Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בסיון תשפ״ג | 7 יוני 2023
  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין כב

הדף של היום מוקדש על ידי נשות הדרן מלונג איילנד לרפואת יקירה ליבה בת שרה גיטה, נכדה אהובה של חברתנו ציפי וולקנפלד. יהי לימודנו זכות לה ולכל חולי ישראל. 

האם אדם יכול לתת גט לאשתו כתוב על החרס או על העלה של עציץ נקוב? מהם הלכות קניינים לגבי צמחים בעציץ נקוב כאשר הצמח בבעלות אדם שונה מהחרס? אם שניהם בבעלות אותו אדם, האם מעשה קניין אחד יכול לעבוד גם כדי לכלול את השני? צמחים בעציצים נקובים הנמצאים על גבול ישראל ונמצאים גם בארץ וגם מחוץ לישראל – האם דיני מצוות התלויות בארץ חלים או לא? במה זה תלוי? מהם סוגי התהליכים השונים בעיבוד עורות ולמה משמשים העור לאחר כל תהליך? חכמים במשנה מתירים לכתוב גט על קלף שעלול לזייף. הגמרא מסיקה שהדעה הזאת היא של רבי אלעזר (התנא) שעדי מסירה כרתי ולכן אם היה תנאי בגט שנמחקה, יידעו ויעידו על כך כשילכו לבית הדין להעיד שהאשה גרושה. רבי אלעזר (האמורא) ורבי יוחנן חלוקים בשאלה אם זה רק אם הלכו מיד לבית הדין או אפילו אם הלכו כעבור כמה ימים (או יותר) – האם אפשר להניח שהם יזכרו את התנאי או לא. האם החכמים התירו קלף זה רק עבור גט אך לא עבור שטרות אחרים? רבי יוחנן ורבי אלעזר גם חלוקים על כך. כל אחד יכול לכתוב גט, כולל חרש, שוטה וקטן, אך רב הונא מגביל את זה למקרה שיש גדול שעומד עליו ומפקח. אשה יכולה לכתוב את הגט שלה ובעל יכול לכתוב את הקבלה ששילם לאשתו את הכתובה שלה.

דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה רבא אמר פסול גזרה שמא יקטום

עציץ של אחד וזרעים של אחר מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים

עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה

החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים

נקבו בארץ ונופו בחוצה לארץ אביי אמר בתר נקבו אזלינן רבא אמר בתר נופו אזלינן

בדאשרוש כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בדלא אשרוש

ובדאשרוש לא פליגי והתנן שתי גינות זו על גב זו וירק בינתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון

התם כדקתני טעמא אמר רבי מאיר מה אם ירצה עליון ליטול את עפרו אין כאן ירק

אמר רבי יהודה מה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו עפר אין כאן ירק

ואכתי בדאשרוש לא פליגי והא תניא אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור

מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ

לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ ומאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל דמפסיק צונמא

מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי

במאי קמיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי

רבי יהודה בן בתירא אומר כו׳ אמר רבי חייא בר אסי משמיה דעולא שלשה עורות הן מצה חיפה ודיפתרא

מצה כמשמעו דלא מליח ודלא קמיח ודלא אפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדקתני רב שמואל בר יהודה כדי לצור משקל קטנה וכמה אמר אביי כי ריבעא דריבעא דפומבדיתא

חיפה דמליח ולא קמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע

דיפתרא דמליח וקמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט

וחכמים מכשירין מאן חכמים אמר רבי אלעזר


רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי

ואמר רבי אלעזר לא הכשיר רבי אלעזר אלא לאלתר אבל מכאן עד עשרה ימים לא חיישינן דילמא הוה ביה תנאה וזייפתיה

ורבי יוחנן אמר אפילו מכאן עד עשרה ימים דאם איתא דהוה ביה תנאי מידכר דכירי

ואמר רבי אלעזר לא הכשיר רבי אלעזר אלא בגיטין אבל בשאר שטרות לא דכתיב ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים

ורבי יוחנן אמר אפילו בשטרות והכתיב למען יעמדו ימים רבים התם עצה טובה קא משמע לן

מתני׳ הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו

גמ׳ והא לאו בני דיעה נינהו אמר רב הונא


  • לימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

מהו ספר? – במחשבה שניה

איזה סוג של ספר הוא ספר כריתות? גיטין כא-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

גיטין כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין כב

דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה רבא אמר פסול גזרה שמא יקטום

עציץ של אחד וזרעים של אחר מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים

עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה

החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים

נקבו בארץ ונופו בחוצה לארץ אביי אמר בתר נקבו אזלינן רבא אמר בתר נופו אזלינן

בדאשרוש כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בדלא אשרוש

ובדאשרוש לא פליגי והתנן שתי גינות זו על גב זו וירק בינתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון

התם כדקתני טעמא אמר רבי מאיר מה אם ירצה עליון ליטול את עפרו אין כאן ירק

אמר רבי יהודה מה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו עפר אין כאן ירק

ואכתי בדאשרוש לא פליגי והא תניא אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור

מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ

לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ ומאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל דמפסיק צונמא

מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי

במאי קמיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי

רבי יהודה בן בתירא אומר כו׳ אמר רבי חייא בר אסי משמיה דעולא שלשה עורות הן מצה חיפה ודיפתרא

מצה כמשמעו דלא מליח ודלא קמיח ודלא אפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדקתני רב שמואל בר יהודה כדי לצור משקל קטנה וכמה אמר אביי כי ריבעא דריבעא דפומבדיתא

חיפה דמליח ולא קמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע

דיפתרא דמליח וקמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט

וחכמים מכשירין מאן חכמים אמר רבי אלעזר


רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי

ואמר רבי אלעזר לא הכשיר רבי אלעזר אלא לאלתר אבל מכאן עד עשרה ימים לא חיישינן דילמא הוה ביה תנאה וזייפתיה

ורבי יוחנן אמר אפילו מכאן עד עשרה ימים דאם איתא דהוה ביה תנאי מידכר דכירי

ואמר רבי אלעזר לא הכשיר רבי אלעזר אלא בגיטין אבל בשאר שטרות לא דכתיב ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים

ורבי יוחנן אמר אפילו בשטרות והכתיב למען יעמדו ימים רבים התם עצה טובה קא משמע לן

מתני׳ הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו

גמ׳ והא לאו בני דיעה נינהו אמר רב הונא


גלול כלפי מעלה