Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ באלול תשע״ט | 3 ספטמבר 2019

כריתות יג

מה שיעור שהייה באכילה – מה הזמן שאם שיהה יותר מזה, החצי זיתים לא יצטרפו זה לזה? האם זה שונה לגבי טומאת גוייה – מי שאוכל אוכל טמא בשיעור חצי פרס נטמא? לא התירו לאלו שאכלו פחות משיעור שמטמא לטבול – למה? התירו לאשה מעוברת לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה. מה הכוונה? ולמה לא התירו יותר? התירו לאשה שנטמאה מטמא מת להניק את בנה/בתה והוא/היא לא נטמא/ה – למה? מה סטטוס הטומאה של חלב האשה כשיוצא מאשה שטמאה? האם חלב טמאה טומאה חמורה כמעיין (כמו רוק, זוב, ומי רגליים של זב) או פחות מזה (צריך הכשר לקבל טומאה או לא)? אסור להיכנס שתוי יין למקדש – מה כלול או לא כלול באיסור הזה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אי אמרת בשלמא רבי מאיר לחומרא היינו דקתני עד שישהא עד דשהי דיליה כדי אכילת פרס

אלא אי אמרת רבי מאיר לקולא וחכמים אומרים אם שהה מיבעי ליה אלא לאו שמע מינה רבי מאיר לחומרא שמע מינה

אמר רבנאי אמר שמואל בחלבים ובנבילה עד שישהא מתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס אוכלים טמאים שקצים ורמשים ומשקין אפילו כל היום כולו בכדי אכילת פרס

מאי קאמר אמר רב פפא הכי קאמר אפילו כל היום כולו והוא שאכל כזית בכדי אכילת פרס

מיתיבי כל האוכלין מצטרפין לפסול הגוייה בכחצי פרס מאי לאו דאכליה לחצי פרס בכדי אכילת פרס לא דאכל כזית כזית בכדי אכילת פרס

מיתיבי כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגוייה בכחצי פרס בכדי אכילת פרס כיצד אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין יותר מכאן אין מצטרפין

לא התירו לאכול פחות מכשיעור לירד ולטבול ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה

כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית בכדי אכילת פרס כיצד שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה ועד סוף שתיה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין יותר מכאן אין מצטרפין

הותרו לה למגע טמא מת להניק בנה ובנה טהור

קתני מיהת אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה בכדי אכילת פרס מצטרף תיובתא דרבנאי תיובתא

אמר מר לא התירו לו לאכול פחות מכשיעור לירד ולטבול מאי קאמר

אמר רב יהודה הכי קאמר אכל פחות מכשיעור לא התירו לו לירד ולטבול שאם ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף ואתי למימר אהני לי טבילה קמייתא ואין יודע שאין טבילה אלא באחרונה

קתני התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה מפני הסכנה אפילו טובא נמי תיכול אמר רב פפא הכי קתני הותרו לה לעוברה פחות מכשיעור אפילו טובא מפני הסכנה

קתני התירו למגע טמא מת להניק את בנה ובנה טהור אמאי טהור כיון דיינק חלב איטמי ליה מחלב

וכי תימא לא איתכשר נתכשר בטיפה מלוכלכת על פי הדד אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בתקיפה אחת לא הניח טיפה מלוכלכת על פי הדד

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דקחזינא לפומיה דינוקא דמלא חלב ועוד מקום חלב מעיין הוא

דקתני חלב אשה מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון בהמה אינה מטמא אלא לרצון

מאי לאו שלא לרצון דלא ניחא ליה וקתני מטמא

אלא אמר רבא היינו טעמא דבנה טהור דספק ינק כשיעור וספק לא ינק ואם תמצא לומר ינק ספק ינקו באכילת פרס ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס

ולרבא מקום חלב מעיין הוא ולא צריך הכשר

והתנן האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר תנור תנור טמא וקשיא לן במאי איתכשר ואמר רבי יוחנן בטיפה מלוכלכת על פי הדד

וכי תימא רבא לא סבר לה כרבי יוחנן והתניא נמצאת אתה אומר תשעה משקין בזוב הזיעה וליחה סרוחה וריעי טהורין מכולם דמעת עינו ודם מגפתו


וחלב אשה מטמאין טומאת משקין ברביעית רוקו זובו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה בכל שהוא

ואי אמרת מקום חלב מעיין חלב נמי נטמא טומאה חמורה בכל שהוא כזובו ורוקו אלא שמע מינה מקום חלב אשה לאו מעיין הוא

אי הכי קשיא הא מתניתא ואמר רבא מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון

מי סברת שלא לרצון דאמר דלא ניחא ליה לא מאי שלא לרצון דאמר דדעתיה דתינוק קריבא לגבי חלב אבל אמר לא ניחא ליה טהור

אכל אוכלין טמאין וכו׳ למה לי שהייה דקתני ושהה אמר רב יהודה הכי קתני אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין ושתה רביעית יין ושהה באכילתן ובשתייתן כדי אכילת פרס ונכנס למקדש חייב

רבי אלעזר אומר כו׳ תנו רבנן יין ושכר אל תשת יכול אפילו כל שהוא אפילו מגתו

תלמוד לומר ושכר אין אסור אלא כדי לשכר וכמה כדי לשכר רביעית יין בן ארבעים יום

אם כן מה תלמוד לומר יין לומר לך שמוזהרין עליו כל שהוא ומוזהרין עליו מגתו

רבי יהודה אומר יין אין לי אלא יין שאר משכרין מנין תלמוד לומר ושכר אם כן מה תלמוד לומר יין על היין במיתה ועל שאר משקין באזהרה

רבי אלעזר אומר יין אל תשת ושכר אל תשתהו כדרך שכרותו הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור

במאי פליגי תנא קמא סבר גמרינן שכר שכר מנזיר

ורבי יהודה לא יליף שכר שכר מנזיר ורבי אלעזר סבר מאי שכר מידי דהוא משכר

כמאן אזלא הא דתניא אכל דבילה קעילית ושתה דבש או חלב ונכנס למקדש ושימש לוקה כמאן כרבי יהודה אמר רב יהודה בר אחותאי הלכה כרבי אלעזר וקרי רב עליה דרבי אלעזר טובינא דחכימי

רב אחא דהוצל הוה נידרא עלה דביתהו אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה זיל האידנא ותא למחר דרב לא מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה משום שכרות

אמר ליה והאמר רב הלכה כרבי אלעזר ומר הוא דקא רמי ביה מיא אמר ליה הא לא קשיא הא ברביעית הא ביותר מכדי רביעית

תנו רבנן ולהבדיל בין הקדש ובין החל אלו דמין וערכין חרמין והקדשות

בין הטמא ובין הטהור אלו טמאות וטהרות ולהורת זו הוראה את כל החקים אלו מדרשות אשר דבר ה׳ זו הלכה ביד משה זה תלמוד

יכול אף המשנה תלמוד לומר ולהורת רבי יוסי ברבי יהודה אומר יכול אף תלמוד תלמוד לומר ולהורת

כמאן אזלא הא דתניא יצא שרץ טמא וצפרדע טהור ששתויי יין מורין בהן הוראה נימא רבי יוסי ברבי יהודה היא ולא רבנן אפילו תימא רבנן ושאני הכא דזיל קרי בי רב הוא

אמר רב הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה והא רב לא מוקים אמורא מיומא טבא לחבריה משום שכרות שאני רב דאורי מורי וניקם דלא לורי כל היכא דיתיב רב לא סגי ליה בלא הוראה

מתני׳ יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והיה נותר מן המוקדשין ביום הכפורים

רבי מאיר אומר אם היה שבת והוציאו חייב אמרו לו אינו מן השם


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות יג

אי אמרת בשלמא רבי מאיר לחומרא היינו דקתני עד שישהא עד דשהי דיליה כדי אכילת פרס

אלא אי אמרת רבי מאיר לקולא וחכמים אומרים אם שהה מיבעי ליה אלא לאו שמע מינה רבי מאיר לחומרא שמע מינה

אמר רבנאי אמר שמואל בחלבים ובנבילה עד שישהא מתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס אוכלים טמאים שקצים ורמשים ומשקין אפילו כל היום כולו בכדי אכילת פרס

מאי קאמר אמר רב פפא הכי קאמר אפילו כל היום כולו והוא שאכל כזית בכדי אכילת פרס

מיתיבי כל האוכלין מצטרפין לפסול הגוייה בכחצי פרס מאי לאו דאכליה לחצי פרס בכדי אכילת פרס לא דאכל כזית כזית בכדי אכילת פרס

מיתיבי כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגוייה בכחצי פרס בכדי אכילת פרס כיצד אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין יותר מכאן אין מצטרפין

לא התירו לאכול פחות מכשיעור לירד ולטבול ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה

כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית בכדי אכילת פרס כיצד שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה ועד סוף שתיה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין יותר מכאן אין מצטרפין

הותרו לה למגע טמא מת להניק בנה ובנה טהור

קתני מיהת אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה בכדי אכילת פרס מצטרף תיובתא דרבנאי תיובתא

אמר מר לא התירו לו לאכול פחות מכשיעור לירד ולטבול מאי קאמר

אמר רב יהודה הכי קאמר אכל פחות מכשיעור לא התירו לו לירד ולטבול שאם ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף ואתי למימר אהני לי טבילה קמייתא ואין יודע שאין טבילה אלא באחרונה

קתני התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה מפני הסכנה אפילו טובא נמי תיכול אמר רב פפא הכי קתני הותרו לה לעוברה פחות מכשיעור אפילו טובא מפני הסכנה

קתני התירו למגע טמא מת להניק את בנה ובנה טהור אמאי טהור כיון דיינק חלב איטמי ליה מחלב

וכי תימא לא איתכשר נתכשר בטיפה מלוכלכת על פי הדד אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בתקיפה אחת לא הניח טיפה מלוכלכת על פי הדד

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דקחזינא לפומיה דינוקא דמלא חלב ועוד מקום חלב מעיין הוא

דקתני חלב אשה מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון בהמה אינה מטמא אלא לרצון

מאי לאו שלא לרצון דלא ניחא ליה וקתני מטמא

אלא אמר רבא היינו טעמא דבנה טהור דספק ינק כשיעור וספק לא ינק ואם תמצא לומר ינק ספק ינקו באכילת פרס ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס

ולרבא מקום חלב מעיין הוא ולא צריך הכשר

והתנן האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר תנור תנור טמא וקשיא לן במאי איתכשר ואמר רבי יוחנן בטיפה מלוכלכת על פי הדד

וכי תימא רבא לא סבר לה כרבי יוחנן והתניא נמצאת אתה אומר תשעה משקין בזוב הזיעה וליחה סרוחה וריעי טהורין מכולם דמעת עינו ודם מגפתו


וחלב אשה מטמאין טומאת משקין ברביעית רוקו זובו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה בכל שהוא

ואי אמרת מקום חלב מעיין חלב נמי נטמא טומאה חמורה בכל שהוא כזובו ורוקו אלא שמע מינה מקום חלב אשה לאו מעיין הוא

אי הכי קשיא הא מתניתא ואמר רבא מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון

מי סברת שלא לרצון דאמר דלא ניחא ליה לא מאי שלא לרצון דאמר דדעתיה דתינוק קריבא לגבי חלב אבל אמר לא ניחא ליה טהור

אכל אוכלין טמאין וכו׳ למה לי שהייה דקתני ושהה אמר רב יהודה הכי קתני אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין ושתה רביעית יין ושהה באכילתן ובשתייתן כדי אכילת פרס ונכנס למקדש חייב

רבי אלעזר אומר כו׳ תנו רבנן יין ושכר אל תשת יכול אפילו כל שהוא אפילו מגתו

תלמוד לומר ושכר אין אסור אלא כדי לשכר וכמה כדי לשכר רביעית יין בן ארבעים יום

אם כן מה תלמוד לומר יין לומר לך שמוזהרין עליו כל שהוא ומוזהרין עליו מגתו

רבי יהודה אומר יין אין לי אלא יין שאר משכרין מנין תלמוד לומר ושכר אם כן מה תלמוד לומר יין על היין במיתה ועל שאר משקין באזהרה

רבי אלעזר אומר יין אל תשת ושכר אל תשתהו כדרך שכרותו הא אם הפסיק בו או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור

במאי פליגי תנא קמא סבר גמרינן שכר שכר מנזיר

ורבי יהודה לא יליף שכר שכר מנזיר ורבי אלעזר סבר מאי שכר מידי דהוא משכר

כמאן אזלא הא דתניא אכל דבילה קעילית ושתה דבש או חלב ונכנס למקדש ושימש לוקה כמאן כרבי יהודה אמר רב יהודה בר אחותאי הלכה כרבי אלעזר וקרי רב עליה דרבי אלעזר טובינא דחכימי

רב אחא דהוצל הוה נידרא עלה דביתהו אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה זיל האידנא ותא למחר דרב לא מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה משום שכרות

אמר ליה והאמר רב הלכה כרבי אלעזר ומר הוא דקא רמי ביה מיא אמר ליה הא לא קשיא הא ברביעית הא ביותר מכדי רביעית

תנו רבנן ולהבדיל בין הקדש ובין החל אלו דמין וערכין חרמין והקדשות

בין הטמא ובין הטהור אלו טמאות וטהרות ולהורת זו הוראה את כל החקים אלו מדרשות אשר דבר ה׳ זו הלכה ביד משה זה תלמוד

יכול אף המשנה תלמוד לומר ולהורת רבי יוסי ברבי יהודה אומר יכול אף תלמוד תלמוד לומר ולהורת

כמאן אזלא הא דתניא יצא שרץ טמא וצפרדע טהור ששתויי יין מורין בהן הוראה נימא רבי יוסי ברבי יהודה היא ולא רבנן אפילו תימא רבנן ושאני הכא דזיל קרי בי רב הוא

אמר רב הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה והא רב לא מוקים אמורא מיומא טבא לחבריה משום שכרות שאני רב דאורי מורי וניקם דלא לורי כל היכא דיתיב רב לא סגי ליה בלא הוראה

מתני׳ יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבעה חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והיה נותר מן המוקדשין ביום הכפורים

רבי מאיר אומר אם היה שבת והוציאו חייב אמרו לו אינו מן השם


גלול כלפי מעלה