Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בסיון תשפ״ג | 1 יוני 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין טז

הלימוד השבוע מוקדש ע"י שרה אבריק וג'וסי רונזפלד לע"נ אמה של שרה, לאה בת הרב יהודה לייב חייקל וחיה מאשה, שלימדה אותנו לאהוב את ה', כלל ישראל, מדינת ישראל ולימוד תורה בכל לבבנו, בכל נפשנו ובכל מאודינו.

הדף היום מוקדש באהבה לכבוד אילנה מרים לרגל הולדתה והתמדתה בלימוד. 

הדף היום מוקדש ע"י שפרה טייברג ורפאל ונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק.

כיצד מוסברת שאלת אילפא לגבי פיצול נטילת ידיים לצורכי טהרה? הרבנים גזרו שטבול יום שנכנס למים שאובים (אפילו רק ראש ורוב הגוף) או שופך שלושה לוג מים על גופו לאחר שנכנס למקווה, ייחשב לטמא. כמו כן, אדם טהור ששופך שלושה לוג מים על גופו נחשב לטמא. רבי ירמיה שואל מה אם חצי גוף היה במקווה ואחד שפך מים על החצי השני? אדם שטא טומאת קרי הוא טמא ומימי עזרא תקנו שלא ילמד תורה. כדי להתיר לימוד תורה למי שהיה חולה מכדי להיכנס למקווה, התירו לו לשפוך על גופו תשעה קב מים. מה אם חצי מהגוף היה במקווה ושופכים מים על החצי השני? מובאות שני גרסאות להבנת המחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה במשנה שבה באים שני אנשים שונים והאחד מעיד על החתימה והשני על הכתיבה. האם המקרה (והמקרים שאחריו) מקרה שבו שני שליחים הביאו את הגט או רק אחד? מה זה אומר לנו על הצורך באמירת בפני נכתב/בפני נחתם כששני שליחים נשלחים למסור את הגט?

הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

לא צריכא דאיכא טופח להטפיח הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור

דלמא לענין מקואות ורבי יהודה היא דתנן מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו (שניהם בבת אחת טהורים)

בזה אחר זה ראשון טהור והשני טמא

רבי יהודה אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור

אמר רבי ירמיה הרי אמרו הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין טמא בעי רבי ירמיה חציו בביאה וחציו בנפילה מאי תיקו

אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור בעי רב פפא חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר כו׳ אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם אבל גט יוצא מתחת ידי שניהם


כשר אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם

אמר ליה אביי אלא מעתה סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר

טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם הא גט יוצא מתחת ידי שניהם מכשרי רבנן אמר ליה אין

וכי אין גט יוצא מתחת ידי שניהם במאי פליגי מר סבר גזרינן דלמא אתיא לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד ומר סבר לא גזרינן

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסול אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם

אמר ליה אביי אלא מעתה סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן אמר ליה אין

במאי קא מיפלגי מר סבר לפי שאין בקיאין לשמה ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו

לימא דרבה ורבא תנאי היא לא רבא מתרץ כלישנא קמא

ורבה אמר לך דכולי עלמא בעינן לשמה והכא במאי עסקינן לאחר שלמדו

ובגזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו קמיפלגי דמר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן

וליפלוג נמי רבי יהודה ברישא הא אתמר עלה אמר עולא חלוק היה רבי יהודה אף בראשונה

מתיב רב אושעיא לעולא רבי יהודה מכשיר בזו ולא באחרת מאי לאו למעוטי אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם

לא למעוטי בפני נחתם אבל לא בפני נכתב סלקא דעתך אמינא הואיל ולא גזר רבי יהודה גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד נמי לא גזר קא משמע לן

אתמר נמי אמר רב יהודה שנים שהביאו גט ממדינת הים באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן

רבה בר בר חנה חלש עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה בעו מיניה שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין אמר להם אין צריכין מה אילו יאמרו בפנינו גירשה מי לא מהימני אדהכי אתא ההוא


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין טז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין טז

הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה

לא צריכא דאיכא טופח להטפיח הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור

דלמא לענין מקואות ורבי יהודה היא דתנן מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו (שניהם בבת אחת טהורים)

בזה אחר זה ראשון טהור והשני טמא

רבי יהודה אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור

אמר רבי ירמיה הרי אמרו הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין טמא בעי רבי ירמיה חציו בביאה וחציו בנפילה מאי תיקו

אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור בעי רב פפא חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו

אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר כו׳ אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם אבל גט יוצא מתחת ידי שניהם


כשר אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם

אמר ליה אביי אלא מעתה סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר

טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם הא גט יוצא מתחת ידי שניהם מכשרי רבנן אמר ליה אין

וכי אין גט יוצא מתחת ידי שניהם במאי פליגי מר סבר גזרינן דלמא אתיא לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד ומר סבר לא גזרינן

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסול אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם

אמר ליה אביי אלא מעתה סיפא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן אמר ליה אין

במאי קא מיפלגי מר סבר לפי שאין בקיאין לשמה ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו

לימא דרבה ורבא תנאי היא לא רבא מתרץ כלישנא קמא

ורבה אמר לך דכולי עלמא בעינן לשמה והכא במאי עסקינן לאחר שלמדו

ובגזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו קמיפלגי דמר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן

וליפלוג נמי רבי יהודה ברישא הא אתמר עלה אמר עולא חלוק היה רבי יהודה אף בראשונה

מתיב רב אושעיא לעולא רבי יהודה מכשיר בזו ולא באחרת מאי לאו למעוטי אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם

לא למעוטי בפני נחתם אבל לא בפני נכתב סלקא דעתך אמינא הואיל ולא גזר רבי יהודה גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד נמי לא גזר קא משמע לן

אתמר נמי אמר רב יהודה שנים שהביאו גט ממדינת הים באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן

רבה בר בר חנה חלש עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה בעו מיניה שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם או אין צריכין אמר להם אין צריכין מה אילו יאמרו בפנינו גירשה מי לא מהימני אדהכי אתא ההוא


גלול כלפי מעלה