Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח באב תשע״ט | 29 אוגוסט 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

כריתות ח

המפלת לאור שמונים ואחד ללידתה, האם היא מתחייבת בשני קרבנות לידה או רק אחד? האם לילה נחשב מחוסר זמן או לא? מה עושה אשה שיש עליה הרבה חיובים קרבנות לידה או זיבה או הרבה חיובי ספק? האם הבאת אחד מתירה אותה לאכול קרבנות? האם היא חייבת להביא את כולם? מה אם יש גם הרבה ודאי וגם הרבה ספק של אותו סוג קרבן? מי נכלל ברשימת אלו שמחוסרי כפרה – למה אלו ולא אחרים?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

גמ׳ תניא אמרו להן בית הלל לבית שמאי הרי הוא אומר לבת לרבות אור שמונים ואחד

רבי הושעיא הוה שכיח קמיה דבר קפרא שבקיה ואתא קמיה דרבי חייא יומא חד פגע ביה בעא מיניה זב שראה שלש ראיות בליל שמיני מה בית הלל אומרים בדבר זה

טעמייהו דבית הלל במפלת בלילה משום דכתיב לבת אבל זב שראה שלש ראיות בליל שמיני פטרי דלא מייתרי קראי או דלמא לא שנא

אמר ליה בר קפרא מה בבלי אומר בדבר זה אישתיק רבי הושעיא לא אמר כלום אמר ליה בר קפרא צריכין לדברי עייא נחזור על הראשונות הרי הוא אומר לבת לרבות אור שמונים ואחד

נימא כתנאי זב שראה שלש ראיות בליל שמיני תני חדא מביא ותניא אידך אינו מביא מאי לאו תנאי היא דהא דתניא מביא קסבר לילה אין מחוסר זמן והדתני אין מביא קסבר לילה מחוסר זמן

אמר רב הונא בר אחא אמר רבי אלעזר הני תנאי סברי לילה מחוסר זמן והא דתניא מביא בזב בעל שתי ראיות והדתניא אין מביא בזב בעל שלש ראיות

זב בעל שתי ראיות מאי למימרא הא קא משמע לן דוקא ראה בליל שמיני אבל ביממא דשביעי לא קסבר כל ראייה שסותרת אין מביאה לידי קרבן

אמר רבא אמאי אוקימתא להא דתניא אין מביא בזב בעל שלש ראיות ליתנייה גבי חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה לא פסיקא דאמר רבי יוחנן ראה אחת בלילה ושתים ביום מביא שתים בלילה ואחת ביום אין מביא

אמר רב יוסף תדע דאחת בלילה ושתים ביום מביא דהא ראייה ראשונה שכבת זרע בעלמא ואילו חזי תרתין אחרנייתא מצטרפי להו

אמר רב ששת בריה דרב אידי מידי איריא ראייה ראשונה של זב חזייה בזמן חיובא אחת בלילה כיון דלאו בזמן חיובא חזייה אי לאו דאשמעינן רבי יוחנן דמצטרף הוה אמינא לא תצטרף

ומי אמר רבי יוחנן לילה מחוסר זמן

והאמר חזקיה נטמא ביום מביא בלילה אין מביא ורבי יוחנן אמר אפילו בלילה מביא

כי קאמר רבי יוחנן שתים בלילה ואחת ביום אין מביא לדברי האומר מחוסר זמן

לדברי האומר פשיטא ראה אחת בלילה ושתים ביום איצטריכא ליה מהו דתימא כיון דלאו בזמן חיובא קחזי ליה לא תצטרף קא משמע לן

מתני׳ האשה שיש עליה ספק חמש לידות וספק חמש זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה חמש זיבות ודאות וחמש לידות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה

מעשה שעמדו קינין בירושלים בדינר זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיה בדינרין בסוף נכנס לבית דין ולמד האשה שיש עליה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ועמדו קינין ביום ההוא ברבעתים

גמ׳ תנו רבנן חמש לידות ודאי חמש זיבות ספק או חמש לידות ודאי וחמש לידות ספק מביאה שתי קינין אחת על הודאי ואחת על הספק של ודאי נאכלת והשאר עליה חובה של ספק אין נאכלת ואין השאר עליה חובה

רבי יוחנן בן נורי אומר על ודאי תאמר על האחרונה ותפטר של ספק אם יש ודאי ביניהן תאמר על הודאי ותפטר ואם לאו תאמר על אחד מהן ותפטר רבי עקיבא אומר בין על הודאי בין על הספק תאמר על אחת מהן ותפטר

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב פפא אימא לך משמיה דרבא הני תנאי במאי פליגי דרבי יוחנן בן נורי מדמי להון לחטאת דמאן דחייב חמש חטאות עד דמייתי כולהון וסוף מכפר ליה הכא נמי לא שנא

ורבי עקיבא מדמי להון לטבילין דמאן דמחייב חמש טבילות כיון דטביל חדא זימנא איטהר הכא נמי לא שנא

אמר ליה רב פפא אי סלקא דעתך רבי יוחנן בן נורי לחטאת מדמי להן אמאי של ספק תאמר על אחת מהן ותפטר אילו מאן דמחייב

חמש אשמות תלויין כי מייתי חד מי מיפטר והתניא זה הכלל כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות

אלא דכולי עלמא לטבילות מדמי להון ובחוששין לפשיעה קמיפלגי רבי יוחנן בן נורי סבר חיישינן לפשיעה ורבי עקיבא סבר לא חיישינן לפשיעה

הדרן עלך שלשים ושש

מתני׳ ארבעה מחוסרי כפרה וארבעה מביאין על הזדון כשוגג

ואלו הן מחוסרי כפרה הזב והזבה והיולדת והמצורע

רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם נזיר ליינו ותגלחתו וטומאתו

גמ׳ מאי שנא זב וזבה דמני להון בתרין משום דחלוקה טומאתו דזב לא מטמא באונס וזבה לא מטמאה בראיות כבימים

דתניא מבשרו ולא מחמת אונסו (ומי טמא) [ומיטמא] בראיות כבימים דתניא תלה הכתוב את הזכר בראיות ואת הנקבה בימים וזבה מטמאה באונס ולא מטמאה בראיות כבימים

מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן דמצורע טעון פריעה ופרימה דכתיב בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ואסור בתשמיש המטה

ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה דתניא אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר והצרוע הרי כאן שנים

אם כן מה תלמוד לומר איש נתקו הכתוב מענין של מעלה לענין של מטה לומר איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת ומותרת בתשמיש המטה שנאמר וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ולא מחוץ לאהלה

הלכך נמנינהו בתרין זב וזבה עיקר טומאתן חלוקה מצורע ומצורעת אין עיקר טומאתן חלוקה האי והאי כגריס הוא

רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כו׳ ותנא קמא מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דמישרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל

ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף נזיר נמי כי מייתי קרבן לאישתרויי למישתי יין דחולין הוא

ורבי אליעזר דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי נזיר טמא כי קא מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הוא

תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות

הביא חובתו מן הבהמה יצא עולה ושלמים יצא מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל

מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים

אם כן חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי עליה בגוויה דהכתיב כאשר תעשו כן יעשה אמר רב פפא יש לומר לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כל שכן

אי הכי אפילו מנחה נמי מיעט קרא כן

ועוף היכא איתרבי דתנו רבנן כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים שנאמר ככם כגר מנין לרבות את העוף תלמוד לומר אשה ריח ניחח לה׳ איזה דבר שכולו לה׳ הוי אומר עולת העוף

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות ח

גמ׳ תניא אמרו להן בית הלל לבית שמאי הרי הוא אומר לבת לרבות אור שמונים ואחד

רבי הושעיא הוה שכיח קמיה דבר קפרא שבקיה ואתא קמיה דרבי חייא יומא חד פגע ביה בעא מיניה זב שראה שלש ראיות בליל שמיני מה בית הלל אומרים בדבר זה

טעמייהו דבית הלל במפלת בלילה משום דכתיב לבת אבל זב שראה שלש ראיות בליל שמיני פטרי דלא מייתרי קראי או דלמא לא שנא

אמר ליה בר קפרא מה בבלי אומר בדבר זה אישתיק רבי הושעיא לא אמר כלום אמר ליה בר קפרא צריכין לדברי עייא נחזור על הראשונות הרי הוא אומר לבת לרבות אור שמונים ואחד

נימא כתנאי זב שראה שלש ראיות בליל שמיני תני חדא מביא ותניא אידך אינו מביא מאי לאו תנאי היא דהא דתניא מביא קסבר לילה אין מחוסר זמן והדתני אין מביא קסבר לילה מחוסר זמן

אמר רב הונא בר אחא אמר רבי אלעזר הני תנאי סברי לילה מחוסר זמן והא דתניא מביא בזב בעל שתי ראיות והדתניא אין מביא בזב בעל שלש ראיות

זב בעל שתי ראיות מאי למימרא הא קא משמע לן דוקא ראה בליל שמיני אבל ביממא דשביעי לא קסבר כל ראייה שסותרת אין מביאה לידי קרבן

אמר רבא אמאי אוקימתא להא דתניא אין מביא בזב בעל שלש ראיות ליתנייה גבי חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה לא פסיקא דאמר רבי יוחנן ראה אחת בלילה ושתים ביום מביא שתים בלילה ואחת ביום אין מביא

אמר רב יוסף תדע דאחת בלילה ושתים ביום מביא דהא ראייה ראשונה שכבת זרע בעלמא ואילו חזי תרתין אחרנייתא מצטרפי להו

אמר רב ששת בריה דרב אידי מידי איריא ראייה ראשונה של זב חזייה בזמן חיובא אחת בלילה כיון דלאו בזמן חיובא חזייה אי לאו דאשמעינן רבי יוחנן דמצטרף הוה אמינא לא תצטרף

ומי אמר רבי יוחנן לילה מחוסר זמן

והאמר חזקיה נטמא ביום מביא בלילה אין מביא ורבי יוחנן אמר אפילו בלילה מביא

כי קאמר רבי יוחנן שתים בלילה ואחת ביום אין מביא לדברי האומר מחוסר זמן

לדברי האומר פשיטא ראה אחת בלילה ושתים ביום איצטריכא ליה מהו דתימא כיון דלאו בזמן חיובא קחזי ליה לא תצטרף קא משמע לן

מתני׳ האשה שיש עליה ספק חמש לידות וספק חמש זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה חמש זיבות ודאות וחמש לידות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה

מעשה שעמדו קינין בירושלים בדינר זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיה בדינרין בסוף נכנס לבית דין ולמד האשה שיש עליה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ועמדו קינין ביום ההוא ברבעתים

גמ׳ תנו רבנן חמש לידות ודאי חמש זיבות ספק או חמש לידות ודאי וחמש לידות ספק מביאה שתי קינין אחת על הודאי ואחת על הספק של ודאי נאכלת והשאר עליה חובה של ספק אין נאכלת ואין השאר עליה חובה

רבי יוחנן בן נורי אומר על ודאי תאמר על האחרונה ותפטר של ספק אם יש ודאי ביניהן תאמר על הודאי ותפטר ואם לאו תאמר על אחד מהן ותפטר רבי עקיבא אומר בין על הודאי בין על הספק תאמר על אחת מהן ותפטר

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב פפא אימא לך משמיה דרבא הני תנאי במאי פליגי דרבי יוחנן בן נורי מדמי להון לחטאת דמאן דחייב חמש חטאות עד דמייתי כולהון וסוף מכפר ליה הכא נמי לא שנא

ורבי עקיבא מדמי להון לטבילין דמאן דמחייב חמש טבילות כיון דטביל חדא זימנא איטהר הכא נמי לא שנא

אמר ליה רב פפא אי סלקא דעתך רבי יוחנן בן נורי לחטאת מדמי להן אמאי של ספק תאמר על אחת מהן ותפטר אילו מאן דמחייב

חמש אשמות תלויין כי מייתי חד מי מיפטר והתניא זה הכלל כל שחלוקין בחטאות חלוקין באשמות

אלא דכולי עלמא לטבילות מדמי להון ובחוששין לפשיעה קמיפלגי רבי יוחנן בן נורי סבר חיישינן לפשיעה ורבי עקיבא סבר לא חיישינן לפשיעה

הדרן עלך שלשים ושש

מתני׳ ארבעה מחוסרי כפרה וארבעה מביאין על הזדון כשוגג

ואלו הן מחוסרי כפרה הזב והזבה והיולדת והמצורע

רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרוק עליו הדם נזיר ליינו ותגלחתו וטומאתו

גמ׳ מאי שנא זב וזבה דמני להון בתרין משום דחלוקה טומאתו דזב לא מטמא באונס וזבה לא מטמאה בראיות כבימים

דתניא מבשרו ולא מחמת אונסו (ומי טמא) [ומיטמא] בראיות כבימים דתניא תלה הכתוב את הזכר בראיות ואת הנקבה בימים וזבה מטמאה באונס ולא מטמאה בראיות כבימים

מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן דמצורע טעון פריעה ופרימה דכתיב בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ואסור בתשמיש המטה

ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה דתניא אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר והצרוע הרי כאן שנים

אם כן מה תלמוד לומר איש נתקו הכתוב מענין של מעלה לענין של מטה לומר איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת ומותרת בתשמיש המטה שנאמר וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ולא מחוץ לאהלה

הלכך נמנינהו בתרין זב וזבה עיקר טומאתן חלוקה מצורע ומצורעת אין עיקר טומאתן חלוקה האי והאי כגריס הוא

רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כו׳ ותנא קמא מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דמישרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל

ונזיר מאי טעמא לא תני סוף סוף נזיר נמי כי מייתי קרבן לאישתרויי למישתי יין דחולין הוא

ורבי אליעזר דקתני נזיר למישרי נפשיה ניתני נמי נזיר טמא כי קא מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הוא

תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות

הביא חובתו מן הבהמה יצא עולה ושלמים יצא מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל

מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים

אם כן חובתו אחת מן הבהמה לא תיסגי עליה בגוויה דהכתיב כאשר תעשו כן יעשה אמר רב פפא יש לומר לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כל שכן

אי הכי אפילו מנחה נמי מיעט קרא כן

ועוף היכא איתרבי דתנו רבנן כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים שנאמר ככם כגר מנין לרבות את העוף תלמוד לומר אשה ריח ניחח לה׳ איזה דבר שכולו לה׳ הוי אומר עולת העוף

גלול כלפי מעלה