גיטין מא

ויאמר לו עבדי אתה כופין את רבו שני ועושה אותו בן חורין וכותב עבד שטר על דמיו רבן שמעון בן גמליאל אומר אין העבד כותב אלא משחרר כותב

במאי קא מיפלגי במזיק שיעבודו של חבירו קא מיפלגי דמר סבר חייב ומר סבר פטור

איתמר נמי המזיק שיעבודו של חבירו באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבנן

עולא אמר מי שיחררו רבו שני שורת הדין אין העבד חייב כלום במצות אלא מפני תיקון העולם שהרי יצא עליו שם בן חורין כופין את רבו ראשון ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר כותב

במאי קמיפלגי בהיזק שאינו ניכר קמיפלגי מר סבר שמיה היזק ומר סבר לא שמיה היזק

עולא מאי טעמא לא אמר כרב אמר לך שני רבו קרית ליה

ורב מאי טעמא לא אמר כעולא אמר לך שני משחרר קרית ליה

איתמר העושה שדהו אפותיקי לאחרים ושטפה נהר אמי שפיר נאה אמר רבי יוחנן אינו גובה משאר נכסים ואבוה דשמואל אמר גובה משאר נכסים

אמר רב נחמן בר יצחק משום דאמי שפיר נאה הוא אומר שמעתא דלא שפירן תתרגם שמעתיה דאמר ליה לא יהא לך פרעון אלא מזו

תניא נמי הכי העושה שדהו אפותיקי לאחר ושטפה נהר גובה משאר נכסים ואם אמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אינו גובה משאר נכסים

תניא אידך העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה גובין משאר נכסים רבן שמעון בן גמליאל אומר בעל חוב גובה משאר נכסים אשה אינה גובה משאר נכסים שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין

מתני׳ מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל בית שמאי אומרים תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין

בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי

גמ׳ תנו רבנן המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכמים אומרים לא קנה

אמר רבה מחלוקת בשטר דרבי סבר והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה

מקיש שטר לכסף מה כסף בין כולו בין חציו אף שטר נמי בין כולו בין חציו

ורבנן גמרי לה לה מאשה מה אשה חציה לא אף עבד נמי חציו לא אבל בכסף דברי הכל קנה פדויה ואינה פדויה

לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הקישא עדיפא ומר סבר גזרה שוה עדיפא

לא דכולי עלמא גזירה שוה עדיפא ושאני הכא דאיכא למיפרך מה לאשה שכן אינה יוצאה בכסף תאמר בעבד שיוצא בכסף

ורב יוסף אמר מחלוקת בכסף דרבי סבר והפדה לא נפדתה פדויה ואינה פדויה ורבנן סברי דברה תורה כלשון בני אדם אבל בשטר דברי הכל לא קנה

מיתיבי המשחרר חצי עבדו בשטר רבי אומר קנה וחכמים אומרים לא קנה תיובתא דרב יוסף תיובתא

(נימא) בשטר הוא דפליגי אבל בכסף לא פליגי לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף בתרתי

אמר לך רב יוסף פליגי בשטר והוא הדין בכסף והא דקא מיפלגי בשטר להודיעך כחו דרבי

וליפלגי בכסף ולהודיעך כחן דרבנן כח דהיתירא עדיף ליה

תא שמע והפדה יכול לכל תלמוד לומר לא נפדתה אי לא נפדתה יכול לכל תלמוד לומר והפדה הא כיצד פדויה ואינה פדויה בכסף ובשוה כסף

ואין לי אלא בכסף בשטר מנין תלמוד לומר והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה ולהלן הוא אומר וכתב לה ספר כריתות מה להלן בשטר אף כאן בשטר

אין לי אלא חציו בכסף או כולו בשטר חציו בשטר מנין תלמוד לומר והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה מקיש שטר לכסף מה כסף בין כולו בין חציו אף שטר נמי בין כולו בין חציו

בשלמא לרב יוסף בתר דאיתותב הא מני רבי היא אלא לרבה רישא דברי הכל וסיפא רבי

אמר לך רבה אין רישא דברי הכל וסיפא רבי רב אשי אמר רבי היא

אלא מתניתין דקתני מי שחציו עבד וחציו בן חורין בשלמא לרבה מוקים לה בכסף ודברי הכל אלא לרב יוסף לימא רבי היא ולא רבנן אמר רבינא