הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין כח
המשנה קובעת שאנו מניחים שאדם חי גם אם הוא חולה, זקן או נסע לחו"ל (חזקת חיים). לכן שליח יכול להעביר גט בלי לדאוג שהבעל שהיה חולה או זקן נפטר ביניים, אשה יכולה לאכול תרומה גם אם בעלה שהיה כהן יצא לחו"ל ואולי מת, והכהנים יכולים להקריב קורבן חטאת שנשלח מחו"ל ללא חשש שמת הבעל. רבא מוציא מהדין הזה עבור מי שמעל גיל שמונים או מי שגוסס. אביי מטיל זאת בספק מברייתא שבה מחזיקים בחזקת חיים איש בן מאה. אביי מעלה סתירה למשנה מברייתא שבה אשה נאסרת לאכול תרומה מיד אם בעלה אמר: "זה גיטיך שעה אחת קודם מיתתי" מחשש שמא כל שעה היא השעה לפני מיתתו. סתירה זו נפתרת בשלושה אופנים שונים. מדוע הייתה צריכה המשנה להביא את כל שלושת המקרים (גט, תרומה וחטאת)? רבי אלעזר בן פרטה הבחין בין שני סוגים של סיטואציות – במקרה שיש סכנה לחייו אך לא מיד, אנו מניחים שהאדם עדיין בחיים, אך אם הסכנה קרובה, יש להחמיר שהוא גם מת וגם בחיים. מקרה אחד שהוזכר הוא שבו אחד נידון לעונש מוות. רב יוסף מגביל את המקרה הזה למי שנידון בבית דין יהודי ולכן יש חשש לשתי האפשרויות שכן אולי יפתחו את התיק מחדש למצוא לו צד זכות, אולם בבית דין של גויים נוכל להניח שהוא מת כי הם לא יפתחו מחדש את התיק. הם מעלים שלושה קשיים שונים על דעתו של רב יוסף אך פותרים את כל הקושיות.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
או שמצאו בין כליו אפילו לזמן מרובה כשר
איתמר רב יהודה אמר שמואל הלכה שלא שהה אדם שם רבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל הלכה שלא עבר אדם שם
לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר משום דאפכי להו
מצאו בחפיסה או בדלוסקמא מאי חפיסה אמר רבה בר בר חנה חמת קטנה מאי דלוסקמא טליקא דסבי
מתני׳ המביא גט והניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים
בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים
גמ׳ אמר רבא לא שנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות וחולה שרוב חולים לחיים אבל זקן שהגיע לגבורות וגוסס שרוב גוססין למיתה לא
איתיביה אביי המביא גט והניחו זקן אפילו בן מאה שנה נותן לה בחזקת שהוא קיים תיובתא
ואי בעית אימא כיון דאיפליג איפליג
רמי ליה אביי לרבה תנן המביא גט והניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים ורמינהו הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתו אסורה לאכול בתרומה מיד
אמר ליה תרומה אגיטין קא רמית תרומה אפשר גט לא אפשר
ורמי תרומה אתרומה תנן בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים
ורמינהו הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתו אסורה לאכול בתרומה מיד
אמר רב אדא בריה דרב יצחק שאני התם שהרי אסרה עליו שעה אחת קודם מיתתו מתקיף לה רב פפא ממאי דאיהו מיית ברישא דלמא איהי מייתא ברישא
אלא אמר אביי לא קשיא הא רבי מאיר דלא חייש למיתה הא רבי יהודה דחייש למיתה
דתנן הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין
רבא אמר
שמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן
אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא והא נוד דכשמא ימות הוא ופליגי אמר רב יהודה מדסקרתא שאני נוד דאפשר דמסר ליה לשומר
מתקיף לה רב משרשיא ערביך ערבא צריך אלא אמר רבא שמא מת לא חיישינן שמא ימות תנאי היא
השולח חטאתו ממדינת הים וכו׳ והא בעינא סמיכה אמר רב יוסף בקרבן נשים רב פפא אמר בחטאת העוף
וצריכא דאי אשמועינן גט משום דלא אפשר אבל תרומה דאפשר אימא לא
ואי אשמועינן תרומה דזמנין דלא אפשר אבל חטאת העוף מספיקא לא ליעול חולין לעזרה צריכא
מתני׳ שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו על עיר שהקיפה כרקום ועל הספינה המוטרפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין
אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה
גמ׳ אמר רב יוסף לא שנו אלא בבית דין של ישראל אבל בבית דין של אומות העולם כיון דגמיר ליה דינא לקטלא מיקטל קטלי ליה
אמר ליה אביי בית דין של אומות העולם נמי דמקבלי שוחדא אמר ליה כי שקלי מקמי דלחתום פורסי שנמג לבתר דמיחתם פורסי שנמג לא שקלי
מיתיבי כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג דלמא בורח שאני
תא שמע שמע מבית דין של ישראל שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטריסין של גוים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו
מאי מת ומאי נהרג אילימא מת מת ממש ונהרג נהרג ממש דכוותיה גבי גוים אמאי אל ישיאו את אשתו הא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני ליה
אלא לאו מת יוצא למות נהרג יוצא ליהרג וקתני בבית דין ישראל ישיאו את אשתו
לעולם מת ממש ונהרג ממש ודקאמרת דכוותיה גבי גוים אמאי לא והא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני הני מילי במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שיקרייהו
איכא דאמרי אמר רבי יוסף לא שנו אלא בבית דין של אומות העוֹלם
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
גיטין כח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
או שמצאו בין כליו אפילו לזמן מרובה כשר
איתמר רב יהודה אמר שמואל הלכה שלא שהה אדם שם רבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל הלכה שלא עבר אדם שם
לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר משום דאפכי להו
מצאו בחפיסה או בדלוסקמא מאי חפיסה אמר רבה בר בר חנה חמת קטנה מאי דלוסקמא טליקא דסבי
מתני׳ המביא גט והניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים
בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים
גמ׳ אמר רבא לא שנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות וחולה שרוב חולים לחיים אבל זקן שהגיע לגבורות וגוסס שרוב גוססין למיתה לא
איתיביה אביי המביא גט והניחו זקן אפילו בן מאה שנה נותן לה בחזקת שהוא קיים תיובתא
ואי בעית אימא כיון דאיפליג איפליג
רמי ליה אביי לרבה תנן המביא גט והניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים ורמינהו הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתו אסורה לאכול בתרומה מיד
אמר ליה תרומה אגיטין קא רמית תרומה אפשר גט לא אפשר
ורמי תרומה אתרומה תנן בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים
ורמינהו הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתו אסורה לאכול בתרומה מיד
אמר רב אדא בריה דרב יצחק שאני התם שהרי אסרה עליו שעה אחת קודם מיתתו מתקיף לה רב פפא ממאי דאיהו מיית ברישא דלמא איהי מייתא ברישא
אלא אמר אביי לא קשיא הא רבי מאיר דלא חייש למיתה הא רבי יהודה דחייש למיתה
דתנן הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין
רבא אמר
שמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן
אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא והא נוד דכשמא ימות הוא ופליגי אמר רב יהודה מדסקרתא שאני נוד דאפשר דמסר ליה לשומר
מתקיף לה רב משרשיא ערביך ערבא צריך אלא אמר רבא שמא מת לא חיישינן שמא ימות תנאי היא
השולח חטאתו ממדינת הים וכו׳ והא בעינא סמיכה אמר רב יוסף בקרבן נשים רב פפא אמר בחטאת העוף
וצריכא דאי אשמועינן גט משום דלא אפשר אבל תרומה דאפשר אימא לא
ואי אשמועינן תרומה דזמנין דלא אפשר אבל חטאת העוף מספיקא לא ליעול חולין לעזרה צריכא
מתני׳ שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו על עיר שהקיפה כרקום ועל הספינה המוטרפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין
אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה
גמ׳ אמר רב יוסף לא שנו אלא בבית דין של ישראל אבל בבית דין של אומות העולם כיון דגמיר ליה דינא לקטלא מיקטל קטלי ליה
אמר ליה אביי בית דין של אומות העולם נמי דמקבלי שוחדא אמר ליה כי שקלי מקמי דלחתום פורסי שנמג לבתר דמיחתם פורסי שנמג לא שקלי
מיתיבי כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג דלמא בורח שאני
תא שמע שמע מבית דין של ישראל שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטריסין של גוים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו
מאי מת ומאי נהרג אילימא מת מת ממש ונהרג נהרג ממש דכוותיה גבי גוים אמאי אל ישיאו את אשתו הא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני ליה
אלא לאו מת יוצא למות נהרג יוצא ליהרג וקתני בבית דין ישראל ישיאו את אשתו
לעולם מת ממש ונהרג ממש ודקאמרת דכוותיה גבי גוים אמאי לא והא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני הני מילי במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שיקרייהו
איכא דאמרי אמר רבי יוסף לא שנו אלא בבית דין של אומות העוֹלם
