Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז באייר תשפ״ג | 18 מאי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין ב

סימניה למסכת גיטין

מסכת גיטין מוקדש ע"י אליין וסול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה, על סיום התואר השני!

הלימוד השבוע מוקדש לכבוד דניאלה שרייבר לכבוד סיום התואר על ידי חברותיה.

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי פלבר לכבוד הרבנית מישל! "תודה על הלימוד ב2711 הדפים האחרונים."

הדף היום מוקדש ע"י לין קיי, ג'ו נדיס ומאיה זנגר-נדיס לע"נ סבתם, מרלין קורץ זנגר, בסיום השלושים.

באילו מקרים צריך שליח המעביר גט מהבעל לאשה לומר הצהרה שהוא נכתב ונחתם לפניו? באופן כללי, זה נחוץ אם הם מגיעים מחו"ל לארץ. האם זה חל על המביא מערים על גבול ישראל? מהן הגבולות? האם יש צורך להגיד אמירה זו בהבאת גט מישראל לחו"ל? רבא ורבה מציעים כל אחד הסבר אחר מה הסיבה שהשליח צריך להגיד הצהרה זו.לרבא זה בגלל שאם הבעל יבוא לערער בהמשך, יכול להיות שיהיה קשה למצוא עדים קיים את החתימות. לרבה, זה בגלל שאין אנשים בחו"ל בקיאים בהלכה שהגט צריך להיכתב ולהחתם לשמה – לשם אותו האיש ואותה האשה. מהן נפקא מינות בין שני הסברים אלו? לרבה, למה זה מספיק שעד אחד יעיד שנעשה לשמה אם בעדות צריך שני עדים? התשובה שעד אחד נאמן באיסורים. לאחר שמקשים על כלל זה שמבחינים בין מקרה שהדבר מוחזק באיסור לבין מקרה דלא מוחזק באיסור, ובמקרה שלנו היא מוחזקת באיסור אשת איש, אז איך אפשר לסמוך על עד אחד? הגמרא עונה שרוב הסופרים בקיאים בעניין לשמה, ועניין ההצהרה זה רק מדברנן משום חשש וכדי למנוע עגונות (שהבעל לא יצטרך למצוא שני עדים בכדי להעביר את הגט), התירו עד אחד.

מתני׳ המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם

רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד

וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא

רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין

המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו

גמ׳ מאי טעמא רבה אמר


לפי שאין בקיאין לשמה

רבא אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו

מאי בינייהו איכא בינייהו דאתיוהו בי תרי אי נמי ממדינה למדינה בארץ ישראל

אי נמי באותה מדינה במדינת הים

ולרבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה ליבעי תרי מידי דהוה אכל עדיות שבתורה עד אחד נאמן באיסורין

אימור דאמרינן עד אחד נאמן באיסורין כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן דלא איתחזק איסורא

אבל הכא דאיתחזק איסורא דאשת איש הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים

רוב בקיאין הן ואפילו לרבי מאיר דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצרוך והכא


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

גיטין ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין ב

מתני׳ המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם

רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד

וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא

רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין

המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו

גמ׳ מאי טעמא רבה אמר


לפי שאין בקיאין לשמה

רבא אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו

מאי בינייהו איכא בינייהו דאתיוהו בי תרי אי נמי ממדינה למדינה בארץ ישראל

אי נמי באותה מדינה במדינת הים

ולרבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה ליבעי תרי מידי דהוה אכל עדיות שבתורה עד אחד נאמן באיסורין

אימור דאמרינן עד אחד נאמן באיסורין כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן דלא איתחזק איסורא

אבל הכא דאיתחזק איסורא דאשת איש הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים

רוב בקיאין הן ואפילו לרבי מאיר דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ורבנן הוא דאצרוך והכא


גלול כלפי מעלה