Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בסיון תשפ״ג | 11 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין כו

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'ודי וזאב ברמן לכבוד מישל גרינברג- קוברין ביום הולדתה.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י מרק וסימי דיוויס-קופר לע"נ אביו של מרק, אריה ליב בן מאיר ברוך.

הדף היום מוקדש ע"י קהילת הדרן בלונג' איילנד לע"נ יקירה ליבה בת אברהם יוסף יהודה ושרה גיטה.

יש שלוש דעות במשנה האם ניתן להכין מראש גיטין ושאר שטרות, ואם כן, אילו חלקים? האם דעת התנא קמא משקפת את דעתו של רבי מאיר או דעתו של רבי אלעזר? שמואל מסביר שדעת תנא קמא במשנה הולכת בעקבות דעתו של רבי אלעזר. מדוע הוצרך שמואל לפרט שכל אחת משלוש משניות (בגיטין כא, כ"ב וכאן) כולן לפי דעת רבי אלעזר? לפי רבי יונתן, התקנה המוזכרת במשנה היא לאפשר לסופרים לכתוב את הגט מראש כדי להקל עליהם ולפי זה, המשנה היא כדעת רבי אלעזר המחייב כתיבה לשמה. רבי שבתי בשם חזקיה סובר כי התקנה היא שאין לסופרים למלא את כל פרטי הגט מראש כדי למנוע קטטה בין בני הזוג, שכן אשה עלולה לשמוע סופר קורא את שמותה ושם בעלה ותחשוב שבעלה מתכנן לגרשה, ולפי זה, המשנה היא כדעת ר' מאיר. לפי רב חסדא התקנה היא למנוע עגונות. ניתן להסביר זאת בשני אופנים – גם לפי רבי מאיר וגם לפי רבי אלעזר. עבור רבי מאיר, התקנה תהיה לא לאפשר את כל הפרטים מראש כדי למנוע מהבעל לגרש אשתו במהירות, ולהשאיר אותה לבד. לרבי אלעזר, התקנה הייתה להתיר לכתוב את הטפסים כדי שלא יהיה מצב שהבעל מתכנן לנוסע ומכיוון שייקח יותר מדי זמן לכתוב את הגט מההתחלה, הוא יעזוב את אשתו בלי להתגרש. ובכך היא תישאר עגונה. יש להשאיר את התאריך ריק גם כן. מאחר שאין הבחנה בין גירושין מאירוסין או גירושין מנישואין, מובא הסבר מדוע תאריך חשוב גם בגירושין מאירוסין. רב עמרם מסביר שאם הוא לא היה מגרש אותה מיד והם השלימו את הנישואין והיא נכנסה להריון, אם התאריך היה כתוב מוקדם יותר, אנשים היו אומרים שהילד נולד מחוץ לנישואין. רבי זירא אמר בשם רב שאנו פוסקים כמו רבי אלעזר הסובר שאפילו את הטופס של הגט לא ניתן לכתוב מראש. האם הוא פוסק כרבי אלעזר גם לגבי שאר שטרות, שניתן לכתוב אותם מראש? לאחר שהציעו מפסק דומה אחר שההלכה אינה תואם שיטת רבי אלעזר בעניין דומה, דוחים את ההשוואה ומסיקים שהפסיקה היא כרבי אלעזר גם בשאר שטרות.

לא רצה האב אינה מקודשת

אמר ליה בין לרבי יהודה בין לרבי שמעון לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים אית להו ברירה

והתם כדקתני טעמא אמרו לו לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע אמר להם לכשיבקע

מתני׳ הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן

שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה מקום הלוה מקום המעות מקום הזמן

שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה

רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם ורבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי ובעינן כתיבה לשמה

וצריכא

דאי אשמעינן הך קמייתא בההיא הוא דאיכא לאוקמה כרבי אלעזר דקתני אין כותבין וקתני כתבו

אבל סיפא דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו אימא רבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

ואי אשמעינן בההיא ההיא נמי איכא לאוקמה כרבי אלעזר אבל הא אימא מדסיפא רבי אלעזר הוי רישא לאו רבי אלעזר צריכא

מפני התקנה מאי תקנה אמר רבי יונתן מפני תקנת סופר ורבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב ומשום תקנת סופרים שרו רבנן

רבי יהודה פוסל בכולן גזר טופס אטו תורף גזר שטרות אטו גיטין

ורבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים טופס אטו תורף גזר שטרות אטו גיטין לא גזר

שנאמר וכתב לה והא כי כתיב לה אתורף הוא דכתיב

אלא אימא משום שנאמר וכתב לה לשמה


קשיא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר תרי תנאי ואליבא דרבי אלעזר

רבי שבתי אמר חזקיה משום קטטה ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב וזמנין דשמעה ליה לסופר דקא כתיב וסברה איהו קאמר ליה והוה לה קטטה בהדיה

רב חסדא אמר אבימי משום תקנת עגונות אמרי לה רבי מאיר ואמרי לה רבי אלעזר

אמרי לה רבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב וזמנין דהוה ליה קטטה בהדה ורתח עלה וזריק ליה ניהלה ומעגן ומותיב לה

אמרי לה רבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב וזמנין דבעי למיזל למדינת הים ולא אשכח ספרא ושביק לה ואזיל ומעגן ומותיב לה

ומקום הזמן קפסיק ותני לא שנא מן הנישואין ולא שנא מן האירוסין

בשלמא מן הנישואין בין למאן דאמר משום בת אחותו איכא בין למאן דאמר משום פירי איכא

אלא מן האירוסין בשלמא למאן דאמר משום בת אחותו איכא אלא למאן דאמר משום פירי ארוסה מי אית לה פירי

אמר רב עמרם הא מילתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו כיון דשמעיתא להא דתניא האומר כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ואמר עולא מה טעם גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

אמר רבי זירא אמר רבי אבא בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הלכה כרבי אלעזר קרי רב עליה דרבי אלעזר טובינא דחכימי

ואפילו בשאר שטרות נמי והאמר רב פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני דמיכתבה מקמי דליסהדי סהדי אחתימת ידייהו פסולה אלמא מיחזי כשיקרא הכא נמי מיחזי כשיקרא

וליתא מדרב נחמן דאמר רב נחמן אומר היה רבי מאיר אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי מאיר אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא

דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו טעמא דנמחל שעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין כו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין כו

לא רצה האב אינה מקודשת

אמר ליה בין לרבי יהודה בין לרבי שמעון לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים אית להו ברירה

והתם כדקתני טעמא אמרו לו לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע אמר להם לכשיבקע

מתני׳ הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן

שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה מקום הלוה מקום המעות מקום הזמן

שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר מקום המעות מקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה

רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם ורבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי ובעינן כתיבה לשמה

וצריכא

דאי אשמעינן הך קמייתא בההיא הוא דאיכא לאוקמה כרבי אלעזר דקתני אין כותבין וקתני כתבו

אבל סיפא דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו אימא רבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

ואי אשמעינן בההיא ההיא נמי איכא לאוקמה כרבי אלעזר אבל הא אימא מדסיפא רבי אלעזר הוי רישא לאו רבי אלעזר צריכא

מפני התקנה מאי תקנה אמר רבי יונתן מפני תקנת סופר ורבי אלעזר היא דאמר עדי מסירה כרתי ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב ומשום תקנת סופרים שרו רבנן

רבי יהודה פוסל בכולן גזר טופס אטו תורף גזר שטרות אטו גיטין

ורבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים טופס אטו תורף גזר שטרות אטו גיטין לא גזר

שנאמר וכתב לה והא כי כתיב לה אתורף הוא דכתיב

אלא אימא משום שנאמר וכתב לה לשמה


קשיא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר תרי תנאי ואליבא דרבי אלעזר

רבי שבתי אמר חזקיה משום קטטה ורבי מאיר היא דאמר עדי חתימה כרתי

ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב וזמנין דשמעה ליה לסופר דקא כתיב וסברה איהו קאמר ליה והוה לה קטטה בהדיה

רב חסדא אמר אבימי משום תקנת עגונות אמרי לה רבי מאיר ואמרי לה רבי אלעזר

אמרי לה רבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב וזמנין דהוה ליה קטטה בהדה ורתח עלה וזריק ליה ניהלה ומעגן ומותיב לה

אמרי לה רבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב וזמנין דבעי למיזל למדינת הים ולא אשכח ספרא ושביק לה ואזיל ומעגן ומותיב לה

ומקום הזמן קפסיק ותני לא שנא מן הנישואין ולא שנא מן האירוסין

בשלמא מן הנישואין בין למאן דאמר משום בת אחותו איכא בין למאן דאמר משום פירי איכא

אלא מן האירוסין בשלמא למאן דאמר משום בת אחותו איכא אלא למאן דאמר משום פירי ארוסה מי אית לה פירי

אמר רב עמרם הא מילתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו כיון דשמעיתא להא דתניא האומר כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ואמר עולא מה טעם גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה

אמר רבי זירא אמר רבי אבא בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הלכה כרבי אלעזר קרי רב עליה דרבי אלעזר טובינא דחכימי

ואפילו בשאר שטרות נמי והאמר רב פפי משמיה דרבא האי אשרתא דדייני דמיכתבה מקמי דליסהדי סהדי אחתימת ידייהו פסולה אלמא מיחזי כשיקרא הכא נמי מיחזי כשיקרא

וליתא מדרב נחמן דאמר רב נחמן אומר היה רבי מאיר אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי מאיר אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה אבל בשאר שטרות לא

דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו טעמא דנמחל שעבודו אבל משום שיקרא לא חיישינן


גלול כלפי מעלה