Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בסיון תשפ״ג | 23 מאי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין ז

הדף היום מוקדש ע"י מלכה אברהם לכבוד יום הולדתה. "תודה לרבנית מישל ולקהילת הדרן!"

ישנן מאמרים וסיפור המזהירים אנשים מהסכנות הכרוכות במי שמטיל אימה על אנשי ביתו. המגרא מביאה כמה מכתבים שרבנים כתבו זה לזה לגבי מה לעשות עם אנשים בקהילה שמתנהגים בצורה לא הולמת, האיסור לנגן ולשיר וללבוש כתרי חתנים לאחר החרבן, והחשיבות של נתינת צדקה, אפילו למי שאין לו הרבה כסף. בכל מכתב היה פסוק והאדם שכתב את המכתב שhרטט קווים על הקלף. האם עכו היא באמת העיר הכי צפונית בישראל? מה עם כזיב? אם כותבים גט על ספינה במים ליד ישראל, האם זה נחשב מחו"ל וצריך לומר "בפני נכתב…" או לא? הגמרא מצטטת שני ברייתות סותרות ומציעה שני פתרונות אפשריים.

למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה אמר רב אשי אנא לא שמיעא לי הא דרבה בר בר חנה וקיימתיה מסברא

אמר רבי אבהו לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול

ומנו רבי חנינא בן גמליאל האכילוהו סלקא דעתך השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא כל שכן

אלא בקשו להאכילו דבר גדול ומאי ניהו אבר מן החי

שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו

שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אף על פי שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום

שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה דום לה׳ והתחולל לו דום לה׳ והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלין מאיליהן הדבר יצא מפי רבי אלעזר ונתנוהו לגניבא בקולר

שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר שרטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל בעמים

ולישלח להו מהכא בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו אי מההוא הוה אמינא הני מילי זמרא דמנא אבל דפומא שרי קא משמע לן

אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה אמר ליה מתוותא דארץ ישראל קחשיב

אמר ליה אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין

אמר ליה אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי אמר ליה אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין

אמר ליה ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור אמר ליה מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס

אדהכי קם רב הונא לאפנויי אמר ליה רב חסדא קרא כתיב כה אמר ה׳ אלהים הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל

וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כהן גדול עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כהן גדול נסתלקה עטרה מראש כל אדם

אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי אמר ליה האלהים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך

רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה אמר ליה לא סבר לה מר הסר המצנפת והרם העטרה אמר ליה דומיא דכהן גדול בגברי אבל בנשי לא

מאי זאת לא זאת דרש רבי עוירא זימנין אמר לה משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל הסר המצנפת והרם העטרה אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם זאת להן לישראל שהקדימו לפניך בסיני נעשה לנשמע

אמר להן לא זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל

דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי מאי דכתיב כה אמר ה׳ אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו׳ אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכל שכן כשהן מרובין

מאי וכן נגוזו ועבר תנא דבי רבי ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה


וענתך אמר מר זוטרא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה לא אענך עוד תני רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות

רבי יהודה אומר מרקם למזרח כו׳ למימרא דעכו לצפונה דארץ ישראל קיימא ורמינהו היה מהלך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שהיא חייבת

משמאלו למערב הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שיודע לך שהיא פטורה עד היכן עד כזיב רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו עד לבלבו

אמר אביי רצועה נפקא ויהיב תנא סימנא הכי אין קרא נמי יהיב סימנא דכתיב ויאמרו הנה חג ה׳ בשילו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה ואמר רב פפא למזרחה של מסלה

תנא חדא המביא גט בספינה כמביא בארץ ישראל ותניא אידך כמביא בחוצה לארץ

אמר רבי ירמיה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן דתנן עפר חוצה לארץ הבא בספינה לארץ חייב במעשר ובשביעית

אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת אבל אין הספינה גוששת פטור

אביי אמר הא והא רבי יהודה היא ולא קשיא כאן בזמן שאין הספינה גוששת כאן בזמן שהספינה גוששת

אמר רבי זירא עציץ נקוב המונח על גבי יתדות באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן

אמר רבא דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא בספינה


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

במחשבה שניה icon

נעשה ונשמע – במחשבה שניה

הפכפכותם של בנ"י במתן תורה מסכת גיטין מתחילה! במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר    

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

גיטין ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין ז

למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה אמר רב אשי אנא לא שמיעא לי הא דרבה בר בר חנה וקיימתיה מסברא

אמר רבי אבהו לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול

ומנו רבי חנינא בן גמליאל האכילוהו סלקא דעתך השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא כל שכן

אלא בקשו להאכילו דבר גדול ומאי ניהו אבר מן החי

שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו

שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אף על פי שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום

שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה דום לה׳ והתחולל לו דום לה׳ והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלין מאיליהן הדבר יצא מפי רבי אלעזר ונתנוהו לגניבא בקולר

שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר שרטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל בעמים

ולישלח להו מהכא בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו אי מההוא הוה אמינא הני מילי זמרא דמנא אבל דפומא שרי קא משמע לן

אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה אמר ליה מתוותא דארץ ישראל קחשיב

אמר ליה אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין

אמר ליה אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי אמר ליה אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין

אמר ליה ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור אמר ליה מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס

אדהכי קם רב הונא לאפנויי אמר ליה רב חסדא קרא כתיב כה אמר ה׳ אלהים הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל

וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כהן גדול עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כהן גדול נסתלקה עטרה מראש כל אדם

אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי אמר ליה האלהים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך

רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה אמר ליה לא סבר לה מר הסר המצנפת והרם העטרה אמר ליה דומיא דכהן גדול בגברי אבל בנשי לא

מאי זאת לא זאת דרש רבי עוירא זימנין אמר לה משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל הסר המצנפת והרם העטרה אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם זאת להן לישראל שהקדימו לפניך בסיני נעשה לנשמע

אמר להן לא זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל

דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי מאי דכתיב כה אמר ה׳ אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו׳ אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכל שכן כשהן מרובין

מאי וכן נגוזו ועבר תנא דבי רבי ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה


וענתך אמר מר זוטרא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה לא אענך עוד תני רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות

רבי יהודה אומר מרקם למזרח כו׳ למימרא דעכו לצפונה דארץ ישראל קיימא ורמינהו היה מהלך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טמאה משום ארץ העמים ופטורה מן המעשר ומן השביעית עד שיודע לך שהיא חייבת

משמאלו למערב הדרך טהורה משום ארץ העמים וחייבת במעשר ובשביעית עד שיודע לך שהיא פטורה עד היכן עד כזיב רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו עד לבלבו

אמר אביי רצועה נפקא ויהיב תנא סימנא הכי אין קרא נמי יהיב סימנא דכתיב ויאמרו הנה חג ה׳ בשילו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה ואמר רב פפא למזרחה של מסלה

תנא חדא המביא גט בספינה כמביא בארץ ישראל ותניא אידך כמביא בחוצה לארץ

אמר רבי ירמיה לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן דתנן עפר חוצה לארץ הבא בספינה לארץ חייב במעשר ובשביעית

אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת אבל אין הספינה גוששת פטור

אביי אמר הא והא רבי יהודה היא ולא קשיא כאן בזמן שאין הספינה גוששת כאן בזמן שהספינה גוששת

אמר רבי זירא עציץ נקוב המונח על גבי יתדות באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן

אמר רבא דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא בספינה


גלול כלפי מעלה