גיטין ל

כי משוו בית דין שליח בפניו או שלא בפניו הדר פשטה בין בפניו בין שלא בפניו שלחו מתם בין בפניו בין שלא בפניו

ההוא דאמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא אתא ופסקיה מברא אמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי אמר שמואל לא שמיה מתיא

ההוא דאמר להו אי לא פייסנא לה עד תלתין יומין ליהוי גיטא אזל פייסה ולא איפייסא אמר רב יוסף מי יהיב לה תרקבא דדינרי ולא איפייסא

איכא דאמרי אמר רב יוסף מידי תרקבא דדינרי בעי למיתב לה הא פייסה ולא איפייסא

הא כמאן דאמר יש אונס בגיטין הא כמאן דאמר אין אונס בגיטין

מתני׳ המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני

מתו צריך ליטול רשות מן היורשים אם הלוון בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מן היורשין

גמ׳ ואף על גב דלא אתו לידיה

אמר רב במכרי כהונה ולויה ושמואל אמר במזכה להם על ידי אחרים עולא אמר הא מני רבי יוסי היא דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה

כולהו כרב לא אמרי במכרי לא קתני כשמואל לא קאמרי במזכה לא קתני כעולא נמי לא אמרי כיחידאה לא מוקמינן

תנו רבנן המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין

ופוסק עמהן כשער הזול ואין בו משום רבית ואין שביעית משמטתו

ואם בא לחזור אינו חוזר נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהם לפי שאין מפרישין על האבוד

אמר מר פוסק עמהם כשער הזול פשיטא הא קא משמע לן אף על פי שלא פסק כמי שפסק דמי

ואין בו משום רבית מאי טעמא כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משום רבית

ואין שביעית משמטתו דלא קרינא ביה לא יגוש

ואם בא לחזור אינו חוזר אמר רב פפא לא שנו אלא בעל הבית בכהן אבל כהן בבעל הבית אם בא לחזור חוזר דתנן נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו

נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהן לפי שאין מפרישין על האבוד פשיטא לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא קא משמע לן

תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי בבית דין ומתו מפריש עליהן בחזקת אותו השבט ואת העני בבית דין ומת מפריש עליו בחזקת עניי ישראל רבי אחי אומר בחזקת עניי עולם

מאי בינייהו

איכא בינייהו עניי כותיים

העשיר העני אין מפריש עליו וזכה הלה במה שבידו

ורבנן מאי שנא למיתה דעבוד תקנתא ומאי שנא לעשירות דלא עבוד תקנתא מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי חברך מית אשר איתעשר לא תאשר

מת צריך ליטול רשות וכו׳ תניא רבי אומר יורשין שירשו ומי איכא יורשין דלא ירתי אלא אמר רבי יוחנן שירשו קרקע ולא שירשו כספים

אמר רבי יונתן הניח מלא מחט גובה מלא מחט מלא קרדום גובה מלא קרדום ורבי יוחנן אמר אפילו הניח מלא מחט גובה מלא קרדום

וכמעשה דקטינא דאביי

תנו רבנן ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו כור מעשר יש לך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו

מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי והילך דמיו אין חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר כור מעשר יש לך בידי והילך דמיו חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר

אטו ברשיעי עסקינן דשקלי דמי ומשוו ליה תרומת מעשר

אלא אמר רב משרשיא בריה דרב אידי הכי קאמר ישראל שאמר לבן לוי מעשר לאביך בידי הילך דמיו אין חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר כור מעשר לאביך בידי והילך דמיו חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר

וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף

אלא אמר רב אשי הכי קאמר בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי או מעשר לאביך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דלא קיץ לא הוה מתקן ליה בעל הבית כור מעשר לך בידי או כור מעשר לאביך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דקיץ תקוני תקניה בעל הבית

וכי יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר אין אבא אלעזר בן גמלא היא דתניא אבא אלעזר בן גמלא אומר ונחשב לכם תרומתכם