Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ באלול תשע״ט | 1 ספטמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

כריתות יא

מהן ההבדלים בין שפחה חרופה לעריות? מה זה בדיוק שפחה חרופה (חציה שפחה וחציה בת חורין או כולה שפחה) ומי זה ששכב איתה (יהודי או עבד כנעני) ואיך מבינים את הפסוק המאוד לא ברור שמפרש את הסיטואציה עם השוכב עם שפחה חרופה שעליו חייבים קרבן אשם. מה העונש לשפחה? אם אחד מהם קטן או ישן, מה הדין בעריות ובפשחה חרופה? מה לגבי הערה ולא גמר ביאה או ביאה שלא כדרכה? איך מחייבים קרבן חטאת על אכילת חלב במקרה שהאיש/אשה לא יודע/ת שאכל/ה חלב אבל יש סוג של עדות שכן – איזה סוג עדות צריכים? מה אם הנאשם/ת כיחש את העדות או מישהו אחר כיחש את העדות? יש בעייה במשפט הראשון במשנה והגמרא מביאה שתי אופציות איך לתקן את הבעייה.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

שעשה בה את המזיד כשוגג

איזו שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת חורין שנאמר והפדה לא נפדתה דברי רבי יהודה רבי ישמעאל אומר זו היא שפחה ודאית רבי אליעזר בן יעקב אומר כל עריות מפורשות ושיור אין לנו אלא חציה שפחה וחציה בת חורין

גמ׳ מנלן דהיא לקי והוא לא לקי דתנו רבנן בקרת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין תלמוד לומר תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה

ומנין דהדין בקרת לישנא דמלקות הוא אמר רבי יצחק תהא בקראי כדתניא גדול הדיינין מקרא שני מונה שלישי אומר הכהו רב אשי אומר בביקור תהיה כדתנן אין אומדין אותו אלא מכות הראוין להשתלש

תנו רבנן בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן מנלן אמר רבא דכתיב ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה

מכדי עד הכא באיש קא משתעי קרא נכתוב והביא את אשמו לה׳ ולבסוף לכתוב בקרת תהיה אמאי כתב רחמנא ברישא בקרת תהיה ולבסוף כתב והביא את אשמו לה׳ הכי קאמר אם בקורת תהיה היא והביא את אשמו לה׳ ואם לא תהיה בקורת לא יביא הוא את אשמו

אימא הוא מעטיה קרא אבל היא תילקי ותיתי קרבן והביא את אשמו לה׳ כתיב

אמר רבי יצחק לעולם אינו חייב אלא על שפחה בעולה בלבד שנאמר והיא שפחה נחרפת לאיש ומאי משמע דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא דכתיב ותשטח עליו הרפות ואי בעית אימא אם תכתוש האויל במכתש בתוך הריפות בעלי

ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם אמר רב חסדא מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו

איזוהי שפחה כו׳ תנו רבנן והפדה יכול כולה תלמוד לומר לא נפדתה יכול לא נפדתה תלמוד לומר והפדה

הא כיצד פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת לעבד עברי דברי רבי עקיבא רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי אם כן מה תלמוד לומר והפדה לא נפדתה דברה תורה כלשון בני אדם

רבי אלעזר בן עזריה אומר כל עריות מפורשות לנו משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי אחרים אומרים לא יומתו כי לא חפשה בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד כנעני

לרבי ישמעאל בשלמא והפדה לא נפדתה כדקתני דברה תורה כלשון בני אדם אלא דקתני מאורסת לעבד עברי מנלן דכתיב כי לא חפשה מכלל דהוא חופש

רבי אלעזר בן עזריה היינו רבי עקיבא לרבי ישמעאל קאמר לדידי בעלמא כוותיך סבירא ליה דדברה תורה כלשון בני אדם והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא כי לא חפשה והפדה לא נפדתה למה לי שמע מינה להכי אתא לחציה שפחה וחציה בת חורין

לאחרים בשלמא והפדה לא נפדתה קסבר דברה תורה כלשון בני אדם אלא הא דעבד כנעני מנלן אמר קרא כי לא חפשה אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה

מתני׳ כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור אחד ער ואחד ישן ישן פטור אחד שוגג ואחד מזיד שוגג בחטאת ומזיד בהכרת

גמ׳ והכא חייב קטן אמר רב יהודה הכי קתני כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור מאי טעמא דהא מקשיין אהדדי

כל עריות אחד ניעור ואחד ישן פטור וכאן ישן נמי חייב אמר רב יהודה אמר רב הכי קתני כל עריות אחד ניעור ואחד ישן ישן פטור וניעור חייב וכאן אפילו ניעור פטור מאי טעמא דמקשיין אהדדי

תני תנא קמיה דרב ששת עשו גומר כמערה מתכוין כשאין מתכוין כדרכה כשלא כדרכה ניעור כישן

אמר ליה מאי קאמרת אי בשפחה חרופה קתני אמאי עשו גומר כמערה גומר בשפחה חרופה מיחייב מערה לא מיחייב ותו מתכוין כשאינו מתכוין אי מכוונה מיחייבא אי לא לא מיחייבא

וכדרכה כשלא כדרכה נמי כדרכה בשפחה חרופה מיחייב ושלא כדרכה לא מיחייב מאי טעמא שכבת זרע כתיב ומאי ניעור כישן

ואי בשאר עריות קא תני עשו גומר כמערה

איפכא איבעי ליה למיתני

אמר ליה איסמייה אמר ליה לא הכי קתני עשו גומר שלא כדרכה בשפחה חרופה דלא מיחייבי כמערה כדרכה דשכבת זרע כתיב

מתכוין שלא כדרכה בשפחה דפטורין כאינו מתכוין דשכבת זרע כתיב ניעור שלא כדרכה בשפחה דפטורין כישן מאי טעמא דשכבת זרע כתיב

נמצא מתכוין והמערה בשפחה כשאין מתכוין בכל עריות ישן כדרכה כישן דעריות נמצא ניעור שלא כדרכה בשפחה כישן דכל עריות

הדרן עלך ארבעה מחוסרי כפרה

מתני׳ אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת עד אומר אכל ועד אומר לא אכל אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל מביא אשם תלוי עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי פטור

שנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי פטור

אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת אכל חלב ודם ופיגול ונותר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת זה חומר במינין הרבה ממין אחד

וחומר במין אחד ממינין הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית אחר בהעלם אחת ממין אחד חייב משני מינין פטור

גמ׳ קתני אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת אמרו כמה הויין תרין והוא מה אמר להון אלימא דשתיק ולא קמכחיש להו אלא שתיקה דתרין הוא דמביא חטאת על שתיקה דחד לא

אימא מציעתא עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי טעמא דמכחיש ליה אבל שתיק מיחייב וכל שכן תרי

אלא דקמכחיש להו מני רבי מאיר היא דאמר הכחשה דבי תרי לאו הכחשה היא אבל לרבנן פטור

ומאי קמשמע לן מסיפא שמעת מינה הא קמשמע לן דבר זה מחלוקת רבי מאיר ורבנן והוא דקמכחיש להו

איכא דאמרי אמרו לו נמי חד קרי ליה דתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה דקיימא לן דאפילו בחד

ממאי מדקתני סיפא נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו מאי שלא ברשות שלא ברשות בית דין ועד אחד

מכלל דרישא ברשות בית דין ובעד אחד אלמא גבי עד אחד קתני אמרו והכא נמי דקתני אמרו לו משמע אפילו עד אחד

והוא מאי קאמר אלימא דקא מכחיש ליה מי מייתי והא קתני מציעתא עד אחד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי פטור

אלא דשתיק ממציעתא שמע מינה עד אחד אומר כו׳ טעמא דקא מכחיש ליה אבל שתק מישתק חייב

לעולם דלא מכחיש ליה והכי קתני אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת במה דברים אמורים דשתיק אבל מכחיש ליה פטור

ומדאורייתא מנלן דלא מכחיש ליה חייב דתנו רבנן או הודע אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים יכול אפילו אין מכחישן תלמוד לומר או הודע אליו מכל מקום

במאי עסקינן אלימא בתרין תרין ואין מכחישן קרא בעי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות יא

שעשה בה את המזיד כשוגג

איזו שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת חורין שנאמר והפדה לא נפדתה דברי רבי יהודה רבי ישמעאל אומר זו היא שפחה ודאית רבי אליעזר בן יעקב אומר כל עריות מפורשות ושיור אין לנו אלא חציה שפחה וחציה בת חורין

גמ׳ מנלן דהיא לקי והוא לא לקי דתנו רבנן בקרת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין תלמוד לומר תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה

ומנין דהדין בקרת לישנא דמלקות הוא אמר רבי יצחק תהא בקראי כדתניא גדול הדיינין מקרא שני מונה שלישי אומר הכהו רב אשי אומר בביקור תהיה כדתנן אין אומדין אותו אלא מכות הראוין להשתלש

תנו רבנן בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן מנלן אמר רבא דכתיב ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה

מכדי עד הכא באיש קא משתעי קרא נכתוב והביא את אשמו לה׳ ולבסוף לכתוב בקרת תהיה אמאי כתב רחמנא ברישא בקרת תהיה ולבסוף כתב והביא את אשמו לה׳ הכי קאמר אם בקורת תהיה היא והביא את אשמו לה׳ ואם לא תהיה בקורת לא יביא הוא את אשמו

אימא הוא מעטיה קרא אבל היא תילקי ותיתי קרבן והביא את אשמו לה׳ כתיב

אמר רבי יצחק לעולם אינו חייב אלא על שפחה בעולה בלבד שנאמר והיא שפחה נחרפת לאיש ומאי משמע דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא דכתיב ותשטח עליו הרפות ואי בעית אימא אם תכתוש האויל במכתש בתוך הריפות בעלי

ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם אמר רב חסדא מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו

איזוהי שפחה כו׳ תנו רבנן והפדה יכול כולה תלמוד לומר לא נפדתה יכול לא נפדתה תלמוד לומר והפדה

הא כיצד פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת לעבד עברי דברי רבי עקיבא רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי אם כן מה תלמוד לומר והפדה לא נפדתה דברה תורה כלשון בני אדם

רבי אלעזר בן עזריה אומר כל עריות מפורשות לנו משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי אחרים אומרים לא יומתו כי לא חפשה בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד כנעני

לרבי ישמעאל בשלמא והפדה לא נפדתה כדקתני דברה תורה כלשון בני אדם אלא דקתני מאורסת לעבד עברי מנלן דכתיב כי לא חפשה מכלל דהוא חופש

רבי אלעזר בן עזריה היינו רבי עקיבא לרבי ישמעאל קאמר לדידי בעלמא כוותיך סבירא ליה דדברה תורה כלשון בני אדם והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא כי לא חפשה והפדה לא נפדתה למה לי שמע מינה להכי אתא לחציה שפחה וחציה בת חורין

לאחרים בשלמא והפדה לא נפדתה קסבר דברה תורה כלשון בני אדם אלא הא דעבד כנעני מנלן אמר קרא כי לא חפשה אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה

מתני׳ כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור אחד ער ואחד ישן ישן פטור אחד שוגג ואחד מזיד שוגג בחטאת ומזיד בהכרת

גמ׳ והכא חייב קטן אמר רב יהודה הכי קתני כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור מאי טעמא דהא מקשיין אהדדי

כל עריות אחד ניעור ואחד ישן פטור וכאן ישן נמי חייב אמר רב יהודה אמר רב הכי קתני כל עריות אחד ניעור ואחד ישן ישן פטור וניעור חייב וכאן אפילו ניעור פטור מאי טעמא דמקשיין אהדדי

תני תנא קמיה דרב ששת עשו גומר כמערה מתכוין כשאין מתכוין כדרכה כשלא כדרכה ניעור כישן

אמר ליה מאי קאמרת אי בשפחה חרופה קתני אמאי עשו גומר כמערה גומר בשפחה חרופה מיחייב מערה לא מיחייב ותו מתכוין כשאינו מתכוין אי מכוונה מיחייבא אי לא לא מיחייבא

וכדרכה כשלא כדרכה נמי כדרכה בשפחה חרופה מיחייב ושלא כדרכה לא מיחייב מאי טעמא שכבת זרע כתיב ומאי ניעור כישן

ואי בשאר עריות קא תני עשו גומר כמערה

איפכא איבעי ליה למיתני

אמר ליה איסמייה אמר ליה לא הכי קתני עשו גומר שלא כדרכה בשפחה חרופה דלא מיחייבי כמערה כדרכה דשכבת זרע כתיב

מתכוין שלא כדרכה בשפחה דפטורין כאינו מתכוין דשכבת זרע כתיב ניעור שלא כדרכה בשפחה דפטורין כישן מאי טעמא דשכבת זרע כתיב

נמצא מתכוין והמערה בשפחה כשאין מתכוין בכל עריות ישן כדרכה כישן דעריות נמצא ניעור שלא כדרכה בשפחה כישן דכל עריות

הדרן עלך ארבעה מחוסרי כפרה

מתני׳ אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת עד אומר אכל ועד אומר לא אכל אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל מביא אשם תלוי עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי פטור

שנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי פטור

אכל חלב וחלב בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת אכל חלב ודם ופיגול ונותר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת זה חומר במינין הרבה ממין אחד

וחומר במין אחד ממינין הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית אחר בהעלם אחת ממין אחד חייב משני מינין פטור

גמ׳ קתני אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת אמרו כמה הויין תרין והוא מה אמר להון אלימא דשתיק ולא קמכחיש להו אלא שתיקה דתרין הוא דמביא חטאת על שתיקה דחד לא

אימא מציעתא עד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי טעמא דמכחיש ליה אבל שתיק מיחייב וכל שכן תרי

אלא דקמכחיש להו מני רבי מאיר היא דאמר הכחשה דבי תרי לאו הכחשה היא אבל לרבנן פטור

ומאי קמשמע לן מסיפא שמעת מינה הא קמשמע לן דבר זה מחלוקת רבי מאיר ורבנן והוא דקמכחיש להו

איכא דאמרי אמרו לו נמי חד קרי ליה דתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה דקיימא לן דאפילו בחד

ממאי מדקתני סיפא נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו מאי שלא ברשות שלא ברשות בית דין ועד אחד

מכלל דרישא ברשות בית דין ובעד אחד אלמא גבי עד אחד קתני אמרו והכא נמי דקתני אמרו לו משמע אפילו עד אחד

והוא מאי קאמר אלימא דקא מכחיש ליה מי מייתי והא קתני מציעתא עד אחד אומר אכל והוא אומר לא אכלתי פטור

אלא דשתיק ממציעתא שמע מינה עד אחד אומר כו׳ טעמא דקא מכחיש ליה אבל שתק מישתק חייב

לעולם דלא מכחיש ליה והכי קתני אמרו לו אכלת חלב מביא חטאת במה דברים אמורים דשתיק אבל מכחיש ליה פטור

ומדאורייתא מנלן דלא מכחיש ליה חייב דתנו רבנן או הודע אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים יכול אפילו אין מכחישן תלמוד לומר או הודע אליו מכל מקום

במאי עסקינן אלימא בתרין תרין ואין מכחישן קרא בעי

גלול כלפי מעלה