Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ו בסיון תשפ״ג | 4 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין יט

הלימוד השבוע מוקדש ע"י רוברט ופאולה כהן לע"נ הענע בת יצחק נחמיה.

הדף היום מוקדש לע"נ שלושת החיילים שנהרגו אתמול בגבול מצרים, אוהד דהן, ליה בן נון, ואורי יצחק אילוז. יהי זכרם ברוך!

עם אילו סוגי דיו אפשר לכתוב גט? אפשר לכתוב גט על עלה תלוש מהקרקע, קרן של פרה וזרוע של עבד, ובמקרה זה הבעל היה נותן את הפרה/העבד לאשה. אם כותבים עם דיו על דיו אחר, האם זה עובד? במקרה בו לא ניתן למצוא עדים שיודעים לחתום, אילו פתרונות אפשריים קיימים? ריש לקיש שאל את רבי יוחנן אם כותבים את שמותיהם בדיו אדום (סיקרא) והעדים עוברים על האותיות בדיו שחור, האם זה נחשב? כשרבי יוחנן אומר לא, ריש לקיש שואל אותו מדיני שבת ששם מי שעושה ככה חייב משום מוחק ומשום כותב. רבי יוחנן משיב "וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה?!" אם עדים לא יודעים לקרוא או לכתוב, האם הם יכולים לחתום על שטר רגיל או על גט? האם החוק זהה גם לגבי גט וגם למסמכים אחרים? אם אדם נותן פיסת נייר ריקה לאישה שאומרת, "זה גיטיך", ואז זה נהרס מיד לאחר מכן והוא טוען שזה לא היה גט, האם הוא נאמן לפסול את הגט?

כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק

והאמר ריש לקיש לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר אבל מכאן ועד עשרה ימים לא בההיא כרבי יוחנן סבירא ליה

והאמר רבי יוחנן שנים משום עדים וכולן משום תנאי בההיא כריש לקיש סבירא ליה

מתני׳ בכל כותבים בדיו בסם בסיקרא ובקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא של קיימא אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו מתקיים

על הכל כותבין על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה על יד של עבד ונותן לה את העבד רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים ולא על האוכלים

גמ׳ דיו דיותא סם סמא סיקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא קנקנתום אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל חרתא דאושכפי

ובכל דבר שהוא מתקיים וכו׳ לאתויי מאי לאתויי הא דתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר תני רבי חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר

איתמר המעביר דיו על גבי סיקרא בשבת רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו חייב שתים אחת משום כותב ואחת משום מוחק דיו על גבי דיו סיקרא על גבי סיקרא פטור סיקרא על גבי דיו אמרי לה חייב ואמרי לה פטור

אמרי לה חייב מוחק הוא אמרי לה פטור מקלקל הוא

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן עדים שאין יודעים לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו כתב עליון כתב או אינו כתב אמר ליה אינו כתב

אמר ליה והלא לימדתנו רבינו כתב עליון כתב לענין שבת אמר ליה וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה

איתמר עדים שאין יודעים לחתום רב אמר מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו ושמואל אמר באבר

באבר סלקא דעתך והתני רבי חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר לא קשיא הא באברא הא במיא דאברא

רבי אבהו אמר במי מילין והתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר

לא קשיא הא דאפיץ הא דלא אפיץ שאין מי מילין על גבי מי מילין

רב פפא אמר ברוק וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה ברוק והני מילי בגיטין אבל בשטרות לא

דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא


תניא כוותיה דרב עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו

אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין

קרייה מאן דכר שמה חסורי מיחסרא והכי קתני עדים שאין יודעין לקרות קורין לפניהם וחותמים ושאין יודעין לחתום כו׳ אמר רבי שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין

אמר רבי אלעזר מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל שלא יהו בנות ישראל עגונות

אמר רבא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ורב גמדא משמיה דרבא אמר אין הלכה ואלא כמאן כרבנן

והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא תרגמא אקריאה

רב יהודה מיצטער קרי וחתים אמר ליה עולא לא צריכת דהא רבי אלעזר מרא דארץ ישראל קרו קמיה וחתים ורב נחמן קרו קמיה ספרי דייני וחתים ודווקא רב נחמן וספרי דייני דאית להו אימתא אבל רב נחמן וספרי אחריני ספרי דייני ואיניש אחרינא לא

רב פפא כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של גוים מקרי להו לשני גוים זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי

אמר רב אשי אמר לי רב הונא בר נתן הכי אמר אמימר האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל מגבינן ביה ממשעבדי

והא לא ידעי למיקרי בדידעי והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף וליכא בדאפיצן והא בעינן צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר

ואלא מאי קא משמע לן דכל לשון כשר תנינא גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר

אי מההיא הוה אמינא הני מילי בגיטין אבל בשאר שטרות לא קא משמע לן

אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך מגורשת חיישינן שמא במי מילין כתבו

מיתיבי הרי זה גיטך ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאוסרה

טעמא דאיכא כתב הא ליכא כתב לא כי קאמר שמואל דבדקינן ליה במיא דנרא אי פליט פליט ואי לא פליט לאו כלום הוא

וכי פליט מאי הוי השתא הוא דפליט שמואל נמי חיישינן קאמר

אמר רבינא אמר לי אמימר הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי הני בי תרי דיהיב גיטא קמייהו צריכי למיקרייה מיתיבי הרי זה גיטך ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאוסרה ואי אמרת צריכי למיקרייה בתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי

לא צריכא דבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה מהו דתימא חלופי חלפיה קא משמע לן

ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני אשתכח מזוזתא אמר רב נחמן מזוזתא ביני דני לא שכיחא

והני מילי דאשתכח חדא אבל שנים שלשה מדהא הואי הא נמי הואי וגיטא אימור עכברים שקלוה

ההוא גברא דעל לבי כנישתא שקל ספר תורה יהיב לה לדביתהו ואמר לה הא גיטך אמר רב יוסף למאי ליחוש לה אי משום מי מילין אין מי מילין על גבי מי מילין


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין יט

כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק

והאמר ריש לקיש לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר אבל מכאן ועד עשרה ימים לא בההיא כרבי יוחנן סבירא ליה

והאמר רבי יוחנן שנים משום עדים וכולן משום תנאי בההיא כריש לקיש סבירא ליה

מתני׳ בכל כותבים בדיו בסם בסיקרא ובקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא של קיימא אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו מתקיים

על הכל כותבין על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותן לה את הפרה על יד של עבד ונותן לה את העבד רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים ולא על האוכלים

גמ׳ דיו דיותא סם סמא סיקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא קנקנתום אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל חרתא דאושכפי

ובכל דבר שהוא מתקיים וכו׳ לאתויי מאי לאתויי הא דתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר תני רבי חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר

איתמר המעביר דיו על גבי סיקרא בשבת רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו חייב שתים אחת משום כותב ואחת משום מוחק דיו על גבי דיו סיקרא על גבי סיקרא פטור סיקרא על גבי דיו אמרי לה חייב ואמרי לה פטור

אמרי לה חייב מוחק הוא אמרי לה פטור מקלקל הוא

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן עדים שאין יודעים לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו כתב עליון כתב או אינו כתב אמר ליה אינו כתב

אמר ליה והלא לימדתנו רבינו כתב עליון כתב לענין שבת אמר ליה וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה

איתמר עדים שאין יודעים לחתום רב אמר מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו ושמואל אמר באבר

באבר סלקא דעתך והתני רבי חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר לא קשיא הא באברא הא במיא דאברא

רבי אבהו אמר במי מילין והתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר

לא קשיא הא דאפיץ הא דלא אפיץ שאין מי מילין על גבי מי מילין

רב פפא אמר ברוק וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה ברוק והני מילי בגיטין אבל בשטרות לא

דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא


תניא כוותיה דרב עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו

אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין

קרייה מאן דכר שמה חסורי מיחסרא והכי קתני עדים שאין יודעין לקרות קורין לפניהם וחותמים ושאין יודעין לחתום כו׳ אמר רבי שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין

אמר רבי אלעזר מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל שלא יהו בנות ישראל עגונות

אמר רבא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ורב גמדא משמיה דרבא אמר אין הלכה ואלא כמאן כרבנן

והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא תרגמא אקריאה

רב יהודה מיצטער קרי וחתים אמר ליה עולא לא צריכת דהא רבי אלעזר מרא דארץ ישראל קרו קמיה וחתים ורב נחמן קרו קמיה ספרי דייני וחתים ודווקא רב נחמן וספרי דייני דאית להו אימתא אבל רב נחמן וספרי אחריני ספרי דייני ואיניש אחרינא לא

רב פפא כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של גוים מקרי להו לשני גוים זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי

אמר רב אשי אמר לי רב הונא בר נתן הכי אמר אמימר האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל מגבינן ביה ממשעבדי

והא לא ידעי למיקרי בדידעי והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף וליכא בדאפיצן והא בעינן צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר

ואלא מאי קא משמע לן דכל לשון כשר תנינא גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר

אי מההיא הוה אמינא הני מילי בגיטין אבל בשאר שטרות לא קא משמע לן

אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך מגורשת חיישינן שמא במי מילין כתבו

מיתיבי הרי זה גיטך ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאוסרה

טעמא דאיכא כתב הא ליכא כתב לא כי קאמר שמואל דבדקינן ליה במיא דנרא אי פליט פליט ואי לא פליט לאו כלום הוא

וכי פליט מאי הוי השתא הוא דפליט שמואל נמי חיישינן קאמר

אמר רבינא אמר לי אמימר הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי הני בי תרי דיהיב גיטא קמייהו צריכי למיקרייה מיתיבי הרי זה גיטך ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאוסרה ואי אמרת צריכי למיקרייה בתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי

לא צריכא דבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה מהו דתימא חלופי חלפיה קא משמע לן

ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני אשתכח מזוזתא אמר רב נחמן מזוזתא ביני דני לא שכיחא

והני מילי דאשתכח חדא אבל שנים שלשה מדהא הואי הא נמי הואי וגיטא אימור עכברים שקלוה

ההוא גברא דעל לבי כנישתא שקל ספר תורה יהיב לה לדביתהו ואמר לה הא גיטך אמר רב יוסף למאי ליחוש לה אי משום מי מילין אין מי מילין על גבי מי מילין


גלול כלפי מעלה