Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באלול תשע״ט | 2 ספטמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

כריתות יב

האם אדם נאמן על עצמו להגיד שהוא לא מחוייב קרבן? האם זה בכל מקרה או רק כשיש מיגו?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אלא לאו בחד וקתני כי אין מכחישן מהימן שמע מינה

אמר רבי מאיר קל וחומר כו׳

איבעיא להו מאי טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש או דלמא משום דאמרינן מיגו דאי בעי אמר מזיד הייתי פטור כי אמר נמי לא אכלתי מהימן ופטור

ומאי נפקא מינה למיפשט מינה לטומאה דאי אמרת טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש לא שנא טומאה חדשה ולא שנא טומאה ישנה

ואי אמרת טעמיהון דרבנן משום דאמר מיגו היא פטרי ליה רבנן מטומאה ישנה אבל מטומאה חדשה מחייב מאי טעמא טומאה ישנה מיגו דאי בעי אמר טבלתי פטור כי אמר נמי לא נטמאתי פטור דאיכא למימר מאי לא נטמאתי דקאמר לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי

אבל טומאה חדשה מחייב מאי טעמא דכי אמר נמי טבלתי מחייב דאמרו ליה עדים השתא נטמאת

מאי תא שמע אמר לו עד אחד נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור יכול אפילו שנים אמר רבי מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים למיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל וחכמים אומרים אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש שמע מינה טעמייהו דרבנן משום דאמרי אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש

אמר רבי אמי לעולם טעמא דרבנן משום דאמרינן מיגו והכי קתני מתוך שאם רצה לומר לא עמדתי בטומאתי פטור הילכך אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש אי הכי היינו חלב

מהו דתימא אכלתי חלב קמתריץ דיבוריה לא אכלתי שוגג אלא מזיד אבל נטמאת והוא אומר לא נטמאתי אימא לא קמתריץ דבוריה קא משמע לן הכא נמי לא עמדתי בטומאתי אבל טבלתי

תא שמע והתודה מודה בדברים חייב אין מודה בדברים פטור אמר לו עד אחד נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור

יכול אפילו שנים מכחישין אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל רבי יהודה אומר נאמן אדם על עצמו יותר ממאה איש

ומודים חכמים לרבי יהודה בחלבין ובביאת מקדש אבל בטומאה לא מודו ליה

במאי עסקינן אילימא


בטומאה ישנה מאי שנא חלבין וביאת מקדש דמודו ליה דאם רצה יאמר מזיד הייתי טומאה ישנה נמי מתרץ דיבוריה דאם רצה יאמר לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי

אמר רבינא לעולם בטומאה ישנה וכגון דאמרי ליה עדים אכלת קדשים בטומאת הגוף והוא אמר להון לא נטמאתי דהכא לא מתריץ דיבוריה דליכא למימר לא עמדתי בטומאה אבל טבלתי

מאי אמר להון טבלתי ואכלתי כי אמר להון הכי איתכחש ליה דבוריה קמא מיהא בטומאת מגעו

אמר רב נחמן הלכה כרבי יהודה אמר רב יוסף לא אמרה אלא בינו לבין עצמו ולעצמו

אמר ריש לקיש מודה רבי מאיר לחכמים שאם אמרו לו שנים בעלת שפחה חרופה והוא אומר לא בעלתי מהימן דאי בעי אמר להון לא גמרתי ביאתי

אמר רב ששת מודה רבי מאיר לחכמים בנזיר טמא שאמרו לו שנים נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור דאי בעי אמר נשאלתי על נזירי

אמר אביי מודה רבי מאיר לחכמים שאם אמרו לו שנים יודע אתה בעדות פלוני והוא אומר לא ידעתי פטור דאי בעי אמר לא נתכוונתי לעדות

אכל חלב וחלב בהעלם אחת מתקיף לה רבי זירא אמאי אינו חייב אלא חטאת אחת והא שני זיתי חלב אכל

אמר ליה אביי העלמות מחולקות והכא העלם אחד הוא דאיכא

איכא דמקשי ליה הכי טעמא דהעלם אחת הא בשתי העלמות חייב שתים אמאי שם חלב אחד הוא אמר ליה אביי העלמות מחולקין

אכל חלב ודם פיגול ונותר חייב כו׳

ממין אחד חייב פשיטא אמר ריש לקיש משום בר תוטיני כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחולקין

מהו דתימא כי אמר רבי יהושע לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא קא משמע לן דחייב אלמא לחומרא אמר לקולא לא אמר

איכא דאמר על סיפא משני מינין פטור פשיטא אמר ריש לקיש משום בר תוטיני כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחולקין

דמהו דתימא כי אמר רבי יהושע לחומרא אמר לקולא לא אמר קא משמע לן משני מינין פטור

מאי משני מינין ממין אחד הוא ואמאי קרי ליה שני מינים משום דאכלו בשני תמחויין וקתני פטור אלמא לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא קאמר רבי יהושע

מדסיפא מין אחד ושני תמחויין רישא מין אחד ותמחוי אחד פשיטא

אמר רבינא כגון שהיתה לו ידיעה בינתיים ואליבא דרבן גמליאל דאמר אין ידיעה לחצי שיעור

דתנן הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת ערבית רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרין

רבן גמליאל סבר אין ידיעה לחצי שיעור ורבנן סברי יש ידיעה לחצי שיעור

מתני׳ כמה ישהא באוכלין כאילו אוכל קליות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עד שישהא מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב

אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס חייב רבי אלעזר אומר אם פסק בה או אם נתן בו מים כל שהוא פטור

גמ׳ איבעיא להו רבי מאיר לחומרא קאמר או לקולא קאמר לחומרא קאמר והכי קתני כאילו אוכל קליות דאפילו כוליה יומא ואף על גב דמתחלה ועד סוף יותר מכדי אכילת פרס כיון דמשכיה אכילתיה מחייב ואמרו ליה רבנן דעד שישהא בכדי אכילת פרס הוא דחייב יותר מכדי אכילת פרס פטור

או דלמא לקולא קאמר דהכי קתני כאילו אוכל קליות והוא דלא איפסיק ביני וביני אבל דאיפסיק ביני וביני אף על גב דמתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס פטור ואמרו ליה רבנן כיון דמתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס הוא חייב

תא שמע וחכמים אומרים עד שישהא בכדי אכילת פרס מתחלה ועד סוף


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שיפרא טייברג ורפאל וונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק טייברג.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות יב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות יב

אלא לאו בחד וקתני כי אין מכחישן מהימן שמע מינה

אמר רבי מאיר קל וחומר כו׳

איבעיא להו מאי טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש או דלמא משום דאמרינן מיגו דאי בעי אמר מזיד הייתי פטור כי אמר נמי לא אכלתי מהימן ופטור

ומאי נפקא מינה למיפשט מינה לטומאה דאי אמרת טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש לא שנא טומאה חדשה ולא שנא טומאה ישנה

ואי אמרת טעמיהון דרבנן משום דאמר מיגו היא פטרי ליה רבנן מטומאה ישנה אבל מטומאה חדשה מחייב מאי טעמא טומאה ישנה מיגו דאי בעי אמר טבלתי פטור כי אמר נמי לא נטמאתי פטור דאיכא למימר מאי לא נטמאתי דקאמר לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי

אבל טומאה חדשה מחייב מאי טעמא דכי אמר נמי טבלתי מחייב דאמרו ליה עדים השתא נטמאת

מאי תא שמע אמר לו עד אחד נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור יכול אפילו שנים אמר רבי מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים למיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל וחכמים אומרים אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש שמע מינה טעמייהו דרבנן משום דאמרי אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש

אמר רבי אמי לעולם טעמא דרבנן משום דאמרינן מיגו והכי קתני מתוך שאם רצה לומר לא עמדתי בטומאתי פטור הילכך אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש אי הכי היינו חלב

מהו דתימא אכלתי חלב קמתריץ דיבוריה לא אכלתי שוגג אלא מזיד אבל נטמאת והוא אומר לא נטמאתי אימא לא קמתריץ דבוריה קא משמע לן הכא נמי לא עמדתי בטומאתי אבל טבלתי

תא שמע והתודה מודה בדברים חייב אין מודה בדברים פטור אמר לו עד אחד נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור

יכול אפילו שנים מכחישין אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל רבי יהודה אומר נאמן אדם על עצמו יותר ממאה איש

ומודים חכמים לרבי יהודה בחלבין ובביאת מקדש אבל בטומאה לא מודו ליה

במאי עסקינן אילימא


בטומאה ישנה מאי שנא חלבין וביאת מקדש דמודו ליה דאם רצה יאמר מזיד הייתי טומאה ישנה נמי מתרץ דיבוריה דאם רצה יאמר לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי

אמר רבינא לעולם בטומאה ישנה וכגון דאמרי ליה עדים אכלת קדשים בטומאת הגוף והוא אמר להון לא נטמאתי דהכא לא מתריץ דיבוריה דליכא למימר לא עמדתי בטומאה אבל טבלתי

מאי אמר להון טבלתי ואכלתי כי אמר להון הכי איתכחש ליה דבוריה קמא מיהא בטומאת מגעו

אמר רב נחמן הלכה כרבי יהודה אמר רב יוסף לא אמרה אלא בינו לבין עצמו ולעצמו

אמר ריש לקיש מודה רבי מאיר לחכמים שאם אמרו לו שנים בעלת שפחה חרופה והוא אומר לא בעלתי מהימן דאי בעי אמר להון לא גמרתי ביאתי

אמר רב ששת מודה רבי מאיר לחכמים בנזיר טמא שאמרו לו שנים נטמאת והוא אומר לא נטמאתי פטור דאי בעי אמר נשאלתי על נזירי

אמר אביי מודה רבי מאיר לחכמים שאם אמרו לו שנים יודע אתה בעדות פלוני והוא אומר לא ידעתי פטור דאי בעי אמר לא נתכוונתי לעדות

אכל חלב וחלב בהעלם אחת מתקיף לה רבי זירא אמאי אינו חייב אלא חטאת אחת והא שני זיתי חלב אכל

אמר ליה אביי העלמות מחולקות והכא העלם אחד הוא דאיכא

איכא דמקשי ליה הכי טעמא דהעלם אחת הא בשתי העלמות חייב שתים אמאי שם חלב אחד הוא אמר ליה אביי העלמות מחולקין

אכל חלב ודם פיגול ונותר חייב כו׳

ממין אחד חייב פשיטא אמר ריש לקיש משום בר תוטיני כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחולקין

מהו דתימא כי אמר רבי יהושע לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא קא משמע לן דחייב אלמא לחומרא אמר לקולא לא אמר

איכא דאמר על סיפא משני מינין פטור פשיטא אמר ריש לקיש משום בר תוטיני כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחולקין

דמהו דתימא כי אמר רבי יהושע לחומרא אמר לקולא לא אמר קא משמע לן משני מינין פטור

מאי משני מינין ממין אחד הוא ואמאי קרי ליה שני מינים משום דאכלו בשני תמחויין וקתני פטור אלמא לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא קאמר רבי יהושע

מדסיפא מין אחד ושני תמחויין רישא מין אחד ותמחוי אחד פשיטא

אמר רבינא כגון שהיתה לו ידיעה בינתיים ואליבא דרבן גמליאל דאמר אין ידיעה לחצי שיעור

דתנן הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת ערבית רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרין

רבן גמליאל סבר אין ידיעה לחצי שיעור ורבנן סברי יש ידיעה לחצי שיעור

מתני׳ כמה ישהא באוכלין כאילו אוכל קליות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עד שישהא מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב

אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס חייב רבי אלעזר אומר אם פסק בה או אם נתן בו מים כל שהוא פטור

גמ׳ איבעיא להו רבי מאיר לחומרא קאמר או לקולא קאמר לחומרא קאמר והכי קתני כאילו אוכל קליות דאפילו כוליה יומא ואף על גב דמתחלה ועד סוף יותר מכדי אכילת פרס כיון דמשכיה אכילתיה מחייב ואמרו ליה רבנן דעד שישהא בכדי אכילת פרס הוא דחייב יותר מכדי אכילת פרס פטור

או דלמא לקולא קאמר דהכי קתני כאילו אוכל קליות והוא דלא איפסיק ביני וביני אבל דאיפסיק ביני וביני אף על גב דמתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס פטור ואמרו ליה רבנן כיון דמתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס הוא חייב

תא שמע וחכמים אומרים עד שישהא בכדי אכילת פרס מתחלה ועד סוף


גלול כלפי מעלה