Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח באלול תשע״ט | 18 ספטמבר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

כריתות כח – סיום

מקרים מובאים בקרבן עולה ויורד שהמצב הכלכלי של החייב משתנה בין הזמן שהפריש כסף לקרבנו. מה עושים? האם בעלי חיים נדחים? באיזה שלבים ועל ידי מי הקינים מתפרשים (איזה לחטאת ואיזה לעולה). האם יש דין קדימות לקרבן בכבשים/עזים או תורים ובני יונה? האם בכיבוד אב ואם או כיבוד אב ורב יש דין קדימות? הגמרא מסיימת עם סיפור על ארבעה כהנים שחלקם היו ראויים לשבח וחלקם לגנות. המסר בסוף המסכת זה שתלמידי חכמים הם אלו שמביאים שלום. מה מיוחד בתלמידי חכמים שבכך משכינים שלום בעולם? מה המסר של סוף המסכת ואיך זה קשור לחוטאים – הנושא העיקרי של המסכת.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

לכבשתו והעני הואיל ונדחה ידחה

אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמע מינה תלת שמע מינה בעלי חיים נדחים וקדושת דמים נדחה

ודחוי מעיקרא הוי דחוי

מתיב רב עוקבא בר חמא המפריש נקבה לפסחו קודם הפסח תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה פסח ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח

רבי שמעון אומר הוא עצמו יקרב פסח שמע מינה בעלי חיים אינם נדחים

אמרי דבי רבי אושעיא כי אמרינן לרבנן דרבי שמעון סבירא ליה בעלי חיים אינן נדחין

והגרלה אינה מעכבת דתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי רבי שמעון

אלמא קסבר בעלי חיים אינן נידחין והגרלה אינה מעכבת

אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן

אמר רב שימי בר אשי מאי טעמא דרב חסדא דכתיב ולקחה שתי תרים וגו׳ ועשה הכהן וגו׳ או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן

מיתיבי ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת ואין כהן עושה חטאת

שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שיקדש הגורל אינו דין שיקדש השם

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת

קתני שם דומיא דגורל מה גורל לאו בלקיחה ולאו בעשייה אף השם נמי לאו בלקיחה ולאו בעשייה

אמר רב הכי קאמר ומה במקום שלא קידש הגורל בלקיחת בעלים ובעשיית הכהן קידש השם אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן כאן שיקדש הגורל שלא בלקיחה ושלא בעשייה אינו דין שיקדש השם אי בלקיחה אי בעשייה

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת

מיתיבי מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו והעשיר

אמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא מדמי עולתו

והא הכא דליכא לא לקיחה ולא עשייה וקתני מביא חובתו מדמי חטאתו ולא מדמי עולתו

אמר רב ששת ותסברא מתניתא מתקנתא היא דקתני והעשיר והאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני לא יצא

אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר משעת ענייתו הכי נמי שכבר אמר משעת הפרשתו

ולרבי חגא אמר רבי אושעיא דאמר יצא מאי איכא למימר תני ואחר כך לקח ואמר

מיתיבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא עשיר שהביא קרבן עני לא יצא תיובתא דרבי חגא אמר רבי אושעיא

אמר לך שאני גבי מצורע דמיעט רחמנא זאת

אי הכי אפילו מצורע עני נמי שהביא קרבן עשיר לא יצא לאיי הא אהדריה קרא תורת והתניא תורת לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני שיצא תלמוד לומר זאת

ולילף מיניה אמר קרא ואם דל הוא ואין ידו משגת מצורע הוא דעשיר שהביא קרבן עני הוא דלא יצא אבל מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני יצא

מתני׳ רבי שמעון אומר כבשים קודמין את העזים בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהם תלמוד לומר ואם כבש יביא קרבנו לחטאת מלמד ששניהם שקולין

תורין קודמין לבני יונה בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהן תלמוד לומר (תור ובני) [ובן] יונה או תור לחטאת מלמד ששניהם שקולין

האב קודם לאם בכל מקום יכול מפני שכיבוד האב קודם על כיבוד האם תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולין אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו

וכן בתלמוד תורה אם זכה הבן לפני הרב הרב קודם את האב בכל מקום מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו

גמ׳ תנו רבנן ארבע צווחות צווחה עזרה צווחה אחת הוציאו מיכן בני עלי חפני ופנחס שטימאו את ההיכל

צווחה שניה פתחו שערים ויכנס יוחנן בן נדבאי תלמידו של פינקאי וימלא כרסו מקדשי שמים אמרו על בן נדבאי שהיה אוכל ארבע סאה גוזלות

בקינוח סעודה אמרו כל ימיו לא היה נותר בעזרה

צווחה שלישית שאו שערים ראשיכם ויכנס אלישמע בן פיכאי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה

צווחה רביעית פתחו שערים והוציאו יששכר איש כפר ברקאי שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים מאי הוי עביד הוה כריך שיראי על ידיה והוה עביד עבודה

מאי סליקא ליה ינאי מלכא ומלכתא הוו יתבין מלכא אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי אמרו נשייליה ליששכר איש כפר ברקאי דכהן גדול הוא וקים ליה קדירה

שיילוהו אמר להו אי גדיא יאי ייסק לתמידא בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא יהיב שוחדא קציוה לידיה שמאלא שמע מלכא אמר ליקצו נמי לידיה דימינא אמר רב יוסף בריך רחמנא דשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למטרפסיה

אמר רב אשי ולא הוה תני ליה דתנן כבשים קודמין לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין תלמוד לומר ואם כבש מלמד ששניהן שקולין כאחת

רבינא אמר אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב אם כבש אם עז

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך [אל תקרי בניך אלא בוניך]

הדרן עלך המביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות כח – סיום

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות כח – סיום

לכבשתו והעני הואיל ונדחה ידחה

אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמע מינה תלת שמע מינה בעלי חיים נדחים וקדושת דמים נדחה

ודחוי מעיקרא הוי דחוי

מתיב רב עוקבא בר חמא המפריש נקבה לפסחו קודם הפסח תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה פסח ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח

רבי שמעון אומר הוא עצמו יקרב פסח שמע מינה בעלי חיים אינם נדחים

אמרי דבי רבי אושעיא כי אמרינן לרבנן דרבי שמעון סבירא ליה בעלי חיים אינן נדחין

והגרלה אינה מעכבת דתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי רבי שמעון

אלמא קסבר בעלי חיים אינן נידחין והגרלה אינה מעכבת

אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן

אמר רב שימי בר אשי מאי טעמא דרב חסדא דכתיב ולקחה שתי תרים וגו׳ ועשה הכהן וגו׳ או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן

מיתיבי ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת ואין כהן עושה חטאת

שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שיקדש הגורל אינו דין שיקדש השם

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת

קתני שם דומיא דגורל מה גורל לאו בלקיחה ולאו בעשייה אף השם נמי לאו בלקיחה ולאו בעשייה

אמר רב הכי קאמר ומה במקום שלא קידש הגורל בלקיחת בעלים ובעשיית הכהן קידש השם אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן כאן שיקדש הגורל שלא בלקיחה ושלא בעשייה אינו דין שיקדש השם אי בלקיחה אי בעשייה

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת

מיתיבי מטמא מקדש עני שהפריש מעות לקינו והעשיר

אמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא מדמי עולתו

והא הכא דליכא לא לקיחה ולא עשייה וקתני מביא חובתו מדמי חטאתו ולא מדמי עולתו

אמר רב ששת ותסברא מתניתא מתקנתא היא דקתני והעשיר והאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני לא יצא

אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר משעת ענייתו הכי נמי שכבר אמר משעת הפרשתו

ולרבי חגא אמר רבי אושעיא דאמר יצא מאי איכא למימר תני ואחר כך לקח ואמר

מיתיבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא עשיר שהביא קרבן עני לא יצא תיובתא דרבי חגא אמר רבי אושעיא

אמר לך שאני גבי מצורע דמיעט רחמנא זאת

אי הכי אפילו מצורע עני נמי שהביא קרבן עשיר לא יצא לאיי הא אהדריה קרא תורת והתניא תורת לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני שיצא תלמוד לומר זאת

ולילף מיניה אמר קרא ואם דל הוא ואין ידו משגת מצורע הוא דעשיר שהביא קרבן עני הוא דלא יצא אבל מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני יצא

מתני׳ רבי שמעון אומר כבשים קודמין את העזים בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהם תלמוד לומר ואם כבש יביא קרבנו לחטאת מלמד ששניהם שקולין

תורין קודמין לבני יונה בכל מקום יכול מפני שהן מובחרים מהן תלמוד לומר (תור ובני) [ובן] יונה או תור לחטאת מלמד ששניהם שקולין

האב קודם לאם בכל מקום יכול מפני שכיבוד האב קודם על כיבוד האם תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולין אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו

וכן בתלמוד תורה אם זכה הבן לפני הרב הרב קודם את האב בכל מקום מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו

גמ׳ תנו רבנן ארבע צווחות צווחה עזרה צווחה אחת הוציאו מיכן בני עלי חפני ופנחס שטימאו את ההיכל

צווחה שניה פתחו שערים ויכנס יוחנן בן נדבאי תלמידו של פינקאי וימלא כרסו מקדשי שמים אמרו על בן נדבאי שהיה אוכל ארבע סאה גוזלות

בקינוח סעודה אמרו כל ימיו לא היה נותר בעזרה

צווחה שלישית שאו שערים ראשיכם ויכנס אלישמע בן פיכאי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה

צווחה רביעית פתחו שערים והוציאו יששכר איש כפר ברקאי שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים מאי הוי עביד הוה כריך שיראי על ידיה והוה עביד עבודה

מאי סליקא ליה ינאי מלכא ומלכתא הוו יתבין מלכא אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי אמרו נשייליה ליששכר איש כפר ברקאי דכהן גדול הוא וקים ליה קדירה

שיילוהו אמר להו אי גדיא יאי ייסק לתמידא בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא יהיב שוחדא קציוה לידיה שמאלא שמע מלכא אמר ליקצו נמי לידיה דימינא אמר רב יוסף בריך רחמנא דשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למטרפסיה

אמר רב אשי ולא הוה תני ליה דתנן כבשים קודמין לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין תלמוד לומר ואם כבש מלמד ששניהן שקולין כאחת

רבינא אמר אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב אם כבש אם עז

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך [אל תקרי בניך אלא בוניך]

הדרן עלך המביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות

גלול כלפי מעלה