Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ בסיון תשפ״ג | 24 מאי 2023
  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

גיטין ח

הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וארגונה חכמת נשים ועבדותם להתיר עגונות!

האם ההלכות לגבי עציצים על ספינות במים בארץ/סמוך לארץ ישראל זהות לעציץ נקוב על גבי יתדות לגבי דיני מעשרות ושמיטה? המחלוקת הקודמת בשאלה אם כותביםגט על ספינה, האם  צריך לומר "בפניי נכתב…" אינו לגבי נהרות בישראל – כולם מסכימים שנחשבים כישראל. המחלוקת היא על הים התיכון – אילו חלקים נחשבים כישראל ואילו חלקים לא. מהן האפשרויות השונות היכן נמצאים הגבולות במים? הדבר דומה למחלוקות מודרניות על מים טריטוריאליים. האם "סוריא" (צפון סוריה של היום) נחשבת לישראל או לא? לנושאים מסוימים זה נחשב כישראל, ולאחרים לא. מי שרוצה לרכוש קרקע מאינו יהודי בישראל רשאי להגיד לאינו יהודי לעשות זאת עבורו בשבת בשל חשיבותה של מצווה (לא ברור אם זה נוגע רק לכתיבת החוזה או גם לרכישה בפועל). עבד כנעני שמביא את גט השחרור שלו צריך לומר "בפני נכתב…" אבל אם במסמך נאמר גם שהבעל נתן לו כסף, שני אנשים צריכים לאמת את חתימות העדים (הצהרתו היא לא מספיק) כדי שיוכל לדרוש את הכסף. אבל אם נאמר במסמכים "כל נכסיי קנויים לך" – האם נוכל לפצל את האמירה ולומר שהעבד משוחרר אבל הכסף לא שלו עד שנאמת את העדים כראוי? אביי ורבא חולקים בעניין. בהתחלה, אביי חושב שכל המסמך יכול להיות אפקטיבי, אבל לאחר הטיעון של רבא (שמפצלים דיבורו והוא משוחרר אך לא מקבל את הכסף עדי שיש קיום שטר), אביי מחליף עמדות וסובר שהמסמך כולו לא אפקטיבי, כיוון שהוא לא חושב שאפשר לפצל דבריו ולכן הוא גם לא משוחרר.

העשויה לברוח אבל עציץ שאינו עשוי לברוח לא

אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא בספינה דלא מפסיק אוירא דמיא כי ארעא סמיכתא דמיא אבל עציץ דמפסיק אוירא לא

רב נחמן בר יצחק אמר בנהרות דארץ ישראל דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי בים הגדול

דתניא איזהו ארץ ואיזהו חוצה לארץ כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים ארץ ישראל מטורי אמנון ולחוץ חוצה לארץ הנסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון עד נחל מצרים מן החוט ולפנים ארץ ישראל מן החוט ולחוץ חוצה לארץ

רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים

והנסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן מקפלוריא ועד ים אוקיינוס ומנחל מצרים ועד ים אוקיינוס מן החוט ולפנים ארץ ישראל מן החוט ולחוץ חוצה לארץ

ורבנן האי וגבול מאי עבדי ליה מיבעי ליה לנסין ורבי יהודה נסין לא צריכי קרא

רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל וכו׳ בעו מיניה מרבי חייא בר אבא המוכר עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ דמי או לא

אמר להו תניתוה רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין לגיטין אין לעבדים לא וכל שכן סוריא דמרחקא טובא

תנו רבנן בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל ובשלשה לחוצה לארץ (סימן עב בר רק) עפרה טמא כחוצה לארץ והמוכר עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ והמביא גט מסוריא כמביא מחוצה לארץ

ובשלשה לארץ ישראל חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס והקונה שדה בסוריא


כקונה בפרוארי ירושלים חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל קסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש

והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס והאמרת עפרה טמא בשידה תיבה ומגדל

דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא רבי יוסי ברבי יהודה מטהר ואפילו רבי לא קא מטמא אלא בארץ העמים דגזרו על גושה ועל אוירה אבל סוריא על גושה גזרו על אוירה לא גזרו

והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים למאי הילכתא אמר רב ששת לומר שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת

בשבת סלקא דעתך כדאמר רבא אומר לגוי ועושה הכא נמי אומר לגוי ועושה ואף על גב דאמירה לגוי שבות משום ישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן

תנו רבנן עבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסיי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה

איבעיא להו כל נכסיי קנויין לך מהו אמר אביי מתוך שקנה עצמו קנה נכסים

אמר ליה רבא בשלמא עצמו ליקני מידי דהוה אגט אשה אלא נכסים לא ליקני מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא

הדר אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו אמר ליה רבא בשלמא נכסים לא ליקני מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא אלא עצמו ליקני מידי דהוה אגט אשה

אלא אמר רבא אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא כמאן כרבי שמעון דאמר פלגינן דיבורא

דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין רבי שמעון אומר


  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

גיטין ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

גיטין ח

העשויה לברוח אבל עציץ שאינו עשוי לברוח לא

אי נמי עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא בספינה דלא מפסיק אוירא דמיא כי ארעא סמיכתא דמיא אבל עציץ דמפסיק אוירא לא

רב נחמן בר יצחק אמר בנהרות דארץ ישראל דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי בים הגדול

דתניא איזהו ארץ ואיזהו חוצה לארץ כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים ארץ ישראל מטורי אמנון ולחוץ חוצה לארץ הנסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון עד נחל מצרים מן החוט ולפנים ארץ ישראל מן החוט ולחוץ חוצה לארץ

רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים

והנסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן מקפלוריא ועד ים אוקיינוס ומנחל מצרים ועד ים אוקיינוס מן החוט ולפנים ארץ ישראל מן החוט ולחוץ חוצה לארץ

ורבנן האי וגבול מאי עבדי ליה מיבעי ליה לנסין ורבי יהודה נסין לא צריכי קרא

רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל וכו׳ בעו מיניה מרבי חייא בר אבא המוכר עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ דמי או לא

אמר להו תניתוה רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין לגיטין אין לעבדים לא וכל שכן סוריא דמרחקא טובא

תנו רבנן בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל ובשלשה לחוצה לארץ (סימן עב בר רק) עפרה טמא כחוצה לארץ והמוכר עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ והמביא גט מסוריא כמביא מחוצה לארץ

ובשלשה לארץ ישראל חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס והקונה שדה בסוריא


כקונה בפרוארי ירושלים חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל קסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש

והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס והאמרת עפרה טמא בשידה תיבה ומגדל

דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא רבי יוסי ברבי יהודה מטהר ואפילו רבי לא קא מטמא אלא בארץ העמים דגזרו על גושה ועל אוירה אבל סוריא על גושה גזרו על אוירה לא גזרו

והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים למאי הילכתא אמר רב ששת לומר שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת

בשבת סלקא דעתך כדאמר רבא אומר לגוי ועושה הכא נמי אומר לגוי ועושה ואף על גב דאמירה לגוי שבות משום ישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן

תנו רבנן עבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסיי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה

איבעיא להו כל נכסיי קנויין לך מהו אמר אביי מתוך שקנה עצמו קנה נכסים

אמר ליה רבא בשלמא עצמו ליקני מידי דהוה אגט אשה אלא נכסים לא ליקני מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא

הדר אמר אביי מתוך שלא קנה נכסים לא קנה עצמו אמר ליה רבא בשלמא נכסים לא ליקני מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא אלא עצמו ליקני מידי דהוה אגט אשה

אלא אמר רבא אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא כמאן כרבי שמעון דאמר פלגינן דיבורא

דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין רבי שמעון אומר


גלול כלפי מעלה