Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בתמוז תשפ״ג | 27 יוני 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין מב

רבה סבור כי המחלוקת בין רבי לחכמים אם אפשר לשחרר חצי עבד הוא רק כאשר הבעל משחרר חלק ונשאר בעל על החלק השני, אבל אם הבעל מכר את החלק השני, כולם יסכימו שהעבד יהיה משוחרר באופן חלקי. אביי מעלה סתירה לרבא משתי ברייתות סותרות, וטוען שדרך היחידה לפתרון הסתירה היא לומר שאחד סובר כרבי ואחד כמו חכמים. אולם הגמרא מציעה ארבע פתרונות אחרים לסתירה. אם שור נגח מי שחציו בן חורין/חציו עבד, תשלום הנזק מגיע לאדון אם זה היה יום שעבד אצל האדון, ואם זה היה יום שהוא חופשי, הפיצויים מגיעים לעבד המשוחרר. נגד זה מועלות שתי שאלות ונפתרות. אם אדם שיחרר את עבדו אך עדיין לא נתן לעבד גט שחרור, האם הבעל מקבל תשלום אם העבד נהרג על ידי שור של מישהו? האם העבד ממשיך לאכול תרומה? מה מעמדם? מובאים מקורות כדי לפתור את הדילמות הללו, אבל כל מקור אינו חד משמעי ואי אפשר להסיק ממנה מסקנות.

בעבד של שני שותפין ודברי הכל

אמר רבה מחלוקת בששיחרר חציו והניח חציו אבל שיחרר חציו ומכר חציו או נתן במתנה חציו כיון דקנפיק מיניה כוליה דברי הכל קנה

אמר ליה אביי ובכולו לא פליגי והתני חדא הכותב נכסיו לשני עבדיו קנו ומשחררין זה את זה ותניא אידך האומר כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדיי אף עצמם לא קנו

מאי לאו הא רבי והא רבנן

לא אידי ואידי רבנן הא דאמר כולו הא דאמר חצי חצי

והא מדקתני סיפא ואם אמר חצי חצי לא קנו מכלל דרישא דאמר כולו פרושי קא מפרש אף עצמן לא קנו כיצד כגון דאמר חצי חצי

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך רישא דאמר כולו השתא אמר כולו לא קנו אמר חצי חצי מיבעיא

אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא דאמר חצי חצי אבל אמר כולו קנו תנא סיפא דאמר חצי חצי מכלל דרישא דאמר כולו ואפילו הכי לא קנו

ואיבעית אימא לא קשיא כאן בשטר אחד כאן בשני שטרות

בשטר אחד מאי איריא חצי חצי אפילו אמר כולו נמי לא קנו הכי נמי קאמר אף עצמן לא קנו במה דברים אמורים בשטר אחד אבל בשני שטרות קנו ואם אמר חצי חצי אף בשני שטרות נמי לא קנו

ואיבעית אימא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה

בשלמא בתרא לא קני דהא קני ליה קמא אלא קמא ליקני נפשיה ולקנייה לחבריה אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא

רב אשי אמר שאני התם דקא קרי להו עבדיי אמר ליה רפרם לרב אשי ודלמא עבדיי שהיו כבר

מי לא תנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר קרקע כל שהוא לא יצא לחירות רבי שמעון אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן

טעמא דאמר [חוץ מאחד מרבוא שבהן] הא לא אמר הכי קני אמאי והא עבד קא קרי ליה אלא עבדי שהיה כבר הכא נמי עבדיי שהיו כבר

נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן

תא שמע המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו


וחצי כופר ליורשיו אמאי הכי נמי לימא יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו שאני הכא דקא כליא קרנא

ואלא היכי דמי דלא קא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור

הניחא לאביי דאמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה שפיר

אלא לרבא דאמר אינו נותן לו אלא שבתו שבכל יום ויום האי שור הוא ושור אינו משלם אלא נזק

איבעית אימא כשהכהו אדם ואי בעית אימא מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה

איבעיא להו מעוכב גט שחרור יש לו קנס או אין לו קנס

כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור אדון קרינא ביה

תא שמע המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו מאי לאו כמשנה אחרונה

לא כמשנה ראשונה

תא שמע הפיל את שינו וסימא את עינו יוצא בשינו ונותן דמי עינו ואי אמרת יש לו קנס וקנס לרבו השתא חבלי ביה אחריני יהבי ליה לרביה חבל ביה רביה גופיה יהיב ליה לדידיה

דלמא כמאן דאמר אינו צריך דתניא בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור מרבו דברי רבי ישמעאל רבי מאיר אומר אינו צריך רבי אליעזר אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך רבי עקיבא אומר צריך

המכריעין לפני חכמים אומרים נראים דברי רבי טרפון בשן ועין הואיל ותורה זכתה לו ודברי רבי עקיבא בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא

קנס הא קראי קא דרשינן אלא אימא הואיל ומדרש חכמים הוא

איבעיא להו מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או אינו אוכל קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו קנין כספו הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור קנין כספו קרינא ביה

תא שמע דאמר רב משרשיא כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן הגדילו התערובות משחררין זה את זה

הכי השתא התם אם יבא אליהו ויאמר בחד מינייהו דעבד הוא קנין כספו קרינא ביה הכא לאו קנין כספו הוא כלל

איבעיא להו עבד שמכרו רבו לקנס מכור או אינו מכור

תיבעי לרבי מאיר תיבעי לרבנן תיבעי לרבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דעבידי דאתו אבל הכא מי יימר דמינגח ואם תמצא לומר דמינגח ממאי דמשלם


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין מב

בעבד של שני שותפין ודברי הכל

אמר רבה מחלוקת בששיחרר חציו והניח חציו אבל שיחרר חציו ומכר חציו או נתן במתנה חציו כיון דקנפיק מיניה כוליה דברי הכל קנה

אמר ליה אביי ובכולו לא פליגי והתני חדא הכותב נכסיו לשני עבדיו קנו ומשחררין זה את זה ותניא אידך האומר כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדיי אף עצמם לא קנו

מאי לאו הא רבי והא רבנן

לא אידי ואידי רבנן הא דאמר כולו הא דאמר חצי חצי

והא מדקתני סיפא ואם אמר חצי חצי לא קנו מכלל דרישא דאמר כולו פרושי קא מפרש אף עצמן לא קנו כיצד כגון דאמר חצי חצי

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך רישא דאמר כולו השתא אמר כולו לא קנו אמר חצי חצי מיבעיא

אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא דאמר חצי חצי אבל אמר כולו קנו תנא סיפא דאמר חצי חצי מכלל דרישא דאמר כולו ואפילו הכי לא קנו

ואיבעית אימא לא קשיא כאן בשטר אחד כאן בשני שטרות

בשטר אחד מאי איריא חצי חצי אפילו אמר כולו נמי לא קנו הכי נמי קאמר אף עצמן לא קנו במה דברים אמורים בשטר אחד אבל בשני שטרות קנו ואם אמר חצי חצי אף בשני שטרות נמי לא קנו

ואיבעית אימא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה

בשלמא בתרא לא קני דהא קני ליה קמא אלא קמא ליקני נפשיה ולקנייה לחבריה אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא

רב אשי אמר שאני התם דקא קרי להו עבדיי אמר ליה רפרם לרב אשי ודלמא עבדיי שהיו כבר

מי לא תנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר קרקע כל שהוא לא יצא לחירות רבי שמעון אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן

טעמא דאמר [חוץ מאחד מרבוא שבהן] הא לא אמר הכי קני אמאי והא עבד קא קרי ליה אלא עבדי שהיה כבר הכא נמי עבדיי שהיו כבר

נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן

תא שמע המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו


וחצי כופר ליורשיו אמאי הכי נמי לימא יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו שאני הכא דקא כליא קרנא

ואלא היכי דמי דלא קא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור

הניחא לאביי דאמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה שפיר

אלא לרבא דאמר אינו נותן לו אלא שבתו שבכל יום ויום האי שור הוא ושור אינו משלם אלא נזק

איבעית אימא כשהכהו אדם ואי בעית אימא מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה

איבעיא להו מעוכב גט שחרור יש לו קנס או אין לו קנס

כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור אדון קרינא ביה

תא שמע המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו מאי לאו כמשנה אחרונה

לא כמשנה ראשונה

תא שמע הפיל את שינו וסימא את עינו יוצא בשינו ונותן דמי עינו ואי אמרת יש לו קנס וקנס לרבו השתא חבלי ביה אחריני יהבי ליה לרביה חבל ביה רביה גופיה יהיב ליה לדידיה

דלמא כמאן דאמר אינו צריך דתניא בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור מרבו דברי רבי ישמעאל רבי מאיר אומר אינו צריך רבי אליעזר אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך רבי עקיבא אומר צריך

המכריעין לפני חכמים אומרים נראים דברי רבי טרפון בשן ועין הואיל ותורה זכתה לו ודברי רבי עקיבא בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא

קנס הא קראי קא דרשינן אלא אימא הואיל ומדרש חכמים הוא

איבעיא להו מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או אינו אוכל קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו קנין כספו הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור קנין כספו קרינא ביה

תא שמע דאמר רב משרשיא כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן הגדילו התערובות משחררין זה את זה

הכי השתא התם אם יבא אליהו ויאמר בחד מינייהו דעבד הוא קנין כספו קרינא ביה הכא לאו קנין כספו הוא כלל

איבעיא להו עבד שמכרו רבו לקנס מכור או אינו מכור

תיבעי לרבי מאיר תיבעי לרבנן תיבעי לרבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דעבידי דאתו אבל הכא מי יימר דמינגח ואם תמצא לומר דמינגח ממאי דמשלם


גלול כלפי מעלה