Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בסיון תשפ״ג | 30 מאי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין יד

הדף היום מוקדש ע"י קהילת הדרן בלונד איילנד לע"נ אביה של אסתר סטאום כץ, יצחק הלוי סטאום.

על סמך מה סבור רב שאמר להחזיר הלוואה לאדם שלישי בנוכחות שלושת האנשים כאילו נקנה על ידי האדם השלישי? לאחר שהביאו שתי הצעות שנדחות, הם מסיקים שלא ניתן להבין עד הסוף מדוע הוא סבר כך. הגמרא מביאה שני סיפורים הקשורים לעיקרון זה של רב. אם מישהו שולח שליח להחזיר הלוואה או להחזיר פקדון, מי אחראי אם יקרה משהו לכסף/פריט לפני שהשליח יעביר אותו למקבל? האם השולח יכול לשנות את דעתו לאחר שישלח את השליח ולקחת חזרה את הכסף/פריט? רב ושמואל שניהם סוברים שמי ששלח את השליח אחראי עד שהפריט יחזור לבעלים/נושה, אבל הם חולקים על האם השולח יכול לשנות את דעתו. בהתחלה מציעים שהוויכוח הוא האם כשמישהו אומר, "הולך ל…" האם השליח כבר רכש את זה בשמו או לא (כזכי דמי). אבל הצעה זו נדחית והם מסיקים שהוויכוח קשור לאחריות – האם אנחנו אומרים שמכיוון שהשולח עדיין אחראי על הפריט, הם יכולים לשנות את דעתם או לא? שני מקרים מובאים כדי להדגיש את פסיקת רב בנושא זה. אם אחד שולח מתנה לאחר אבל לפני שהיא מגיעה לשם, מי שמקבל את המתנה מת, למי נותנים את המתנה? האם אנו יכולים לראות ממחלוקת בנושא זה שיש מחלוקת תנאים בנושא הולך כזכי דמי? עוד מחלוקת תנאים מובא כדי להוכיח נקודה זו, אך שתי המחלוקות מוסברים בדרכים אחרות.

 

בההיא הנאה דקא משתניא ליה בין מלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעביד נפשיה

אמר ליה הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי אלא מעתה כגון הני דבי בר אלישיב דכפתי ושקלי לאלתר הכי נמי דלא קנו

וכי תימא הכי נמי אם כן נתת דבריך לשיעורין

אלא אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא חדא הא ואידך דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפיטרופיא ואידך דאמר רב חנניא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו

אמר ליה רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי

מכלל דאי בעי הדר ביה מצי הדר ביה הכי קאמר דברים הללו לא ניתנו לחזרה

הא אמר רב חדא זימנא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה

אי מההיא הוה אמינא הני מילי מתנה מרובה אבל מתנה מועטת לא ליבעי בפניו קא משמע לן

הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי פש חמש איסתרי זוזי גבי חד מנייהו אמרי ליה יהבינהו ניהליה למרי ארעא באפי מרי ארעא וקנה מיניה

לסוף אזל עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה ולא מידי אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה מאי איעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב ועוד הא קנו מינך

אמר ליה רבא אטו האי מי קאמר לא יהבינא דליכא גבאי קאמר אמר ליה אם כן קנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר

איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור חוזר

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי דמי ומר סבר הולך לאו כזכי דמי

לא דכולי עלמא הולך כזכי דמי והכא בהא קמיפלגי מר סבר לא אמרינן מיגו ומר סבר אמרינן מיגו

תניא כוותיה דרב הולך מנה לפלוני שאני חייב לו תן מנה לפלוני שאני חייב לו הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי תן מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר

פקדון לימא ליה אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר אמר רבי זירא כשהוחזק כפרן

רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלי במחוזא אמר ליה לרב יוסף בר חמא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי אזל יהבינהו ליה אמרי ליה ניקני מינך אמר להו אין

לסוף אישתמיט להו כי אתא לגביה אמר ליה שפיר עבדת דלא שוית נפשך עבד לוה לאיש מלוה לישנא אחרינא שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה

רבי אחי ברבי יאשיה הוה ליה איספקא דכספא בנהרדעא


אמר להו לרבי דוסתאי בר רבי ינאי ולרבי יוסי בר כיפר בהדי דאתיתו אתיוה ניהלי אזול יהביה ניהליה אמרי להו נקני מינייכו אמרי להו לא אמרי להו אהדריה ניהלן

רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר להו אין רבי יוסי בר כיפר אמר להו לא הוו קא מצערו ליה אמר ליה חזי מר היכי קא עביד אמר להו טב רמו ליה

כי אתו לגביה אמר ליה חזי מר לא מיסתייה דלא סייען אלא אמר להו נמי טב רמו ליה אמר ליה אמאי תיעבד הכי

אמר ליה אותן בני אדם הן אמה וכובען אמה ומדברין מחצייהן ושמותיהן מבוהלין ארדא וארטא ופילי בריש אומרין כפותו כופתין אומרין הרוגו הורגין אילו הרגו את דוסתאי מי נתן לינאי אבא בר כמותי

אמר ליה בני אדם הללו קרובים למלכות הן אמר ליה הן יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן אמר ליה הן אמר ליה אי הכי שפיר עבדת

הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו תני חדא יחזרו למשלח ותניא אידך ליורשי מי שנשתלחו לו

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי ומר סבר הולך לאו כזכי

אמר רבי אבא בר ממל דכולי עלמא הולך לאו כזכי ולא קשיא הא בבריא הא בשכיב מרע

רב זביד אמר הא והא בשכיב מרע הא דאיתיה למקבל בשעת מתן מעות הא דליתיה למקבל בשעת מתן מעות

רב פפא אמר הא והא בבריא הא דמית מקבל בחיי נותן הא דמית נותן בחיי מקבל

לימא הולך כזכי תנאי היא דתניא הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו יחזרו למשלח מת משלח רבי נתן ורבי יעקב אמרו יחזרו ליורשי משלח ויש אומרים ליורשי מי שנשתלחו לו

רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב שאמר משום רבי מאיר מצוה לקיים דברי המת וחכמים אומרים יחלוקו וכאן אמרו כל מה שירצה שליח יעשה אמר רבי שמעון הנשיא על ידי היה מעשה ואמרו יחזרו ליורשי משלח

מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר הולך לאו כזכי ורבי נתן ורבי יעקב נמי הולך לאו כזכי ואף על גב דמית לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ויש אומרים הולך כזכי

רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב שאמר משום רבי מאיר הולך לאו כזכי מיהו היכא דמית אמרינן מצוה לקיים דברי המת

וחכמים אומרים יחלוקו מספקא להו וכאן אמרו שודא עדיף ורבי שמעון הנשיא מעשה אתא לאשמועינן

לא בבריא דכולי עלמא לא פליגי והכא במאי עסקינן בשכיב מרע ובפלוגתא דרבי אלעזר ורבנן קמיפלגי

דתנן המחלק נכסיו על פיו רבי אלעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה וחכמים אומרים אלו ואלו נקנין באמירה

אמרו לו מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תינתן


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

שודא (גיטין יד) – גפת 132

בסוגיה שלנו דנים במקרה בו אדם שלח כסף לחברו ומת לפני שהשליחות התבצעה. לדעת חכמי בבל השליח צריך לעשות "שודא". מה זה שודא? מהי המחלוקת המפורסמת בין רש"י לר"ת בשאלה זו – כיצד הסוגיה שלנו מהווה ראיה לשיטת רבינו תם. הצטרפו אלינו לעיון במחלוקת ראשונים ידועה ומרתקת  

גיטין יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין יד

בההיא הנאה דקא משתניא ליה בין מלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעביד נפשיה

אמר ליה הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי אלא מעתה כגון הני דבי בר אלישיב דכפתי ושקלי לאלתר הכי נמי דלא קנו

וכי תימא הכי נמי אם כן נתת דבריך לשיעורין

אלא אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא חדא הא ואידך דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפיטרופיא ואידך דאמר רב חנניא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו

אמר ליה רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי

מכלל דאי בעי הדר ביה מצי הדר ביה הכי קאמר דברים הללו לא ניתנו לחזרה

הא אמר רב חדא זימנא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה

אי מההיא הוה אמינא הני מילי מתנה מרובה אבל מתנה מועטת לא ליבעי בפניו קא משמע לן

הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי פש חמש איסתרי זוזי גבי חד מנייהו אמרי ליה יהבינהו ניהליה למרי ארעא באפי מרי ארעא וקנה מיניה

לסוף אזל עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה ולא מידי אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה מאי איעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב ועוד הא קנו מינך

אמר ליה רבא אטו האי מי קאמר לא יהבינא דליכא גבאי קאמר אמר ליה אם כן קנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר

איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור חוזר

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי דמי ומר סבר הולך לאו כזכי דמי

לא דכולי עלמא הולך כזכי דמי והכא בהא קמיפלגי מר סבר לא אמרינן מיגו ומר סבר אמרינן מיגו

תניא כוותיה דרב הולך מנה לפלוני שאני חייב לו תן מנה לפלוני שאני חייב לו הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי תן מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר

פקדון לימא ליה אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר אמר רבי זירא כשהוחזק כפרן

רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלי במחוזא אמר ליה לרב יוסף בר חמא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי אזל יהבינהו ליה אמרי ליה ניקני מינך אמר להו אין

לסוף אישתמיט להו כי אתא לגביה אמר ליה שפיר עבדת דלא שוית נפשך עבד לוה לאיש מלוה לישנא אחרינא שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה

רבי אחי ברבי יאשיה הוה ליה איספקא דכספא בנהרדעא


אמר להו לרבי דוסתאי בר רבי ינאי ולרבי יוסי בר כיפר בהדי דאתיתו אתיוה ניהלי אזול יהביה ניהליה אמרי להו נקני מינייכו אמרי להו לא אמרי להו אהדריה ניהלן

רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר להו אין רבי יוסי בר כיפר אמר להו לא הוו קא מצערו ליה אמר ליה חזי מר היכי קא עביד אמר להו טב רמו ליה

כי אתו לגביה אמר ליה חזי מר לא מיסתייה דלא סייען אלא אמר להו נמי טב רמו ליה אמר ליה אמאי תיעבד הכי

אמר ליה אותן בני אדם הן אמה וכובען אמה ומדברין מחצייהן ושמותיהן מבוהלין ארדא וארטא ופילי בריש אומרין כפותו כופתין אומרין הרוגו הורגין אילו הרגו את דוסתאי מי נתן לינאי אבא בר כמותי

אמר ליה בני אדם הללו קרובים למלכות הן אמר ליה הן יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן אמר ליה הן אמר ליה אי הכי שפיר עבדת

הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו תני חדא יחזרו למשלח ותניא אידך ליורשי מי שנשתלחו לו

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי ומר סבר הולך לאו כזכי

אמר רבי אבא בר ממל דכולי עלמא הולך לאו כזכי ולא קשיא הא בבריא הא בשכיב מרע

רב זביד אמר הא והא בשכיב מרע הא דאיתיה למקבל בשעת מתן מעות הא דליתיה למקבל בשעת מתן מעות

רב פפא אמר הא והא בבריא הא דמית מקבל בחיי נותן הא דמית נותן בחיי מקבל

לימא הולך כזכי תנאי היא דתניא הולך מנה לפלוני והלך ובקשו ולא מצאו יחזרו למשלח מת משלח רבי נתן ורבי יעקב אמרו יחזרו ליורשי משלח ויש אומרים ליורשי מי שנשתלחו לו

רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב שאמר משום רבי מאיר מצוה לקיים דברי המת וחכמים אומרים יחלוקו וכאן אמרו כל מה שירצה שליח יעשה אמר רבי שמעון הנשיא על ידי היה מעשה ואמרו יחזרו ליורשי משלח

מאי לאו בהא קמיפלגי דתנא קמא סבר הולך לאו כזכי ורבי נתן ורבי יעקב נמי הולך לאו כזכי ואף על גב דמית לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ויש אומרים הולך כזכי

רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב שאמר משום רבי מאיר הולך לאו כזכי מיהו היכא דמית אמרינן מצוה לקיים דברי המת

וחכמים אומרים יחלוקו מספקא להו וכאן אמרו שודא עדיף ורבי שמעון הנשיא מעשה אתא לאשמועינן

לא בבריא דכולי עלמא לא פליגי והכא במאי עסקינן בשכיב מרע ובפלוגתא דרבי אלעזר ורבנן קמיפלגי

דתנן המחלק נכסיו על פיו רבי אלעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה וחכמים אומרים אלו ואלו נקנין באמירה

אמרו לו מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תינתן


גלול כלפי מעלה