הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין לט
הדף היום מוקדש ע"י דויד וגיטה ניופלד לע"נ יוסף בן מנחם מנדל ופשה.
הדף היום מוקדש ע"י הריאט הרטמן לע"נ משה בן יהודה אריה.
רב אומר שאם אדם מקדש את עבדו, העבד יוצא לחופשי. השאלה השלישית שהועלתה על רב מברייתא נפתרה. האם גם הנושא הזה הוא ויכוח תנאי? רבי יוחנן אמר שמי שמפקיר עדיין צריך לתת לו גט שחרור כדי לאפשר לו להינשא ליהודיה. מעלים קושי מברייתא ופותרים אותו. הברייתא דנה במקרה של גר שמת והשאיר בין נכסיו גם עבדים – מי יכול לזכות בעבדים. יש מחלוקת תנאים. הגמרא מביאה כמה מסורות של רבנים שפסקו כמו אחת הדעות התנאיות ואחר כך מנסים להעריך האם הרב פסק כך במפורש או שמא הסיקו זאת ממשהו אחר שאמר?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
הא מני רבי מאיר היא דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא וכן הוא שהקדיש עצמו עושה ואוכל שלא הקדיש אלא דמיו אי אמרת בשלמא רבי מאיר היא שפיר
אלא אי אמרת רבנן היא בשלמא עבדו לדמי קאי אלא איהו לדמי קאי
לימא כתנאי המקדיש עבדו אין מועלין בו רבן שמעון בן גמליאל אומר מועלין בשערו מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר קדוש ומר סבר לא קדוש
ותסברא האי מועלין בו ואין מועלין בו האי קדוש ואינו קדוש מיבעי ליה
אלא דכולי עלמא קדוש והכא בהא קמיפלגי דמר סבר עבדא כמקרקעי דמי ומר סבר כמטלטלי דמי
אי הכי אדמיפלגי בשערו ליפלגו בגופו
אלא דכולי עלמא עבדא כמקרקעי דמי והכא בשערו העומד ליגזז קמיפלגי מר סבר כגזוז דמי ומר סבר לאו כגזוז דמי
לימא הני תנאי כהני תנאי דתנן רבי מאיר אומר יש דברים שהם כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודים לו כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא ענבים העומדות ליבצר איכא בינייהו דרבי מאיר סבר כבצורות דמיין ורבנן סברי לאו כבצורות דמיין
אפילו תימא רבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא בענבים דכמה דקיימין מיכחש כחישי אבל הכא כמה דקאי אשבוחי משבח
כי סליק רבי חייא בר יוסף אמר להאי שמעתא דרב קמיה דרבי יוחנן אמר ליה אמר רב הכי והוא לא אמר הכי והאמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
הכי קאמר ליה אמר רב כוותי ואיכא דאמרי לא סיימוה קמיה אמר ליה ולא אמר רב צריך גט שחרור ורבי יוחנן לטעמיה דאמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
גופא אמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שיחרור
איתיביה רבי אבא לעולא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים ובין קטנים קנו עצמן בני חורין אבא שאול אומר גדולים קנו עצמן בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן
וכי מי כתב גט שחרור לאלו
אמר דמי האי מדרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתא וטעמא מאי אמר רב נחמן קסבר עולא עבדו דגר כי אשתו מה אשתו משתלחה בלא גט אף עבדיו משתלחים בלא גט
אי הכי אפילו ישראל נמי אמר קרא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה
אי הכי המפקיר עבדו ומת נמי אלמה אמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה דאמימר קשיא
אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כאבא שאול אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי
בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי אמרו לפני רבי אמר נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר
ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי גמר לה לה מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר
וקא דייקת מינה כאשה מה אשה איסורא ולא ממונא אף עבד נמי איסורא ולא ממונא
ואי מכללא מאי אמר ליה אדרבה דוק מינה לאידך גיסא מה אשה בין גדולה בין קטנה אף עבד נמי בין גדול בין קטן אמר ליה בפירוש שמיע לי
ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין הלכה כאבא שאול אמר ליה רבי זירא לרבי חייא בר אבא בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר
ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי גמר לה לה מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר
וקא דייקת מינה כאשה מה אשה בין גדולה בין קטנה אף עבד נמי בין גדול בין קטן
ואי מכללא מאי אדרבה דוק מינה להך גיסא מה אשה איסורא ולא ממונא אף עבד נמי איסורא ולא ממונא אמר ליה בפירוש שמיע לי
אמר מר אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר והתניא רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו
הכי קאמר או בכסף או בשטר והאי פקע ליה כספיה ולאפוקי מהאי תנא
דתניא רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא יכול יהא כסף גומר בה כדרך ששטר גומר בה תלמוד לומר והפדה לא נפדתה
אורעה כל הפרשה כולה ללא חופשה לומר לך שטר גומר בה ואין הכסף גומר בה
אמר רמי בר חמא אמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון ורב יוסף בר חמא אמר רבי יוחנן אין הלכה כרבי שמעון
אשכחיה רב נחמן בר יצחק לרבא בר שאילתא דהוה קאי אפיתחא דבי תפלה אמר ליה הלכה או אין הלכה אמר ליה אני אומר אין הלכה ורבנן דאתו ממחוזא אמרי אמר רבי זירא משמיה דרב נחמן הלכה
וכי אתאי לסורא אשכחתיה לרבי חייא בר אבין אמרי ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר לי דההיא אמתא דהוה מרה שכיב מרע אתיא בכיא קמיה אמרה ליה עד אימת תשתעביד ותיזיל ההיא איתתא שקל כומתיה שדא בה אמר לה זיל קני הא וקני נפשיך אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו לא עשה ולא כלום
מאן דחזא סבר משום דהלכה כרבי שמעון ולא היא אלא משום דהוה ליה כליו של מקנה
אמר רב שמואל בר אחיתאי אמר רב המנונא סבא אמר רבי יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב המנונא הלכה כרבי שמעון ולא היא אין הלכה כרבי שמעון
אמר רבי זירא אמר רבי חנינא אמר רב אשי אמר רבי עבד שנשא את בת חורין בפני רבו
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
גיטין לט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
הא מני רבי מאיר היא דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא וכן הוא שהקדיש עצמו עושה ואוכל שלא הקדיש אלא דמיו אי אמרת בשלמא רבי מאיר היא שפיר
אלא אי אמרת רבנן היא בשלמא עבדו לדמי קאי אלא איהו לדמי קאי
לימא כתנאי המקדיש עבדו אין מועלין בו רבן שמעון בן גמליאל אומר מועלין בשערו מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר קדוש ומר סבר לא קדוש
ותסברא האי מועלין בו ואין מועלין בו האי קדוש ואינו קדוש מיבעי ליה
אלא דכולי עלמא קדוש והכא בהא קמיפלגי דמר סבר עבדא כמקרקעי דמי ומר סבר כמטלטלי דמי
אי הכי אדמיפלגי בשערו ליפלגו בגופו
אלא דכולי עלמא עבדא כמקרקעי דמי והכא בשערו העומד ליגזז קמיפלגי מר סבר כגזוז דמי ומר סבר לאו כגזוז דמי
לימא הני תנאי כהני תנאי דתנן רבי מאיר אומר יש דברים שהם כקרקע ואינן כקרקע ואין חכמים מודים לו כיצד עשר גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר אינן אלא חמש רבי מאיר מחייב וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא ענבים העומדות ליבצר איכא בינייהו דרבי מאיר סבר כבצורות דמיין ורבנן סברי לאו כבצורות דמיין
אפילו תימא רבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא בענבים דכמה דקיימין מיכחש כחישי אבל הכא כמה דקאי אשבוחי משבח
כי סליק רבי חייא בר יוסף אמר להאי שמעתא דרב קמיה דרבי יוחנן אמר ליה אמר רב הכי והוא לא אמר הכי והאמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
הכי קאמר ליה אמר רב כוותי ואיכא דאמרי לא סיימוה קמיה אמר ליה ולא אמר רב צריך גט שחרור ורבי יוחנן לטעמיה דאמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור
גופא אמר עולא אמר רבי יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שיחרור
איתיביה רבי אבא לעולא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים ובין קטנים קנו עצמן בני חורין אבא שאול אומר גדולים קנו עצמן בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן
וכי מי כתב גט שחרור לאלו
אמר דמי האי מדרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתא וטעמא מאי אמר רב נחמן קסבר עולא עבדו דגר כי אשתו מה אשתו משתלחה בלא גט אף עבדיו משתלחים בלא גט
אי הכי אפילו ישראל נמי אמר קרא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה
אי הכי המפקיר עבדו ומת נמי אלמה אמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה דאמימר קשיא
אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כאבא שאול אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי
בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי אמרו לפני רבי אמר נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר
ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי גמר לה לה מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר
וקא דייקת מינה כאשה מה אשה איסורא ולא ממונא אף עבד נמי איסורא ולא ממונא
ואי מכללא מאי אמר ליה אדרבה דוק מינה לאידך גיסא מה אשה בין גדולה בין קטנה אף עבד נמי בין גדול בין קטן אמר ליה בפירוש שמיע לי
ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אין הלכה כאבא שאול אמר ליה רבי זירא לרבי חייא בר אבא בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר
ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי גמר לה לה מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר
וקא דייקת מינה כאשה מה אשה בין גדולה בין קטנה אף עבד נמי בין גדול בין קטן
ואי מכללא מאי אדרבה דוק מינה להך גיסא מה אשה איסורא ולא ממונא אף עבד נמי איסורא ולא ממונא אמר ליה בפירוש שמיע לי
אמר מר אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר והתניא רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו
הכי קאמר או בכסף או בשטר והאי פקע ליה כספיה ולאפוקי מהאי תנא
דתניא רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא יכול יהא כסף גומר בה כדרך ששטר גומר בה תלמוד לומר והפדה לא נפדתה
אורעה כל הפרשה כולה ללא חופשה לומר לך שטר גומר בה ואין הכסף גומר בה
אמר רמי בר חמא אמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון ורב יוסף בר חמא אמר רבי יוחנן אין הלכה כרבי שמעון
אשכחיה רב נחמן בר יצחק לרבא בר שאילתא דהוה קאי אפיתחא דבי תפלה אמר ליה הלכה או אין הלכה אמר ליה אני אומר אין הלכה ורבנן דאתו ממחוזא אמרי אמר רבי זירא משמיה דרב נחמן הלכה
וכי אתאי לסורא אשכחתיה לרבי חייא בר אבין אמרי ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר לי דההיא אמתא דהוה מרה שכיב מרע אתיא בכיא קמיה אמרה ליה עד אימת תשתעביד ותיזיל ההיא איתתא שקל כומתיה שדא בה אמר לה זיל קני הא וקני נפשיך אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו לא עשה ולא כלום
מאן דחזא סבר משום דהלכה כרבי שמעון ולא היא אלא משום דהוה ליה כליו של מקנה
אמר רב שמואל בר אחיתאי אמר רב המנונא סבא אמר רבי יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב המנונא הלכה כרבי שמעון ולא היא אין הלכה כרבי שמעון
אמר רבי זירא אמר רבי חנינא אמר רב אשי אמר רבי עבד שנשא את בת חורין בפני רבו
