Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בסיון תשפ״ג | 15 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין ל

הלימוד השבוע מוקדש לע"נ מלכה בת מיכאל ואסתר.

אם בעל עשה תנאי בגט, כגון, אם לא אחזור תוך שלושים יום הגט בתוקף, והוא לא חוזר מנסיבות שאינן בשליטתו – האם הגט תקף? האם יש טענת אונס בגיטין או לא? המשנה והברייתא דנים בהלכות לגבי מי שמלווה כסף וקובעים שבמקום לקבל החזר, יקוזז ההלוואה הסכום מתרומה או מעשר מתוצרת המלווה (בהנחה שההלוואה ניתנה לכהן, לוי או עני), ולא צריכים לחשוש שמא כבר מת הלווה. מה קורה כשמחיר התוצרת משתנה? אם הם ננעלים במחיר מסוים וערך התוצרת עולה, זה לא נחשב ריבית. ההלוואה אינה מתבטלת במהלך שנת השמיטה יחד עם הלוואות אחרות שכן היא אינה מצריכה גבייה מהלווה. אם אדמת המלווה נהרסה והמלווה ויתר על החזרת ההלוואה (ייאוש), גם אם השדה התחיל לייצר שוב, המלווה לא יכול לנכות יותר את הכספים המגיעים לו. מה קורה אם הלווה ודאי מת? האם ההסדר הזה יכול להמשיך עם היורשים? במה זה תלוי? אם זה נעשה מראש בבית דין, התוכנית המקורית נשארת במקומה אוטומטית, גם אם אין יורשים שכן כהנים אחרים, לויים או עניים תופסים באופן תיאורטי את מקומם, שכן זה גם לטובתם כדי שאנשים יהיו מוכנים להלוות להם כסף. אולם אם אדם עני התעשר, הסדר זה אינו עובד עוד (כיוון שהמעשר אינו שייך עוד ללווה) והמלווה מאבד את יכולת גביית ההלוואה. מדוע יש הבחנה בין מקרה שמת לבין מקרה שהעשיר? על מנת להמשיך לגבות הלוואות באופן זה מיורשים, חייבת להיות קרקע שהשאיר המנוח ליורשים. האם זה משנה אם יש פחות קרקע משווי ההלוואה עצמה? ברייתא דנה במקרה שבו אומרים: "יש לי מעשר שלך ברשותי". האם יש חשש שיש תרומת מעשר בתוך זה? לא ברור בדיוק מה המקרה ומה החשש, והגמרא מציעה שתי אפשרויות שנדחות אז עד שהן מוצאים הסבר שמסתדר.

כי משוו בית דין שליח בפניו או שלא בפניו הדר פשטה בין בפניו בין שלא בפניו שלחו מתם בין בפניו בין שלא בפניו

ההוא דאמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא אתא ופסקיה מברא אמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי אמר שמואל לא שמיה מתיא

ההוא דאמר להו אי לא פייסנא לה עד תלתין יומין ליהוי גיטא אזל פייסה ולא איפייסא אמר רב יוסף מי יהיב לה תרקבא דדינרי ולא איפייסא

איכא דאמרי אמר רב יוסף מידי תרקבא דדינרי בעי למיתב לה הא פייסה ולא איפייסא

הא כמאן דאמר יש אונס בגיטין הא כמאן דאמר אין אונס בגיטין

מתני׳ המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני

מתו צריך ליטול רשות מן היורשים אם הלוון בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מן היורשין

גמ׳ ואף על גב דלא אתו לידיה

אמר רב במכרי כהונה ולויה ושמואל אמר במזכה להם על ידי אחרים עולא אמר הא מני רבי יוסי היא דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה

כולהו כרב לא אמרי במכרי לא קתני כשמואל לא קאמרי במזכה לא קתני כעולא נמי לא אמרי כיחידאה לא מוקמינן

תנו רבנן המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין

ופוסק עמהן כשער הזול ואין בו משום רבית ואין שביעית משמטתו

ואם בא לחזור אינו חוזר נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהם לפי שאין מפרישין על האבוד

אמר מר פוסק עמהם כשער הזול פשיטא הא קא משמע לן אף על פי שלא פסק כמי שפסק דמי

ואין בו משום רבית מאי טעמא כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משום רבית

ואין שביעית משמטתו דלא קרינא ביה לא יגוש

ואם בא לחזור אינו חוזר אמר רב פפא לא שנו אלא בעל הבית בכהן אבל כהן בבעל הבית אם בא לחזור חוזר דתנן נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו

נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהן לפי שאין מפרישין על האבוד פשיטא לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא קא משמע לן

תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי בבית דין ומתו מפריש עליהן בחזקת אותו השבט ואת העני בבית דין ומת מפריש עליו בחזקת עניי ישראל רבי אחי אומר בחזקת עניי עולם

מאי בינייהו


איכא בינייהו עניי כותיים

העשיר העני אין מפריש עליו וזכה הלה במה שבידו

ורבנן מאי שנא למיתה דעבוד תקנתא ומאי שנא לעשירות דלא עבוד תקנתא מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי חברך מית אשר איתעשר לא תאשר

מת צריך ליטול רשות וכו׳ תניא רבי אומר יורשין שירשו ומי איכא יורשין דלא ירתי אלא אמר רבי יוחנן שירשו קרקע ולא שירשו כספים

אמר רבי יונתן הניח מלא מחט גובה מלא מחט מלא קרדום גובה מלא קרדום ורבי יוחנן אמר אפילו הניח מלא מחט גובה מלא קרדום

וכמעשה דקטינא דאביי

תנו רבנן ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו כור מעשר יש לך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו

מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי והילך דמיו אין חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר כור מעשר יש לך בידי והילך דמיו חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר

אטו ברשיעי עסקינן דשקלי דמי ומשוו ליה תרומת מעשר

אלא אמר רב משרשיא בריה דרב אידי הכי קאמר ישראל שאמר לבן לוי מעשר לאביך בידי הילך דמיו אין חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר כור מעשר לאביך בידי והילך דמיו חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר

וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף

אלא אמר רב אשי הכי קאמר בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי או מעשר לאביך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דלא קיץ לא הוה מתקן ליה בעל הבית כור מעשר לך בידי או כור מעשר לאביך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דקיץ תקוני תקניה בעל הבית

וכי יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר אין אבא אלעזר בן גמלא היא דתניא אבא אלעזר בן גמלא אומר ונחשב לכם תרומתכם


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין ל

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין ל

כי משוו בית דין שליח בפניו או שלא בפניו הדר פשטה בין בפניו בין שלא בפניו שלחו מתם בין בפניו בין שלא בפניו

ההוא דאמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא אתא ופסקיה מברא אמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי אמר שמואל לא שמיה מתיא

ההוא דאמר להו אי לא פייסנא לה עד תלתין יומין ליהוי גיטא אזל פייסה ולא איפייסא אמר רב יוסף מי יהיב לה תרקבא דדינרי ולא איפייסא

איכא דאמרי אמר רב יוסף מידי תרקבא דדינרי בעי למיתב לה הא פייסה ולא איפייסא

הא כמאן דאמר יש אונס בגיטין הא כמאן דאמר אין אונס בגיטין

מתני׳ המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני

מתו צריך ליטול רשות מן היורשים אם הלוון בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מן היורשין

גמ׳ ואף על גב דלא אתו לידיה

אמר רב במכרי כהונה ולויה ושמואל אמר במזכה להם על ידי אחרים עולא אמר הא מני רבי יוסי היא דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה

כולהו כרב לא אמרי במכרי לא קתני כשמואל לא קאמרי במזכה לא קתני כעולא נמי לא אמרי כיחידאה לא מוקמינן

תנו רבנן המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין

ופוסק עמהן כשער הזול ואין בו משום רבית ואין שביעית משמטתו

ואם בא לחזור אינו חוזר נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהם לפי שאין מפרישין על האבוד

אמר מר פוסק עמהם כשער הזול פשיטא הא קא משמע לן אף על פי שלא פסק כמי שפסק דמי

ואין בו משום רבית מאי טעמא כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משום רבית

ואין שביעית משמטתו דלא קרינא ביה לא יגוש

ואם בא לחזור אינו חוזר אמר רב פפא לא שנו אלא בעל הבית בכהן אבל כהן בבעל הבית אם בא לחזור חוזר דתנן נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו

נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהן לפי שאין מפרישין על האבוד פשיטא לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא קא משמע לן

תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי בבית דין ומתו מפריש עליהן בחזקת אותו השבט ואת העני בבית דין ומת מפריש עליו בחזקת עניי ישראל רבי אחי אומר בחזקת עניי עולם

מאי בינייהו


איכא בינייהו עניי כותיים

העשיר העני אין מפריש עליו וזכה הלה במה שבידו

ורבנן מאי שנא למיתה דעבוד תקנתא ומאי שנא לעשירות דלא עבוד תקנתא מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי חברך מית אשר איתעשר לא תאשר

מת צריך ליטול רשות וכו׳ תניא רבי אומר יורשין שירשו ומי איכא יורשין דלא ירתי אלא אמר רבי יוחנן שירשו קרקע ולא שירשו כספים

אמר רבי יונתן הניח מלא מחט גובה מלא מחט מלא קרדום גובה מלא קרדום ורבי יוחנן אמר אפילו הניח מלא מחט גובה מלא קרדום

וכמעשה דקטינא דאביי

תנו רבנן ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו כור מעשר יש לך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו

מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי והילך דמיו אין חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר כור מעשר יש לך בידי והילך דמיו חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר

אטו ברשיעי עסקינן דשקלי דמי ומשוו ליה תרומת מעשר

אלא אמר רב משרשיא בריה דרב אידי הכי קאמר ישראל שאמר לבן לוי מעשר לאביך בידי הילך דמיו אין חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר כור מעשר לאביך בידי והילך דמיו חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר

וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף

אלא אמר רב אשי הכי קאמר בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי או מעשר לאביך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דלא קיץ לא הוה מתקן ליה בעל הבית כור מעשר לך בידי או כור מעשר לאביך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו כיון דקיץ תקוני תקניה בעל הבית

וכי יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר אין אבא אלעזר בן גמלא היא דתניא אבא אלעזר בן גמלא אומר ונחשב לכם תרומתכם


גלול כלפי מעלה