Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בסיון תשפ״ג | 12 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין כז

אם השליח מאבד את הגט ואז מוצא אותו, באילו נסיבות נוכל להניח שזה היה אותו גט ולא הוחלף עם אחר? משנתנו פוסקת שאם מוצא אותו מיד או בכלי שהשליח הניח אותו בתוכו, או אם היו לו סימנים מזהים, אז אפשר להשתמש בו. מובאת משנה בבבא מציעא יח ע"א שממנה ניתן להסיק  שאם הבעל רצה להשתמש בגט לאחר שעבר זמן מה, מותר לו. זה סותר את משנתנו שאומרת שאפשר להשתמש בה רק אם נמצא מיד. רבה פותר זאת על ידי הבחנה בין מקום בו נמצאים/לא נמצאים שיירות לעתים קרובות. אולם גם במקום שיש בו שיירות עדיין אפשר להחזיר במקרה שידוע שאין עוד אחד עם אותו שם בעיר. רבי זירא הביא סתירה למשנתנו מברייתא, שכן הברייתא אומרת שהבעל יכול להחליט לשלוח את הגט לאשתו לאחר שאבדה בשוק, גם לאחר שעבר זמן רב. שוב, זה נפתר על ידי הבחנה בין מקום שבו שיירות מצויות/לא מצויות. מדוע לא הביא רבה את הסתירה מהברייתא ורבי זירא מהמשנה בבבא מציעא? רבי ירמיה ורב אשי פותרים כל אחד את אותן הסתירות בצורה שונה, על ידי מתן נסיבות ייחודיות יותר למקרים בברייתא ובמשנה בבבא מציעא (אוקימתות). רבי ירמיה: העדים החתומים על הגט העידו שהם חתמו רק על הגט המסוים הזה וזיהו את מי שעבורו נכתב הגט. רב אשי: היה לו סימן מזהה ברור (סימן מובהק), כגון נקב בצד אות פלוני. אולם אם היה זה סימן רגיל, לא היה מתיר להחזירו שכן אולי סימנים הם רק דין דרבנן ולא דין דאורייתא, ולא די בכך באשת איש כדי להתיר אותה לגבר אחר. מה נחשב ל'לאלתר' (מיד) הנזכר במשנתנו לעניין שלנו? הגמר אמביאה הרבה דעות שונות.

מתני׳ המביא גט ואבד הימנו מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירו כשר

גמ׳ ורמינהו מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי מתנות ושוברין הרי זה לא יחזיר שאני אומר כתובין היו ונמלך עליהן שלא ליתנן הא אמר תנו נותנין ואפילו לזמן מרובה

אמר רבה לא קשיא כאן במקום שהשיירות מצויות כאן במקום שאין השיירות מצויות

ואפילו במקום שהשיירות מצויות והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת

דאי לא תימא הכי קשיא דרבה אדרבה דההוא גיטא דאישתכח בי דינא דרב הונא והוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא ואמר רב הונא חוששין לשני שוירי

ואמר ליה רב חסדא לרבה פוק ועיין בה דלאורתא בעי לה מינך רב הונא נפק דק ואשכח דתנן כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר

והא בי דינא דרב הונא דכמקום שהשיירות מצויות דמי וקא פשיט יחזיר אלמא אי הוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת אין ואי לא לא

עבד רבה עובדא בההוא גיטא דאישתכח בי כיתנא בפומבדיתא כשמעתיה איכא דאמרי בדוכתא היכא דתרו כיתנא ואף על גב דהוחזקו דלא שכיחן שיירתא ואיכא דאמרי בדוכתא דמזבני כיתנא והוא שלא הוחזקו ושכיחן שיירות

רבי זירא רמי מתניתין אברייתא ומשני תנן המביא גט ואבד הימנו אם מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול ורמינהו מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה הא


בזמן שהבעל מודה מיהת יחזיר לאשה ואפילו לזמן מרובה ומשני כאן במקום שהשיירות מצויות כאן במקום שאין השיירות מצויות

איכא דאמרי והוא שהוחזקו הוא דלא ליהדר והיינו דרבה ואיכא דאמרי אף על גב דלא הוחזקו לא ליהדר ופליגא דרבה

בשלמא דרבה לא אמר כרבי זירא מתניתין אלימא ליה לאקשויי אלא רבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה

אמר לך מי קתני אם אמר תנו נותנין ואפילו לזמן מרובה דלמא אם אמר תנו נותנין כדקיימא לן לאלתר

רבי ירמיה אמר כגון דקאמרי עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון

אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ליחוש דלמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים קא משמע לן

רב אשי אמר כגון דקאמר נקב יש בו בצד אות פלונית דהוה ליה סימן מובהק ודוקא בצד אות פלונית דהוה ליה סימן מובהק אבל נקב בעלמא לא

מספקא ליה סימנין אי דאורייתא אי דרבנן

רבה בר בר חנה אירכס ליה גיטא בי מדרשא אמר אי סימנא אית לי בגויה אי טביעות עינא אית לי בגויה אהדרוה ניהליה אמר לא ידענא אי משום סימנא אהדרוה וקסברי סימנים דאורייתא אי משום טביעות עינא ודוקא צורבא מדרבנן אבל אינש בעלמא לא

ואם לאו פסול תנו רבנן איזהו שלא לאלתר רבי נתן אומר ששהה כדי שתעבור שיירא ותשרה רבי שמעון בן אלעזר אומר כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר שם אדם ויש אומרים שלא שהה אדם שם רבי אומר כדי לכתוב את הגט רבי יצחק אומר כדי לקרותו אחרים אומרים כדי לכותבו ולקרותו

ואפילו שהה ויש בו סימנין מעידים עליו דאמרי נקב יש בו בצד אות פלונית ואין מעידין על סימני הגוף דאמרי ארוך וגוץ

מצאו קשור בכיס בארנקי ובטבעת


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין כז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין כז

מתני׳ המביא גט ואבד הימנו מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירו כשר

גמ׳ ורמינהו מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי מתנות ושוברין הרי זה לא יחזיר שאני אומר כתובין היו ונמלך עליהן שלא ליתנן הא אמר תנו נותנין ואפילו לזמן מרובה

אמר רבה לא קשיא כאן במקום שהשיירות מצויות כאן במקום שאין השיירות מצויות

ואפילו במקום שהשיירות מצויות והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת

דאי לא תימא הכי קשיא דרבה אדרבה דההוא גיטא דאישתכח בי דינא דרב הונא והוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא ואמר רב הונא חוששין לשני שוירי

ואמר ליה רב חסדא לרבה פוק ועיין בה דלאורתא בעי לה מינך רב הונא נפק דק ואשכח דתנן כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר

והא בי דינא דרב הונא דכמקום שהשיירות מצויות דמי וקא פשיט יחזיר אלמא אי הוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת אין ואי לא לא

עבד רבה עובדא בההוא גיטא דאישתכח בי כיתנא בפומבדיתא כשמעתיה איכא דאמרי בדוכתא היכא דתרו כיתנא ואף על גב דהוחזקו דלא שכיחן שיירתא ואיכא דאמרי בדוכתא דמזבני כיתנא והוא שלא הוחזקו ושכיחן שיירות

רבי זירא רמי מתניתין אברייתא ומשני תנן המביא גט ואבד הימנו אם מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול ורמינהו מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה הא


בזמן שהבעל מודה מיהת יחזיר לאשה ואפילו לזמן מרובה ומשני כאן במקום שהשיירות מצויות כאן במקום שאין השיירות מצויות

איכא דאמרי והוא שהוחזקו הוא דלא ליהדר והיינו דרבה ואיכא דאמרי אף על גב דלא הוחזקו לא ליהדר ופליגא דרבה

בשלמא דרבה לא אמר כרבי זירא מתניתין אלימא ליה לאקשויי אלא רבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה

אמר לך מי קתני אם אמר תנו נותנין ואפילו לזמן מרובה דלמא אם אמר תנו נותנין כדקיימא לן לאלתר

רבי ירמיה אמר כגון דקאמרי עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון

אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ליחוש דלמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים קא משמע לן

רב אשי אמר כגון דקאמר נקב יש בו בצד אות פלונית דהוה ליה סימן מובהק ודוקא בצד אות פלונית דהוה ליה סימן מובהק אבל נקב בעלמא לא

מספקא ליה סימנין אי דאורייתא אי דרבנן

רבה בר בר חנה אירכס ליה גיטא בי מדרשא אמר אי סימנא אית לי בגויה אי טביעות עינא אית לי בגויה אהדרוה ניהליה אמר לא ידענא אי משום סימנא אהדרוה וקסברי סימנים דאורייתא אי משום טביעות עינא ודוקא צורבא מדרבנן אבל אינש בעלמא לא

ואם לאו פסול תנו רבנן איזהו שלא לאלתר רבי נתן אומר ששהה כדי שתעבור שיירא ותשרה רבי שמעון בן אלעזר אומר כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר שם אדם ויש אומרים שלא שהה אדם שם רבי אומר כדי לכתוב את הגט רבי יצחק אומר כדי לקרותו אחרים אומרים כדי לכותבו ולקרותו

ואפילו שהה ויש בו סימנין מעידים עליו דאמרי נקב יש בו בצד אות פלונית ואין מעידין על סימני הגוף דאמרי ארוך וגוץ

מצאו קשור בכיס בארנקי ובטבעת


גלול כלפי מעלה