Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בסיון תשפ״ג | 22 מאי 2023

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין ו

הדף היום מוקדש ע”י משפחת הדרן לכבוד מרשה מורמן על זה שהגיה לבייס קמפ בהר אוורסט עם גמרא ביד, ג’ודי פלבר על שסיימה את הש”ס ודבי גביר על החלמתה.

הדף היום מוקדש ע”י לורנס ומישל ברקוביץ לע”נ ג’וי רוכווגר בלסם.

האם בבל נחשבת כישראל לגיטין ולכן מי שמביא ממקום למקום בבבל לא יצטרך לומר “בפני נכתב…”? רב ושמואל חלוקים בעניין זה. ראשית הם מציעים ששורש הוויכוח מבוסס על הוויכוח בין רבה לרבא, אבל הם דוחים הצעה זו ומסבירים שזה בגלל שיש כיום ישיבות בבבל. רב סבור שמכיוון שהם נוסעים כעת ממקום למקום כדי ללמוד, הם מזהים חתימות. שמואל סבור שהם עסוקים בלימוד ולכן אינם מזהים חתימות של אחרים. מהם גבולות בבל? לחלק מהמקומות יש חוקים ייחודיים הקשורים לכך שתלויים באופי המקומות והאם אפשר להניח שאנשים ממקום אחד יכירו חתימות של המקום או לא? רב כהנא הביא גט מעיר גדולה אחת בבבל לעיר אחרת ורב אמר לו שהוא לא צריך לומר “בפני נכתב…” אבל אם כן, זה יעזור במקרה שהבעל יערער על הגט, כפי שניתן ללמוד מסיפור אחר שסופר בברייתא על רבי ישמעאל. רבי אביתר פסק שאין צורך לומר “בפני נכתב…”אם מביאים גט מבבל לארץ ישראל שכן תמיד יש אנשים שנוסעים ממקום למקום. האם רבי אביתר הוא מי שאפשר לסמוך עליו בפסיקותיו?

אפילו קן קולמוסא וקן מגילתא

תניא כוותיה דרב אשי המביא גט ממדינת הים אפילו הוא בבית וסופר בעלייה הוא בעלייה וסופר בבית אפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר

הוא בבית וסופר בעלייה הא לא קא חזי ליה אלא לאו כגון דשמע קן קולמוסא וקן מגילתא

אמר מר אפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר מאן אילימא שליח השתא הוא בבית וסופר בעלייה דלא חזי ליה אמרת כשר נכנס ויוצא מיבעיא אלא סופר פשיטא משום דנכנס ויוצא נפסליניה

לא צריכא דנפק לשוקא ואתא מהו דתימא איניש אחרינא אשכחיה ואמר ליה קא משמע לן

איתמר בבל רב אמר כארץ ישראל לגיטין ושמואל אמר כחוצה לארץ

לימא בהא קא מיפלגי דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי

ותסברא הא רבה אית ליה דרבא

אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו רב סבר כיון דאיכא מתיבתא מישכח שכיחי ושמואל סבר מתיבתא בגירסייהו טרידי

איתמר נמי אמר רבי אבא אמר רב הונא עשינו עצמינו בבבל כארץ ישראל לגיטין מכי אתא רב לבבל

מתיב רבי ירמיה רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון והא בבל לצפונה דארץ ישראל קיימא דכתיב ויאמר ה׳ אלי מצפון תפתח הרעה

ותנן רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין ואפילו רבי מאיר לא קאמר אלא בעכו דמקרבא אבל בבל דמרחקא לא הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבבל

עד היכן היא בבל אמר רב פפא כמחלוקת ליוחסין כך מחלוקת לגיטין ורב יוסף אמר מחלוקת ליוחסין אבל לגיטין דברי הכל עד ארבא תניינא דגישרא

רב חסדא מצריך מאקטיספון לבי ארדשיר ומבי ארדשיר לאקטיספון לא מצריך לימא קסבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי

ותסברא והא רבה אית ליה דרבא אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו והני כיון דאזלי לשוקא להתם הנך ידעי בחתימות ידא דהני

והני בדהנך לא ידעי מאי טעמא בשוקייהו טרידי

רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא רב ששת מצריך משכונה לשכונה ורבא מצריך באותה שכונה

והא רבא הוא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו שאני בני מחוזא דניידי

רב חנין מישתעי רב כהנא אייתי גיטא ולא ידענא אי מסורא לנהרדעא אי מנהרדעא לסורא אתא לקמיה דרב אמר ליה צריכנא למימר בפני נכתב ובפני נחתם או לא צריכנא אמר ליה לא צריכת


ואי עבדת אהנית מאי אי עבדת אהנית דאי אתי בעל מערער לא משגחינן ביה

כדתניא מעשה באדם אחד שהביא גט לפני רבי ישמעאל אמר לו צריך אני לומר בפני נכתב ובפני נחתם או איני צריך אמר לו בני מהיכן אתה אמר לו רבי מכפר סיסאי אני אמר לו צריך אתה לומר בפני נכתב ובפני נחתם שלא תיזקק לעדים

לאחר שיצא נכנס לפניו רבי אלעאי אמר לו רבי והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו ותנן רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי מאיר אלא בעכו דמרחקא אבל כפר סיסאי דמקרבא לא

אמר לו שתוק בני שתוק הואיל ויצא הדבר בהיתר יצא

הא איהו נמי שלא תיזקק לעדים קאמר ליה לא סיימוה קמיה

שלח ליה רבי אביתר לרב חסדא גיטין הבאים משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם לימא קסבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי

ותסברא והא רבה אית ליה דרבא אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו וכיון דאיכא רבים דסלקי ונחתי מישכח שכיחי

אמר רב יוסף מאן לימא לן דרבי אביתר בר סמכא הוא ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן ויתנו (את) הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו וכתב ליה בלא שירטוט

ואמר רבי יצחק שתים כותבין שלש אין כותבין במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין

אמר ליה אביי אטו כל דלא ידע הא דרבי יצחק לאו גברא רבה הוא בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה

ועוד הא רבי אביתר הוא דאסכים מריה על ידיה דכתיב ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא לה רבי יונתן אמר נימא מצא לה

ואשכחיה רבי אביתר לאליהו אמר ליה מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא אמר ליה עסיק בפילגש בגבעה ומאי קאמר אמר ליה אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר

אמר ליה חס ושלום ומי איכא ספיקא קמי שמיא אמר ליה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן זבוב מצא ולא הקפיד נימא מצא והקפיד

אמר רב יהודה זבוב בקערה ונימא באותו מקום זבוב מאיסותא ונימא סכנתא איכא דאמרי אידי ואידי בקערה זבוב אונסא ונימא פשיעותא

אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל

אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת

אמר רבה בר בר חנה הא דאמרי רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר צריך



  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג “לשמה” בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות “לשמה”. מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ”ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

גיטין ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין ו

אפילו קן קולמוסא וקן מגילתא

תניא כוותיה דרב אשי המביא גט ממדינת הים אפילו הוא בבית וסופר בעלייה הוא בעלייה וסופר בבית אפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר

הוא בבית וסופר בעלייה הא לא קא חזי ליה אלא לאו כגון דשמע קן קולמוסא וקן מגילתא

אמר מר אפילו נכנס ויוצא כל היום כולו כשר מאן אילימא שליח השתא הוא בבית וסופר בעלייה דלא חזי ליה אמרת כשר נכנס ויוצא מיבעיא אלא סופר פשיטא משום דנכנס ויוצא נפסליניה

לא צריכא דנפק לשוקא ואתא מהו דתימא איניש אחרינא אשכחיה ואמר ליה קא משמע לן

איתמר בבל רב אמר כארץ ישראל לגיטין ושמואל אמר כחוצה לארץ

לימא בהא קא מיפלגי דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי

ותסברא הא רבה אית ליה דרבא

אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו רב סבר כיון דאיכא מתיבתא מישכח שכיחי ושמואל סבר מתיבתא בגירסייהו טרידי

איתמר נמי אמר רבי אבא אמר רב הונא עשינו עצמינו בבבל כארץ ישראל לגיטין מכי אתא רב לבבל

מתיב רבי ירמיה רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון והא בבל לצפונה דארץ ישראל קיימא דכתיב ויאמר ה׳ אלי מצפון תפתח הרעה

ותנן רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין ואפילו רבי מאיר לא קאמר אלא בעכו דמקרבא אבל בבל דמרחקא לא הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבבל

עד היכן היא בבל אמר רב פפא כמחלוקת ליוחסין כך מחלוקת לגיטין ורב יוסף אמר מחלוקת ליוחסין אבל לגיטין דברי הכל עד ארבא תניינא דגישרא

רב חסדא מצריך מאקטיספון לבי ארדשיר ומבי ארדשיר לאקטיספון לא מצריך לימא קסבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי

ותסברא והא רבה אית ליה דרבא אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו והני כיון דאזלי לשוקא להתם הנך ידעי בחתימות ידא דהני

והני בדהנך לא ידעי מאי טעמא בשוקייהו טרידי

רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא רב ששת מצריך משכונה לשכונה ורבא מצריך באותה שכונה

והא רבא הוא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו שאני בני מחוזא דניידי

רב חנין מישתעי רב כהנא אייתי גיטא ולא ידענא אי מסורא לנהרדעא אי מנהרדעא לסורא אתא לקמיה דרב אמר ליה צריכנא למימר בפני נכתב ובפני נחתם או לא צריכנא אמר ליה לא צריכת


ואי עבדת אהנית מאי אי עבדת אהנית דאי אתי בעל מערער לא משגחינן ביה

כדתניא מעשה באדם אחד שהביא גט לפני רבי ישמעאל אמר לו צריך אני לומר בפני נכתב ובפני נחתם או איני צריך אמר לו בני מהיכן אתה אמר לו רבי מכפר סיסאי אני אמר לו צריך אתה לומר בפני נכתב ובפני נחתם שלא תיזקק לעדים

לאחר שיצא נכנס לפניו רבי אלעאי אמר לו רבי והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו ותנן רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי מאיר אלא בעכו דמרחקא אבל כפר סיסאי דמקרבא לא

אמר לו שתוק בני שתוק הואיל ויצא הדבר בהיתר יצא

הא איהו נמי שלא תיזקק לעדים קאמר ליה לא סיימוה קמיה

שלח ליה רבי אביתר לרב חסדא גיטין הבאים משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם לימא קסבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי

ותסברא והא רבה אית ליה דרבא אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו וכיון דאיכא רבים דסלקי ונחתי מישכח שכיחי

אמר רב יוסף מאן לימא לן דרבי אביתר בר סמכא הוא ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן ויתנו (את) הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו וכתב ליה בלא שירטוט

ואמר רבי יצחק שתים כותבין שלש אין כותבין במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין

אמר ליה אביי אטו כל דלא ידע הא דרבי יצחק לאו גברא רבה הוא בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה

ועוד הא רבי אביתר הוא דאסכים מריה על ידיה דכתיב ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא לה רבי יונתן אמר נימא מצא לה

ואשכחיה רבי אביתר לאליהו אמר ליה מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא אמר ליה עסיק בפילגש בגבעה ומאי קאמר אמר ליה אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר

אמר ליה חס ושלום ומי איכא ספיקא קמי שמיא אמר ליה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן זבוב מצא ולא הקפיד נימא מצא והקפיד

אמר רב יהודה זבוב בקערה ונימא באותו מקום זבוב מאיסותא ונימא סכנתא איכא דאמרי אידי ואידי בקערה זבוב אונסא ונימא פשיעותא

אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל

אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת

אמר רבה בר בר חנה הא דאמרי רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר צריך


גלול כלפי מעלה