Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט בסיון תשפ״ג | 8 יוני 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין כג

הדף היום מוקדש ע"י משפחות בילט, כהן והררי לע"נ טובה ריין.

כיצד נוכל לאפשר למי שאין בו דעת (כמו חרש-אילם, שוטה וקטן) לכתוב גט אם צריך לכתוב אותו לשמה? יש שלוש תשובות שונות כדי לפתור את הקושי הזה. מי יכול להיות שליח להביא גט? למה אסור לסומא להביא גט? שני רבנים עיוורים, רב ששת ורב יוסף, עונים על השאלה – כל אחד עם התשובה אחרת. האם עבד כנעני יכול להיות שליח למסור גט? רבי אמי מסיק מהמשנה שהוא יכול, אבל רבי יוחנן אומר שאינו יכול. מה ההיגיון מאחורי כל דעה? ישנן נשים שלא נאמנות להעיד שבעלה של אשה נפטר מכיוון שיש חשש שיש להן מניעים נסתרים לשקר כדי להרוס את חיי האשה (שהיא תתחתן מחדש ואז יתברר שבעלה בחיים והיא תהיה אסורה לשניהם). נשים אלו הן חמותה, אחותו של בעלה, צרתה (אשה שנייה של בעלה), יבמה (אשת אחיו של בעלה לאחר שנפטר ללא ילדים), ובתו של בעלה (מנישואים אחרים). אבל הנשים הללו יכולות להביא גט שלה, שכן יש גט כתוב. יש ברייתא סותרת שבה כתוב שהן לא יכולות להביא גיטה. רב יוסף פותר את הסתירה בהבחנה בין גט שנכתב בישראל (מכיוון שאין צורך בעדות כלשהי ולכן הם נאמנות) לבין אחד שנכתב בחו"ל (אין נאמנות כי כדי הגט כשר רק על פי עדותן – "בפני נכתב…"). אביי פותר את הסתירה בצורה הפוכה, שכן בישראל הבעל עדיין יכול לבוא ולערער על הגט, לכן יש חשש שהנשים משקרות והאשה תתחתן על סמך הגט והבעל יערער אחר כך על הגט והאשה תיאסר לשני הבעלים. אבל אם זה נכתב בחו"ל הוא לא יכול לערער על הגט שכן הוא אושר מיד בבית הדין, לכן אין חשש שהם ישקרו.

והוא שהיה גדול עומד על גביו

אמר ליה רב נחמן אלא מעתה גוי וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא הכי נמי והתניא גוי פסול גוי לדעתיה דנפשיה עבד

הדר אמר רב נחמן לאו מילתא היא דאמרי דמדקא פסיל ליה לגוי לענין הבאה מכלל דלענין כתיבה כשר

והתניא גוי פסול ההיא רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי ובעינן כתיבה לשמה והא ודאי גוי אדעתיה דנפשיה קעביד

אמר רב נחמן אומר היה רבי מאיר אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר

איתיביה רבא לרב נחמן וכתב לה לשמה מאי לאו כתיבת הגט לא חתימת עדים

איתיביה רבא כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול אימא שנחתם שלא לשום אשה פסול

איתיביה כשהוא כותבו כאילו כותבו לשמה מאי לאו כשהוא כותבו לתורף לשמה כאילו כותבו לטופס לשמה

לא כשהוא חותמו לשמה כאילו כותבו לשמה ואיבעית אימא הני מתניתין מני רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי

ורב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף וכן אמר רבי חגא משמיה דעולא והוא ששייר מקום התורף ורבי אלעזר היא

ורבי זריקא אמר רבי יוחנן אינה תורה מאי אינה תורה אמר רבי אבא כאן הודיעך שאין כח לשמה ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רבי אלעזר היא אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן

מתני׳ הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא וגוי

קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה גוי ונתגייר פסול

אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר

גמ׳ בשלמא חרש שוטה וקטן דלאו בני דיעה נינהו גוי נמי דלאו בר היתירא הוא אלא סומא אמאי לא אמר רב ששת לפי שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו

מתקיף לה רב יוסף היאך סומא מותר באשתו היאך בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה אלא בטביעות עינא דקלא הכא נמי בטביעות עינא דקלא

אלא אמר רב יוסף הכא בחוצה לארץ עסקינן דבעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מצי למימר

אמר ליה אביי אלא מעתה פתוח ונסתמא דמצי אמר הכי נמי דכשר והא קתני פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח כשר חזר ונתפתח אין לא חזר ונתפתח לא

הוא הדין דאף על גב דלא חזר ונתפתח ואיידי דקתני שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה טעמא דחזר ונשתפה הא לא חזר ונשתפה לא תנא נמי פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח

אמר רב אשי דיקא נמי דקתני זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר ולא קתני כל שתחילתו וסופו בכשרות כשר שמע מינה

בעו מיניה מרבי אמי עבד מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה אמר להו מדקא פסיל ליה לגוי


מכלל דעבד כשר אמר רב אסי אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט לאשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין

מתקיף לה רבי אלעזר טעמא במילתא דליתיה הא במילתא דאיתיה כשר

והא גוי והא כותי דאיתנהו בתורת תרומה דנפשייהו דתנן הגוי והכותי שתרמו משלהם תרומתם תרומה ותנן גוי שתרם של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה

מאי טעמא לאו משום דכתיב (אתם) גם אתם מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל

אמרי דבי רבי ינאי לא מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין ואף על פי ששנינו הרי את שפחה וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו

מאי אם היתה עוברה זכתה לו כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן תרתי אמר נראים דברים שהעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו

ואם לחשך אדם לומר זו הלכה שנויה אם היתה עוברה זכתה לו אמור לו שני גדולי הדור פירשו את הדבר רבי זירא ורבי שמואל בר רב יצחק

חד אמר הא מני רבי היא דאמר המשחרר חצי עבדו קנה וחד אמר מאי טעמא דרבי בהא קסבר עובר ירך אמו הוא ונעשה כמי שהקנה לה אחד מאבריה

מתני׳ אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה

מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם

גמ׳ והתניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה אמר רב יוסף לא קשיא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ

בארץ דלאו אדיבורה דידה קא סמכינן מהימנא בחוצה לארץ דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא

אמר ליה אביי אדרבה איפכא מסתברא בארץ דאי אתי בעל מערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולא קא מיכוונה לא מהימנא בחוצה לארץ דאי אתי בעל מערער לא משגחינן ביה מהימנא

תניא כוותיה דאביי רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מקל וחומר ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה היא שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

האם עבד יכול להיות שליח? – גפת 133

מה יותר קשה: לתת גט או לקבל גט? בשאלות אלו נעסוק בסברא ובחידוד טקסטואלי בגפת של היום. מוזמנים להצטרף אלינו   גיטין כג גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה      

במחשבה שניה icon

מהו ספר? – במחשבה שניה

איזה סוג של ספר הוא ספר כריתות? גיטין כא-כד במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

גיטין כג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין כג

והוא שהיה גדול עומד על גביו

אמר ליה רב נחמן אלא מעתה גוי וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא הכי נמי והתניא גוי פסול גוי לדעתיה דנפשיה עבד

הדר אמר רב נחמן לאו מילתא היא דאמרי דמדקא פסיל ליה לגוי לענין הבאה מכלל דלענין כתיבה כשר

והתניא גוי פסול ההיא רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי ובעינן כתיבה לשמה והא ודאי גוי אדעתיה דנפשיה קעביד

אמר רב נחמן אומר היה רבי מאיר אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר

איתיביה רבא לרב נחמן וכתב לה לשמה מאי לאו כתיבת הגט לא חתימת עדים

איתיביה רבא כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול אימא שנחתם שלא לשום אשה פסול

איתיביה כשהוא כותבו כאילו כותבו לשמה מאי לאו כשהוא כותבו לתורף לשמה כאילו כותבו לטופס לשמה

לא כשהוא חותמו לשמה כאילו כותבו לשמה ואיבעית אימא הני מתניתין מני רבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי

ורב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף וכן אמר רבי חגא משמיה דעולא והוא ששייר מקום התורף ורבי אלעזר היא

ורבי זריקא אמר רבי יוחנן אינה תורה מאי אינה תורה אמר רבי אבא כאן הודיעך שאין כח לשמה ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רבי אלעזר היא אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן

מתני׳ הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא וגוי

קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה גוי ונתגייר פסול

אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר

גמ׳ בשלמא חרש שוטה וקטן דלאו בני דיעה נינהו גוי נמי דלאו בר היתירא הוא אלא סומא אמאי לא אמר רב ששת לפי שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו

מתקיף לה רב יוסף היאך סומא מותר באשתו היאך בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה אלא בטביעות עינא דקלא הכא נמי בטביעות עינא דקלא

אלא אמר רב יוסף הכא בחוצה לארץ עסקינן דבעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מצי למימר

אמר ליה אביי אלא מעתה פתוח ונסתמא דמצי אמר הכי נמי דכשר והא קתני פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח כשר חזר ונתפתח אין לא חזר ונתפתח לא

הוא הדין דאף על גב דלא חזר ונתפתח ואיידי דקתני שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה טעמא דחזר ונשתפה הא לא חזר ונשתפה לא תנא נמי פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח

אמר רב אשי דיקא נמי דקתני זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר ולא קתני כל שתחילתו וסופו בכשרות כשר שמע מינה

בעו מיניה מרבי אמי עבד מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה אמר להו מדקא פסיל ליה לגוי


מכלל דעבד כשר אמר רב אסי אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט לאשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין

מתקיף לה רבי אלעזר טעמא במילתא דליתיה הא במילתא דאיתיה כשר

והא גוי והא כותי דאיתנהו בתורת תרומה דנפשייהו דתנן הגוי והכותי שתרמו משלהם תרומתם תרומה ותנן גוי שתרם של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה

מאי טעמא לאו משום דכתיב (אתם) גם אתם מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל

אמרי דבי רבי ינאי לא מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין ואף על פי ששנינו הרי את שפחה וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו

מאי אם היתה עוברה זכתה לו כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן תרתי אמר נראים דברים שהעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו

ואם לחשך אדם לומר זו הלכה שנויה אם היתה עוברה זכתה לו אמור לו שני גדולי הדור פירשו את הדבר רבי זירא ורבי שמואל בר רב יצחק

חד אמר הא מני רבי היא דאמר המשחרר חצי עבדו קנה וחד אמר מאי טעמא דרבי בהא קסבר עובר ירך אמו הוא ונעשה כמי שהקנה לה אחד מאבריה

מתני׳ אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה

מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם

גמ׳ והתניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה אמר רב יוסף לא קשיא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ

בארץ דלאו אדיבורה דידה קא סמכינן מהימנא בחוצה לארץ דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא

אמר ליה אביי אדרבה איפכא מסתברא בארץ דאי אתי בעל מערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולא קא מיכוונה לא מהימנא בחוצה לארץ דאי אתי בעל מערער לא משגחינן ביה מהימנא

תניא כוותיה דאביי רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מקל וחומר ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה היא שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה

גלול כלפי מעלה