הדף היומי
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
גיטין ט
הלימוד השבוע מוקדש ע"י סורי סטרן לכבוד אמה, סוזן דייויס ולכל הנשים המעבירות שיעורים בחג שבועות.
הדף היום מוקדש ע"י מאיר ואהובה בלופסקי לכבוד דיאנה בלום.
מדוע פסק רבא שכאשר העבד מביא שטר שחרור משל עצמו שבו גם האדון זיכה אותו בנכסים, הוא מקבל את חירותו אך לא את הכסף (עד לאימות החתימות), אם רב נחמן פסק כרבי מאיר שאין אנו פלגינן דיבוריה (מחלקים את דבריו)? המסקנה היא שדברי ר' מאיר מבוססים על סיבה אחרת (לא בגלל שאנחנו לא פלגינן דיבוריה) ומובא פסיקה אחרת שלו שממנה ברור שהוא סובר שכן פלגינן דיבוריה. המשנה קבעה כי בגט מארץ ישראל, אם יש המעוררים ספק באמיתות המסמך, אנו מוודאים את חתימות העדים. האם דברי המשנה מתייחסים לערעור של אחד או של שניים? המסקנה היא שאנו מתכוונים לבעל בעצמו שמערער. אם מביאים גט מחו"ל ולא יכולים להגיד "בפני נכתב…" אנו מאמתים את החתימות. "מי שאינו יכול לומר" מתייחס לאדם שהביא את הגט, אך לפני האמירה "בפני נכתב…" הפך לחירש-אילם. המשנה מזכירה דמיון אחד בין גט של אשה לבין שטר שחרור של עבד – שאם מביאים אותו מחו"ל לישראל או להיפך, צריך לומר "בפני נכתב…" הגמרא מביאה ברייתא עם שלושה או ארבעה (לפי רבי מאיר) דרכים שבהם שטרות אלו שווים. מדוע נתנו תנא קמא ורבי מאיר מספרים לרשימות שלהם? כל אחד ניסה להגיד שיש כמות כזה ולא יותר. איזה מקרה התכוון רבי מאיר למעט? האם אין עוד נושאים זהים לגבי גט ושטר שחרור, כגון שאי אפשר לתת אותם לאחר מות הבעל/אדון, וצריכים להיות כתובים לשמה? למה הם אינם ברשימה?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהן
והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אף על פי שקילס רבי יוסי את רבי שמעון הלכה כרבי מאיר דתניא כשנאמרו דברים לפני רבי יוסי קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים
ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד
חוזר בנכסים מתנת שכיב מרע הוא ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין
אלא אמר רב אשי התם היינו טעמא משום דלאו כרות גיטא הוא
אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו ערער כמה אילימא ערער חד והאמר רבי יוחנן דברי הכל אין ערער פחות משנים
ואלא ערער תרי תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני אלא ערער דבעל
מתני׳ המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו
אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא וזו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים
גמ׳ מאי אינו יכול לומר אילימא חרש חרש בר אתויי גיטא הוא והתנן הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן
אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שנתנו לה כשהוא פיקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש
אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים תנו רבנן בשלשה דרכים שוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא וכל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים וכל השטרות
העולים בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים וכדברי רבי מאיר בארבעה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניהם יחזור דברי רבי מאיר
בשלמא לרבנן מנינא למעוטי הא דרבי מאיר אלא לרבי מאיר מנינא למעוטי מאי
למעוטי הא דתניא עדים שאין יודעים לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו
אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין
קרייה מאן דכר שמיה חסורי מחסרא והכי קתני עדים שאין יודעין לקרות קורין לפניהם וחותמין ושאין יודעין לחתום מקרעין להם
ותו ליכא והאיכא האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה
כי קתני מילתא דליתיה בשטרות מילתא דאיתיה בשטרות לא קתני
דשלח רבין משמיה דרבי אבהו הוו יודעין ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין
שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה
והאיכא לשמה
בשלמא לרבה היינו מוליך ומביא אלא לרבא קשיא
ותו בין לרבה בין לרבא האיכא מחובר כי קתני פסולא דרבנן דאורייתא לא קתני
והא ערכאות של גוים דפסולא דאורייתא הוא וקתני בעדי מסירה וכרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי
והא מדקתני סיפא רבי שמעון אומר אף אלו כשירין ואמר רבי זירא ירד רבי שמעון לשיטתו של רבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי מכלל דתנא קמא סבר לא
-
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131
אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל? גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה
גיטין ט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהן
והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אף על פי שקילס רבי יוסי את רבי שמעון הלכה כרבי מאיר דתניא כשנאמרו דברים לפני רבי יוסי קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים
ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד
חוזר בנכסים מתנת שכיב מרע הוא ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין
אלא אמר רב אשי התם היינו טעמא משום דלאו כרות גיטא הוא
אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו ערער כמה אילימא ערער חד והאמר רבי יוחנן דברי הכל אין ערער פחות משנים
ואלא ערער תרי תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני אלא ערער דבעל
מתני׳ המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו
אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא וזו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים
גמ׳ מאי אינו יכול לומר אילימא חרש חרש בר אתויי גיטא הוא והתנן הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן
אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שנתנו לה כשהוא פיקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש
אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים תנו רבנן בשלשה דרכים שוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא וכל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים וכל השטרות
העולים בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים וכדברי רבי מאיר בארבעה האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניהם יחזור דברי רבי מאיר
בשלמא לרבנן מנינא למעוטי הא דרבי מאיר אלא לרבי מאיר מנינא למעוטי מאי
למעוטי הא דתניא עדים שאין יודעים לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו
אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין
קרייה מאן דכר שמיה חסורי מחסרא והכי קתני עדים שאין יודעין לקרות קורין לפניהם וחותמין ושאין יודעין לחתום מקרעין להם
ותו ליכא והאיכא האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה
כי קתני מילתא דליתיה בשטרות מילתא דאיתיה בשטרות לא קתני
דשלח רבין משמיה דרבי אבהו הוו יודעין ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין
שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה
והאיכא לשמה
בשלמא לרבה היינו מוליך ומביא אלא לרבא קשיא
ותו בין לרבה בין לרבא האיכא מחובר כי קתני פסולא דרבנן דאורייתא לא קתני
והא ערכאות של גוים דפסולא דאורייתא הוא וקתני בעדי מסירה וכרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי
והא מדקתני סיפא רבי שמעון אומר אף אלו כשירין ואמר רבי זירא ירד רבי שמעון לשיטתו של רבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי מכלל דתנא קמא סבר לא
