Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ בתמוז תשפ״ג | 29 יוני 2023
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין מד

הדף היום מוקדש ע"י אמה רינברג לע"נ אביה, יצחק ניסן בן אטה פייגא ויעקב.

הדף היום מוקדש ע"י אליסה הרטשטיין לכבוד בתה דליה בסיום חמשה שנות שיורת בצה"ל. "אנו גאים בה ובכל החיילים וחיילות העומדים על משמר ארצינו."

המוכר עבדו לאינו יהודי או מוכר אותו ליהודי הגר בחו"ל, קונסים אותו כי העבד לא יוכל עוד לקיים את כל המצוות והעבד יוצא לחירותועל האדון לפדותו כדי לשחררו. הגמרא דנה במצבים שונים ומנסה לקבוע אם יש להעניש את הבעלים גם במצבים אלו (למשל אם האינו יהודי הכריח אותו למכור לו את העבד וכדומה. אם העבד התמסר לצבא לא יהודי, ואין לבעלים דרך לפדותו, האם הוא יכול לקבל תשלום כספי עבור העבד או שאסור כיון שעלול לעודד אחרים למכור את העבד בפועל? האם הדין יהיה כמו לגבי מי שנלקח ביתו בארץ ישראל בכוח על ידי השלטון הלא יהודי? במקרה שבו הבעלים מחויב לפדות את העבד, הוא נדרש לשלם אפילו עד פי עשרה או אולי פי מאה. האם זה עשר או שזה מאה? במה סכום זה שונה מהסכום הנדרש לפדיון בהמה גסה שמכר לאינו יהודי? איך אפשר להבדיל בין המקרים? האם הקנס לפדות את העבד חל גם על בן שאביו מכר את העבד ומת לאחר מכן? אם מכר עבד למי שגר בארץ ובחוץ לארץ, המוכר ייענש רק אם הובהר בחוזה שהעבד עומד להיות מובא בעבוד מחוץ לארץ. מה אם אשה מארץ ישראל התחתנה עם אדם מבבל והתכוון לחזור לבבל והכניסה עבדים בנדוניה, האם זה נחשב שהיא מכרה לו? אם עבד הלך ברצון עם אדונו לחו"ל ואז האדון מכר אותו שם, האם העבד יוצא לחירות? זה תלוי אם הבעל תכנן להישאר בחו"ל או תכנן לחזור לארץ.

ואי בעית אימא בשלוה על מנת למשכנו ולא משכנו

תנו רבנן גבאו בחובו או שלקחו סיקריקון לא יצא לחירות ובחובו לא

ורמינהי הרי שאנסו בית המלך גורנו אם בחובו חייב לעשר אם באנפרות פטור מלעשר

שאני התם דקא משתרשי ליה

תא שמע דאמר רב המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות התם הוה ליה לפייס ולא פייס

גופא אמר רב המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות מאי הוה ליה למעבד הוה ליה לפייס ולא פייס

בעי רבי ירמיה מכרו לשלשים יום מהו תא שמע דאמר רב המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות התם בפרהנג גוי שאינה חוזרת

מכרו חוץ ממלאכתו מהו חוץ מן המצות מהו חוץ משבתות וימים טובים מהו לגר תושב לישראל מומר מהו לכותי מהו פשוט מיהא חדא גר תושב הרי הוא כגוי כותי וישראל מומר אמרי לה כגוי ואמרי לה כישראל

בעו מיניה מרבי אמי עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מהו שיטול את דמיו

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא פוק עיין במכילתיך נפק דק ואשכח דתניא המוכר ביתו לגוי דמיו אסורין וגוי שאנס ביתו של ישראל ואין בעליו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם

ודילמא הני מילי בית דכיון דלא סגי ליה בלא בית לא אתי לזבוניה אבל עבדא דסגי ליה בלא עבדא אתי לזבוניה או לא

שלח להו רבי אמי מיני אמי בר נתן תורה יוצאה לכל ישראל עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות של גוים מפני שהוא כמציל מידם

אמר רבי יהושע בן לוי המוכר עבדו לגוי קונסים אותו עד מאה בדמיו

דוקא או לאו דוקא תא שמע דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לגוי קונסים אותו עד עשרה בדמיה

ודלמא שאני עבד דכל יומא ויומא מפקע ליה ממצות

ואיכא דאמרי אמר רבי יהושע בן לוי המוכר עבדו לגוי קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא או לאו דוקא תא שמע דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לגוי קונסין אותו עד מאה בדמיה

שאני עבד דלא הדר ליה

אלא בהמה טעמא מאי משום דהדרא ליה לקנסיה טפי חד אלא עבד מילתא דלא שכיחא ומלתא דלא שכיחא לא גזרי בה רבנן

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי אסי מכר עבדו ומת מהו שיקנסו את בנו אחריו אם תימצי לומר צרם אוזן בכור ומת קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא היא אבל הכא איסורא דרבנן


ואם תימצי לומר כוון מלאכתו במועד ומת לא קנסו בנו אחריו משום דלא עבד איסורא הכא מאי לדידיה קנסו רבנן והא ליתיה או דילמא לממוניה קנסו רבנן והא איתיה

אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית

ואמר רבי יוסי ברבי חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן

אמר אביי נקטינן טימא טהרות של חבירו ומת לא קנסו רבנן בנו אחריו מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק וקנסא דרבנן היא לדידיה קנסוהו רבנן לבריה לא קא קנסו רבנן

או לחוצה לארץ תנו רבנן המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני רבן שמעון בן גמליאל אומר פעמים יצא ופעמים לא יצא כיצד אמר פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי לא יצא לאנטוכי שבאנטוכיא יצא

והא תניא מכרתיהו לאנטוכי יצא לאנטוכי השרוי בלוד לא יצא

לא קשיא הא דאית ליה ביתא בארץ ישראל הא דאית ליה אושפיזא בארץ ישראל

בעי רבי ירמיה בן בבל שנשא אשה בארץ ישראל והכניסה לו עבדים ושפחות ודעתו לחזור מהו

תיבעי למאן דאמר הדין עמה תיבעי למאן דאמר הדין עמו

תיבעי למאן דאמר הדין עמה כיון דהדין עמה כדידה דמו או דילמא כיון דמשעבדי ליה לפירא כדידיה דמו

ותיבעי למאן דאמר הדין עמו כיון דהדין עמו כדידיה דמו או דלמא כיון דלא קני ליה לגופיה כדידה דמו תיקו

אמר רבי אבהו שנה לי רבי יוחנן עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם רבו יצא לחירות והתני רבי חייא איבד את זכותו

לא קשיא כאן שדעת רבו לחזור כאן שאין דעת רבו לחזור

והתניא יוצא העבד אחר רבו לסוריא יוצא לא סגי דלא נפיק והתנן ואין הכל מוציאין

אלא יצא העבד אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם אם דעת רבו לחזור כופין אותו ואם אין דעת רבו לחזור אין כופין אותו

אמר רב ענן שמעית מיניה דמר שמואל תרתי חדא הך ואידך דאיתמר המוכר שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר מכורה ויוצאה ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר

בחדא הדרי זביני ובחדא לא הדרי זביני ולא ידענא הי מינייהו

אמר רב יוסף ניחזי אנן מדתני בברייתא המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני שמע מינה קנייה רבו שני ולא הדרי זביני וכי אמר שמואל התם אינה מכורה ומעות חוזרין


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

גיטין מד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין מד

ואי בעית אימא בשלוה על מנת למשכנו ולא משכנו

תנו רבנן גבאו בחובו או שלקחו סיקריקון לא יצא לחירות ובחובו לא

ורמינהי הרי שאנסו בית המלך גורנו אם בחובו חייב לעשר אם באנפרות פטור מלעשר

שאני התם דקא משתרשי ליה

תא שמע דאמר רב המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות התם הוה ליה לפייס ולא פייס

גופא אמר רב המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות מאי הוה ליה למעבד הוה ליה לפייס ולא פייס

בעי רבי ירמיה מכרו לשלשים יום מהו תא שמע דאמר רב המוכר עבדו לפרהנג גוי יצא לחירות התם בפרהנג גוי שאינה חוזרת

מכרו חוץ ממלאכתו מהו חוץ מן המצות מהו חוץ משבתות וימים טובים מהו לגר תושב לישראל מומר מהו לכותי מהו פשוט מיהא חדא גר תושב הרי הוא כגוי כותי וישראל מומר אמרי לה כגוי ואמרי לה כישראל

בעו מיניה מרבי אמי עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מהו שיטול את דמיו

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא פוק עיין במכילתיך נפק דק ואשכח דתניא המוכר ביתו לגוי דמיו אסורין וגוי שאנס ביתו של ישראל ואין בעליו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם

ודילמא הני מילי בית דכיון דלא סגי ליה בלא בית לא אתי לזבוניה אבל עבדא דסגי ליה בלא עבדא אתי לזבוניה או לא

שלח להו רבי אמי מיני אמי בר נתן תורה יוצאה לכל ישראל עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות של גוים מפני שהוא כמציל מידם

אמר רבי יהושע בן לוי המוכר עבדו לגוי קונסים אותו עד מאה בדמיו

דוקא או לאו דוקא תא שמע דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לגוי קונסים אותו עד עשרה בדמיה

ודלמא שאני עבד דכל יומא ויומא מפקע ליה ממצות

ואיכא דאמרי אמר רבי יהושע בן לוי המוכר עבדו לגוי קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא או לאו דוקא תא שמע דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לגוי קונסין אותו עד מאה בדמיה

שאני עבד דלא הדר ליה

אלא בהמה טעמא מאי משום דהדרא ליה לקנסיה טפי חד אלא עבד מילתא דלא שכיחא ומלתא דלא שכיחא לא גזרי בה רבנן

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי אסי מכר עבדו ומת מהו שיקנסו את בנו אחריו אם תימצי לומר צרם אוזן בכור ומת קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא היא אבל הכא איסורא דרבנן


ואם תימצי לומר כוון מלאכתו במועד ומת לא קנסו בנו אחריו משום דלא עבד איסורא הכא מאי לדידיה קנסו רבנן והא ליתיה או דילמא לממוניה קנסו רבנן והא איתיה

אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית

ואמר רבי יוסי ברבי חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן

אמר אביי נקטינן טימא טהרות של חבירו ומת לא קנסו רבנן בנו אחריו מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק וקנסא דרבנן היא לדידיה קנסוהו רבנן לבריה לא קא קנסו רבנן

או לחוצה לארץ תנו רבנן המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני רבן שמעון בן גמליאל אומר פעמים יצא ופעמים לא יצא כיצד אמר פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי לא יצא לאנטוכי שבאנטוכיא יצא

והא תניא מכרתיהו לאנטוכי יצא לאנטוכי השרוי בלוד לא יצא

לא קשיא הא דאית ליה ביתא בארץ ישראל הא דאית ליה אושפיזא בארץ ישראל

בעי רבי ירמיה בן בבל שנשא אשה בארץ ישראל והכניסה לו עבדים ושפחות ודעתו לחזור מהו

תיבעי למאן דאמר הדין עמה תיבעי למאן דאמר הדין עמו

תיבעי למאן דאמר הדין עמה כיון דהדין עמה כדידה דמו או דילמא כיון דמשעבדי ליה לפירא כדידיה דמו

ותיבעי למאן דאמר הדין עמו כיון דהדין עמו כדידיה דמו או דלמא כיון דלא קני ליה לגופיה כדידה דמו תיקו

אמר רבי אבהו שנה לי רבי יוחנן עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם רבו יצא לחירות והתני רבי חייא איבד את זכותו

לא קשיא כאן שדעת רבו לחזור כאן שאין דעת רבו לחזור

והתניא יוצא העבד אחר רבו לסוריא יוצא לא סגי דלא נפיק והתנן ואין הכל מוציאין

אלא יצא העבד אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם אם דעת רבו לחזור כופין אותו ואם אין דעת רבו לחזור אין כופין אותו

אמר רב ענן שמעית מיניה דמר שמואל תרתי חדא הך ואידך דאיתמר המוכר שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר מכורה ויוצאה ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר

בחדא הדרי זביני ובחדא לא הדרי זביני ולא ידענא הי מינייהו

אמר רב יוסף ניחזי אנן מדתני בברייתא המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני שמע מינה קנייה רבו שני ולא הדרי זביני וכי אמר שמואל התם אינה מכורה ומעות חוזרין


גלול כלפי מעלה