ואלא בשכיב מרע מאי איריא צבורין כי אין צבורין נמי דהא קיימא לן דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו

אמר רב זביד לעולם בבריא וכדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה

רב פפא אמר לעולם בשכיב מרע וכאידך דרב דאמר רב שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני מנכסי מנה זה נותנין מנה סתם אין נותנין

חיישינן שמא מנה קבור קאמר

והלכתא לקבורה לא חיישינן רב פפא מאי טעמא לא אמר כרב זביד


קסבר רב פפא כי אמר רב לא שנא במלוה ולא שנא בפקדון

רב זביד מאי טעמא לא אמר כרב פפא לא מיתוקמא מתניתין בשכיב מרע ממאי מדקתני האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה

טעמא דמת הא מחיים נותנין טעמא דאמר תנו הא לא אמר תנו אין נותנין ושכיב מרע אף על גב דלא אמר תנו נותנין

דתנן בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא

רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן

מתקיף לה רב אשי ומאן נימא לן דמתניתין רבי שמעון שזורי היא דלמא רבנן היא

גופא אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה אמר רבא מסתברא מילתיה דרב בפקדון אבל במלוה לא

והאלהים אמר רב אפילו במלוה אתמר נמי אמר שמואל משמיה דלוי מלוה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה

וטעמא מאי אמר אמימר נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות שעבדנא לך לדידך ולכל דאתו מחמתך

אמר ליה רב אשי לאמימר אלא מעתה הקנה לנולדים דלא הוו בשעת מתן מעות הכי נמי דלא קנו

דאפילו לרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני מילי לדבר שישנו בעולם אבל לדבר שאינו בעולם לא

אלא אמר רב אשי


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין יג

ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה הלא אוכלים בתרומה וזה אינו אוכל

שפיר קאמר להו אמר רבא היינו דקא מהדרי ליה במתניתין מפני שהוא קנינו דאי בעי שקיל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה

ולרבי מאיר תינח עבד כהן עבד ישראל מאי איכא למימר אמר רבי שמואל בר רב יצחק מפני שמפסידו משפחה כנענית

אדרבה הרי הוא מתירו בבת חורין עבדא בהפקירא ניחא ליה זילא ליה שכיחא ליה פריצה ליה

מתני׳ האומר תנו גט זה לאשתי שטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה

גמ׳ אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב והוא שצבורין ומונחין בקרן זוית

במאי עסקינן אילימא בבריא כי צבורין מאי הוי הא לא משך ואלא בשכיב מרע מאי איריא צבורין כי אין צבורין נמי דהא קיימא לן דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו

אמר רב זביד לעולם בבריא וכדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה

רב פפא אמר לעולם בשכיב מרע וכאידך דרב דאמר רב שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני מנכסי מנה זה נותנין מנה סתם אין נותנין

חיישינן שמא מנה קבור קאמר

והלכתא לקבורה לא חיישינן רב פפא מאי טעמא לא אמר כרב זביד


קסבר רב פפא כי אמר רב לא שנא במלוה ולא שנא בפקדון

רב זביד מאי טעמא לא אמר כרב פפא לא מיתוקמא מתניתין בשכיב מרע ממאי מדקתני האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה

טעמא דמת הא מחיים נותנין טעמא דאמר תנו הא לא אמר תנו אין נותנין ושכיב מרע אף על גב דלא אמר תנו נותנין

דתנן בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא

רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן

מתקיף לה רב אשי ומאן נימא לן דמתניתין רבי שמעון שזורי היא דלמא רבנן היא

גופא אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה אמר רבא מסתברא מילתיה דרב בפקדון אבל במלוה לא

והאלהים אמר רב אפילו במלוה אתמר נמי אמר שמואל משמיה דלוי מלוה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה

וטעמא מאי אמר אמימר נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות שעבדנא לך לדידך ולכל דאתו מחמתך

אמר ליה רב אשי לאמימר אלא מעתה הקנה לנולדים דלא הוו בשעת מתן מעות הכי נמי דלא קנו

דאפילו לרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני מילי לדבר שישנו בעולם אבל לדבר שאינו בעולם לא

אלא אמר רב אשי


גלול כלפי מעלה