Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בסיון תשפ״ג | 6 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין כא

האם אנו יכולים להניח שאשה יודעת שאם היא מספקת את החפץ עליו ייכתב הגט, היא צריכה קודם כל להקנות אותו לבעלה כדי שיוכל להיות הבעלים שלו כשהוא נותן אותו אליה? אם בעל כותב את הגט על עבדו ולאחר מכן נותן את העבד במתנה לאשתו, האם הגט תקף מיד (לפני שהעבד מגיע לאשה)? רבא פוסק שהעבד מתפקד כמו חצר של אשה והגירושין תקפים מיד. אך זה דומה לחצר מהלכת שלא נחשב כידה של אשה לקבל את גיטה! לכן מבינים שזה כשרגלי העבד קשורות והוא אינו נייד. רבא אומר אותו פסק לבעל שמכניס את הגט לחצר ונותן לה את החצר במתנה. מדוע הוא צריך לפסוק בשני המקרים – מדוע איננו יכולים ללמוד אחד מהשני? אביי מעלה שאלה על פסיקותיו של רבא. מה שורש המחלוקת בין רבי יוסי הגלילי שאינו מתיר לכתוב גט על בעל חיים או על אוכל לבין התנא קמא המתיר? איך כל אחד קורא את הפסוקים בצורה שונה? המשנה פוסקת שאין לכתוב גט על דבר המחובר לקרקע, אבל אם עשה ותלשו ואז חתם עליו, זה תקף. הגמרא מביאה שתי דרכים שונות לקריאת המשנה – אחת של שמואל, ר' יוחנן ור' אושעיא ואחת של ריש לקיש וכל אחד משייך את המשנה או לפי הבנת רבי אלעזר (עדי מסירה כרתי) או לפי רבי מאיר (עדי חתימה כרתי).

זקן שאני דידע לאקנויי

אלא אמר רבא מהכא ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין

אמר רב אשי מאי קושיא דלמא גברא שאני דידע לאקנויי אלא אמר רב אשי מהכא אשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו

אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו

ואמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בעומד והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות

ואמר רבא כתב לה גט ונתנו בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו

וצריכא דאי אשמעינן עבד הוה אמינא דוקא עבד אבל חצר ליגזר משום חצרה הבאה לאחר מכאן

ואי אשמעינן חצר הוה אמינא דוקא חצר אבל עבד ליגזר כפות אטו שאינו כפות קא משמע לן

אמר אביי מכדי חצר מהיכא איתרבי מידה

מה ידה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה אף חצרה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה והא מתנה מדעתה איתא בעל כורחה ליתא

מתקיף לה רב שימי בר אשי והא שליחות לקבלה דמדעתה איתא בעל כורחה ליתא וקא הוי שליח לקבלה

ואביי אטו שליחות מידה איתרבי מושלח ושלחה איתרבי

ואיבעית אימא שליחות לקבלה נמי אשכחן בעל כורחה שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כורחה

על העלה של זית וכו׳ בשלמא יד דעבד


לא אפשר למקצייה אלא קרן של פרה ליקצייה וליתביה לה

אמר קרא וכתב ונתן לה מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה

רבי יוסי הגלילי אומר וכו׳ מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר ספר מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל

ורבנן אי כתיב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים הוא דאתא

ורבנן האי וכתב מאי עבדי ליה מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף סלקא דעתך אמינא אקיש יציאה להוייה מה הוייה בכסף אף יציאה נמי בכסף קא משמע לן

ואידך נפקא ליה מספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה

ואידך מיבעי ליה דבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות עד שלשים יום הרי זה כריתות

ואידך מכרת כריתות

ואידך כרת כריתות לא דרשי

מתני׳ אין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש

רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין

גמ׳ כתבו על המחובר והאמרת רישא אין כותבין אמר רב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף

וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא והוא ששייר מקום התורף וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן והוא ששייר מקום התורף ורבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי

והכי קאמר אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף כתבו לטופס ותלשו כתבו לתורף ונתנו לה כשר

וריש לקיש אמר חתמו שנינו ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

והכי קאמר אין כותבין תורף גזירה שמא יחתום כתבו לתורף תלשו חתמו ונתנו לה כשר

כתבו על חרס של עציץ נקוב כשר דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה על עלה של עציץ נקוב אביי אמר כשר ורבא אמר פסול אביי אמר כשר


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

מהו ספר? – במחשבה שניה

איזה סוג של ספר הוא ספר כריתות? גיטין כא-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

גיטין כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין כא

זקן שאני דידע לאקנויי

אלא אמר רבא מהכא ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין

אמר רב אשי מאי קושיא דלמא גברא שאני דידע לאקנויי אלא אמר רב אשי מהכא אשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו

אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו

ואמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בעומד והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות

ואמר רבא כתב לה גט ונתנו בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו

וצריכא דאי אשמעינן עבד הוה אמינא דוקא עבד אבל חצר ליגזר משום חצרה הבאה לאחר מכאן

ואי אשמעינן חצר הוה אמינא דוקא חצר אבל עבד ליגזר כפות אטו שאינו כפות קא משמע לן

אמר אביי מכדי חצר מהיכא איתרבי מידה

מה ידה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה אף חצרה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה והא מתנה מדעתה איתא בעל כורחה ליתא

מתקיף לה רב שימי בר אשי והא שליחות לקבלה דמדעתה איתא בעל כורחה ליתא וקא הוי שליח לקבלה

ואביי אטו שליחות מידה איתרבי מושלח ושלחה איתרבי

ואיבעית אימא שליחות לקבלה נמי אשכחן בעל כורחה שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כורחה

על העלה של זית וכו׳ בשלמא יד דעבד


לא אפשר למקצייה אלא קרן של פרה ליקצייה וליתביה לה

אמר קרא וכתב ונתן לה מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה

רבי יוסי הגלילי אומר וכו׳ מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר ספר מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל

ורבנן אי כתיב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים הוא דאתא

ורבנן האי וכתב מאי עבדי ליה מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף סלקא דעתך אמינא אקיש יציאה להוייה מה הוייה בכסף אף יציאה נמי בכסף קא משמע לן

ואידך נפקא ליה מספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה

ואידך מיבעי ליה דבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות עד שלשים יום הרי זה כריתות

ואידך מכרת כריתות

ואידך כרת כריתות לא דרשי

מתני׳ אין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש

רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין

גמ׳ כתבו על המחובר והאמרת רישא אין כותבין אמר רב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף

וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא והוא ששייר מקום התורף וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן והוא ששייר מקום התורף ורבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי

והכי קאמר אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף כתבו לטופס ותלשו כתבו לתורף ונתנו לה כשר

וריש לקיש אמר חתמו שנינו ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

והכי קאמר אין כותבין תורף גזירה שמא יחתום כתבו לתורף תלשו חתמו ונתנו לה כשר

כתבו על חרס של עציץ נקוב כשר דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה על עלה של עציץ נקוב אביי אמר כשר ורבא אמר פסול אביי אמר כשר


גלול כלפי מעלה