Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה באב תשע״ט | 26 אוגוסט 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

כריתות ה

הגמרא מביאה כמה מקרים של לאו שבכללות שלוקין עליו כמה מלקויות והגמרא מסבירה למה. רבנים שונים מביאים דינים חשובים שלומדים מתוך גזירה שווה כדי להראות את חשיבותה של גזירות שוות. במה שונה ההלכות של המפטם שמן המשחה למפטם קטורת? איך מכינים את שמן המשחה? מה היו עושים עם שמן המשחה? איזה מלכים מושחים ואיזה לא? איזה דברים נגנזו בזמן יאשיהו?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

כתב רחמנא לא תוכל לאוקמה בלאו

ועדיין לאו שבכללות הוא אם כן נימא קרא לא תוכל לאכלם בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך למה לי ליחודי אכילה דכל חד וחד

אמר רבי יצחק האוכל לחם קלי וכרמל לוקה שלש והא אין לוקין על לאו שבכללות שאני הכא דמייתר קראי

לימא קרא לחם ונילף קלי וכרמל מיניה איכא למיפרך מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה

נכתוב קלי ולא לכתוב לחם ונילף מקלי לחם מקלי לא אתי משום דקלי איתיה בעיניה לחם לא איתיה בעיניה כרמל מקלי לא אתי משום דקלי נתרבה אצל מנחות כרמל לא נתרבה אצל מנחות

נכתוב כרמל ונילף לחם וקלי מיניה איכא למיפרך מה לכרמל שכן לא נשתנה מברייתו מן חד לא ילפי נילף חדא מן תרין

לא נכתוב קרא לחם ונילף מקלי וכרמל איכא למיפרך מה לקלי וכרמל דאיתנהון בעיניהון לא נכתוב קרא כרמל ונילף מלחם וקלי איכא למיפרך מה ללחם וקלי שכן נתרבו אצל מנחות

אמר לך רבי יצחק לא נכתוב קרא קלי ונילף מלחם וכרמל מאי פרכת אי פרכת מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה כרמל יוכיח ואי משום דכרמל לא נשתנה מברייתו לחם יוכיח הלכך לוקה דמייתר

ואימא קלי דמייתר מחייב חדא אכולהון מחייב חדא אם כן נכתוב קרא לחם כרמל וקלי אי נמי נכתוב קלי ולחם וכרמל אמאי כתב לקלי באמצע הכי קאמר לחם בקלי נחייב וכרמל נחייב בקלי

אמר רבי ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה

דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן והנפש האכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת

אמר רבי סימאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה

מאי היא יליף קדש קדש ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה׳ חלל וכתיב ושרפת את הנותר באש כי קדש וגו׳

אמר אביי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מגזירה שוה

דאמר רבא אמר לי רבי יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה לאיסורא

אתא זמה זמה לשרפה

אמר רב אשי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נסקלים הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מגזירה שוה

דתניא נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

המפטם את השמן כו׳ תנו רבנן המפטם את השמן ללמוד בו למוסרו לציבור פטור לסוך חייב והסך ממנו פטור לפי שאין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד

אמר מר ללמוד בו על מנת למוסרו לציבור פטור מנלן אתיא מתכנתו מן במתכונתה דקטרת וכתיב לגבי קטרת לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למוסרו לציבור פטור גבי שמן נמי למוסרו לציבור פטור

ותיהדר קטרת ונילף משמן מה שמן כי מפטם לחציין פטור אף קטרת נמי כי מפטם לחציין פטור אלמה אמר רבא קטרת שפטמה לחציין חייב שמן שפטמו לחציין פטור

אמר לך רבא גבי שמן כתיב ובמתכנתו לא תעשו כמוהו כמוהו הוא דאסור אבל חציו שפיר דמי גבי קטרת דכתיב והקטרת אשר תעשה כל עשייה דקטרת אפשר דמקטיר פרס שחרית ופרס בין הערבים

תנו רבנן שמן המשחה מר דרור חמש מאות קדה חמש מאות קנמן בשם חמש מאות וקנה בשם חמשים ומאתים נמצאו כולם אלף ושבעה מאות וחמשים

תנא מניינא קא משמע לן תנא הא קא קשיא ליה אימא קנה בשם כקנמן בשם מה קנמן בשם מחציתו בחמשים ומאתים אף קנה בשם מחציתו חמשים ומאתים דהוו להו תרין אלפים

ואימא הכי נמי אם כן נכתוב קרא קנמן בשם וקנה בשם מחצה ומחצה חמשים ומאתים

אמר ליה רב פפא לאביי כשהוא שוקל בהכרע הוא שוקל או עין בעין הוא שוקל אמר ליה רחמנא כתב בד בבד ואת אמרת בהכרע והאמר רב יהודה הקדוש ברוך הוא יודע הכרעות אלמא דאית בהו הכרע

אלא אמר רב יהודה דקנמן בשם אמאי מייתי מחציתו דחמש מאות חמשים ומאתים בחד זימנא וחמשים ומאתים בחד זימנא כיון דכולהון חמש מאות הויין נייתי חמש מאות בבת אחת שמע מינה מדקמייתי לה לקנמן בשם בתרי זימני הכרע אית ביה והקדוש ברוך הוא יודע בהכרעות

ומאי בד בבד אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקול

תנו רבנן שמן המשחה שעשה משה במדבר משלקו העיקרין דברי רבי יהודה אמר לו רבי יוסי והלא לסוך העיקרין אינו סיפק כיצד עושה הביאו העיקרין ושלקום במים והציף עליהן שמן המשחה וקלט את הריח וקיפחו

אמר לו רבי יהודה


וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא

שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם זה בגימטריא שנים עשר לוגין הויין

תנו רבנן ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו׳ רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין כמה יורה בולעת כמה עיקרין בולעין כמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים

ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה ואת יהואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול מאחיו שתי שנים

אמר מר ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה מנלן דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח הא קא משמע לן דאפילו מבניו ההוא דמשח הוי כהן גדול ואי לא משח לא הוי כהן גדול

אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא

ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה ולא כל דבעי מלכא מורית ליה מלכותא אמר רב פפא אמר קרא בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל

תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקת יורם בן אחאב אמאי תיפוק ליה דמלך ראשון הוא חסורי מיחסרא והכי קתני מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין ואם תאמר מפני מה משחו יהוא בן נמשי מפני מחלוקת יורם בן אחאב

אמר מר מלכי בית דוד מושחין ואין מלכי ישראל מושחין מנלן דכתיב קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה

אמר מר מפני מחלוקת יורם ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן המשחה כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא הכא נמי באפרסמא דכיא

ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ומי קשיש והכתיב ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום ואמר רבי יוחנן הוא יהואחז הוא צדקיהו הוא שלום

אלא לעולם יהויקים קשיש ואמאי קרי ליה בכור שהוא בכור למלכות ומי מוקמינן זוטא קמי קשישא והכתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ההוא ממלא מקום אבותיו הוה

אמר מר הוא שלום הוא צדקיה והא בדרי קחשיב ומאי קרי ליה שלישי שהוא שלישי לבנים ומאי קרי ליה רביעי שהוא רביעי למלכות משום דמלך יכניה קמיה בתחלה מלך יהואחז וסוף מלך יהויקים וסוף מלך יכניה וסוף מלך צדקיה

תנו רבנן הוא שלום הוא צדקיה ולמה נקרא שמו שלום שהיה שלם במעשיו דבר אחר שלום ששלם מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה שמו שנאמר וימלך את מתניה דדו תחתיו ויסב שמו צדקיה

דאמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי שנאמר ויביאהו בבלה וכתיב וגם במלך נבוכד נאצר מלך בבל מרד אשר השביעו באלהים

ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדים ופרחים

וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שנאמר ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ומי גנזו יאשיה מלך יהודה גנזו שנאמר ויאמר המלך אל הכהנים תנו את ארון הקדש

ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם

אתיא דורות דורות

אתיא משמרת משמרת אמר רב פפא באפרסמא דכיא

תנו רבנן מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי אמר רב מנשיה כמין כי יוני תני חדא בתחלה מציק שמן על ראשו ואחר כך נותן לו שמן בין ריסי עיניו ותני אחריתי בתחלה נותן לו שמן בין ריסי עיניו ואחר כך מציק לו שמן על ראשו

תנאי היא איכא למאן דאמר משיחה עדיפא ואיכא למאן דאמר יציקה עדיפא מאי טעמא דמאן דאמר יציקה עדיפא שנאמר ויצק משמן המשחה על ראש אהרן ומאן דאמר משיחה עדיפא קסבר שכן נתרבה אצל כלי שרת

והכתיב ויצק ולבסוף וימשח הכי קאמר מה טעם ויצק משום וימשח אותו לקדשו

תנו רבנן כשמן הטוב היורד על הראש וגו׳ כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה

יצתה בת קול ואמרה כטל חרמון שירד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה

ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת

תנו רבנן אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותן שנאמר ויאמר המלך אל בניהו וגו׳ והורדתם אתו על גחון וגו׳ ומשח אותו שם

אמר רב אמי האי מאן דבעי לידע אי משכא שתא אי לא מייתי שרגא בהלין עשרה יומין דבין ריש שתא ליומא דכיפורי וניתלי בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה

ומאן דבעי נעביד עיסקי ובעי דנידע אי מצלח עיסקי אי לא נירבי תרנגולא אי שמין ושפר נידע דמצלח

האי מאן דבעי ניפוק באורחא ובעי דנידע אי הדר לביתיה ניעול ניקום בביתא דבהתא אם חזי


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות ה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות ה

כתב רחמנא לא תוכל לאוקמה בלאו

ועדיין לאו שבכללות הוא אם כן נימא קרא לא תוכל לאכלם בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך למה לי ליחודי אכילה דכל חד וחד

אמר רבי יצחק האוכל לחם קלי וכרמל לוקה שלש והא אין לוקין על לאו שבכללות שאני הכא דמייתר קראי

לימא קרא לחם ונילף קלי וכרמל מיניה איכא למיפרך מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה

נכתוב קלי ולא לכתוב לחם ונילף מקלי לחם מקלי לא אתי משום דקלי איתיה בעיניה לחם לא איתיה בעיניה כרמל מקלי לא אתי משום דקלי נתרבה אצל מנחות כרמל לא נתרבה אצל מנחות

נכתוב כרמל ונילף לחם וקלי מיניה איכא למיפרך מה לכרמל שכן לא נשתנה מברייתו מן חד לא ילפי נילף חדא מן תרין

לא נכתוב קרא לחם ונילף מקלי וכרמל איכא למיפרך מה לקלי וכרמל דאיתנהון בעיניהון לא נכתוב קרא כרמל ונילף מלחם וקלי איכא למיפרך מה ללחם וקלי שכן נתרבו אצל מנחות

אמר לך רבי יצחק לא נכתוב קרא קלי ונילף מלחם וכרמל מאי פרכת אי פרכת מה ללחם שכן נתרבה אצל חלה כרמל יוכיח ואי משום דכרמל לא נשתנה מברייתו לחם יוכיח הלכך לוקה דמייתר

ואימא קלי דמייתר מחייב חדא אכולהון מחייב חדא אם כן נכתוב קרא לחם כרמל וקלי אי נמי נכתוב קלי ולחם וכרמל אמאי כתב לקלי באמצע הכי קאמר לחם בקלי נחייב וכרמל נחייב בקלי

אמר רבי ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה

דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן והנפש האכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת

אמר רבי סימאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה

מאי היא יליף קדש קדש ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה׳ חלל וכתיב ושרפת את הנותר באש כי קדש וגו׳

אמר אביי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מגזירה שוה

דאמר רבא אמר לי רבי יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה לאיסורא

אתא זמה זמה לשרפה

אמר רב אשי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נסקלים הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מגזירה שוה

דתניא נאמר כאן דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

המפטם את השמן כו׳ תנו רבנן המפטם את השמן ללמוד בו למוסרו לציבור פטור לסוך חייב והסך ממנו פטור לפי שאין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד

אמר מר ללמוד בו על מנת למוסרו לציבור פטור מנלן אתיא מתכנתו מן במתכונתה דקטרת וכתיב לגבי קטרת לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למוסרו לציבור פטור גבי שמן נמי למוסרו לציבור פטור

ותיהדר קטרת ונילף משמן מה שמן כי מפטם לחציין פטור אף קטרת נמי כי מפטם לחציין פטור אלמה אמר רבא קטרת שפטמה לחציין חייב שמן שפטמו לחציין פטור

אמר לך רבא גבי שמן כתיב ובמתכנתו לא תעשו כמוהו כמוהו הוא דאסור אבל חציו שפיר דמי גבי קטרת דכתיב והקטרת אשר תעשה כל עשייה דקטרת אפשר דמקטיר פרס שחרית ופרס בין הערבים

תנו רבנן שמן המשחה מר דרור חמש מאות קדה חמש מאות קנמן בשם חמש מאות וקנה בשם חמשים ומאתים נמצאו כולם אלף ושבעה מאות וחמשים

תנא מניינא קא משמע לן תנא הא קא קשיא ליה אימא קנה בשם כקנמן בשם מה קנמן בשם מחציתו בחמשים ומאתים אף קנה בשם מחציתו חמשים ומאתים דהוו להו תרין אלפים

ואימא הכי נמי אם כן נכתוב קרא קנמן בשם וקנה בשם מחצה ומחצה חמשים ומאתים

אמר ליה רב פפא לאביי כשהוא שוקל בהכרע הוא שוקל או עין בעין הוא שוקל אמר ליה רחמנא כתב בד בבד ואת אמרת בהכרע והאמר רב יהודה הקדוש ברוך הוא יודע הכרעות אלמא דאית בהו הכרע

אלא אמר רב יהודה דקנמן בשם אמאי מייתי מחציתו דחמש מאות חמשים ומאתים בחד זימנא וחמשים ומאתים בחד זימנא כיון דכולהון חמש מאות הויין נייתי חמש מאות בבת אחת שמע מינה מדקמייתי לה לקנמן בשם בתרי זימני הכרע אית ביה והקדוש ברוך הוא יודע בהכרעות

ומאי בד בבד אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקול

תנו רבנן שמן המשחה שעשה משה במדבר משלקו העיקרין דברי רבי יהודה אמר לו רבי יוסי והלא לסוך העיקרין אינו סיפק כיצד עושה הביאו העיקרין ושלקום במים והציף עליהן שמן המשחה וקלט את הריח וקיפחו

אמר לו רבי יהודה


וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא

שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם זה בגימטריא שנים עשר לוגין הויין

תנו רבנן ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו׳ רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין כמה יורה בולעת כמה עיקרין בולעין כמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים

ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה ואת יהואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול מאחיו שתי שנים

אמר מר ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה מנלן דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח הא קא משמע לן דאפילו מבניו ההוא דמשח הוי כהן גדול ואי לא משח לא הוי כהן גדול

אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא

ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה ולא כל דבעי מלכא מורית ליה מלכותא אמר רב פפא אמר קרא בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל

תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקת יורם בן אחאב אמאי תיפוק ליה דמלך ראשון הוא חסורי מיחסרא והכי קתני מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין ואם תאמר מפני מה משחו יהוא בן נמשי מפני מחלוקת יורם בן אחאב

אמר מר מלכי בית דוד מושחין ואין מלכי ישראל מושחין מנלן דכתיב קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה

אמר מר מפני מחלוקת יורם ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן המשחה כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא הכא נמי באפרסמא דכיא

ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ומי קשיש והכתיב ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום ואמר רבי יוחנן הוא יהואחז הוא צדקיהו הוא שלום

אלא לעולם יהויקים קשיש ואמאי קרי ליה בכור שהוא בכור למלכות ומי מוקמינן זוטא קמי קשישא והכתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ההוא ממלא מקום אבותיו הוה

אמר מר הוא שלום הוא צדקיה והא בדרי קחשיב ומאי קרי ליה שלישי שהוא שלישי לבנים ומאי קרי ליה רביעי שהוא רביעי למלכות משום דמלך יכניה קמיה בתחלה מלך יהואחז וסוף מלך יהויקים וסוף מלך יכניה וסוף מלך צדקיה

תנו רבנן הוא שלום הוא צדקיה ולמה נקרא שמו שלום שהיה שלם במעשיו דבר אחר שלום ששלם מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה שמו שנאמר וימלך את מתניה דדו תחתיו ויסב שמו צדקיה

דאמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי שנאמר ויביאהו בבלה וכתיב וגם במלך נבוכד נאצר מלך בבל מרד אשר השביעו באלהים

ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדים ופרחים

וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שנאמר ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ומי גנזו יאשיה מלך יהודה גנזו שנאמר ויאמר המלך אל הכהנים תנו את ארון הקדש

ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם

אתיא דורות דורות

אתיא משמרת משמרת אמר רב פפא באפרסמא דכיא

תנו רבנן מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי אמר רב מנשיה כמין כי יוני תני חדא בתחלה מציק שמן על ראשו ואחר כך נותן לו שמן בין ריסי עיניו ותני אחריתי בתחלה נותן לו שמן בין ריסי עיניו ואחר כך מציק לו שמן על ראשו

תנאי היא איכא למאן דאמר משיחה עדיפא ואיכא למאן דאמר יציקה עדיפא מאי טעמא דמאן דאמר יציקה עדיפא שנאמר ויצק משמן המשחה על ראש אהרן ומאן דאמר משיחה עדיפא קסבר שכן נתרבה אצל כלי שרת

והכתיב ויצק ולבסוף וימשח הכי קאמר מה טעם ויצק משום וימשח אותו לקדשו

תנו רבנן כשמן הטוב היורד על הראש וגו׳ כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה

יצתה בת קול ואמרה כטל חרמון שירד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה

ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת

תנו רבנן אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותן שנאמר ויאמר המלך אל בניהו וגו׳ והורדתם אתו על גחון וגו׳ ומשח אותו שם

אמר רב אמי האי מאן דבעי לידע אי משכא שתא אי לא מייתי שרגא בהלין עשרה יומין דבין ריש שתא ליומא דכיפורי וניתלי בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה

ומאן דבעי נעביד עיסקי ובעי דנידע אי מצלח עיסקי אי לא נירבי תרנגולא אי שמין ושפר נידע דמצלח

האי מאן דבעי ניפוק באורחא ובעי דנידע אי הדר לביתיה ניעול ניקום בביתא דבהתא אם חזי


גלול כלפי מעלה