Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט באב תשע״ט | 30 אוגוסט 2019

כריתות ט

איזה סוג קרבן גר חייב להביא? מהן האופציות? מה גר צריך לעשות כדי להתגייר – מניין לומדים את זה? איך גר יכול להתגייר היום אם אין קרבנות? איך גר תושב אמור להתנהג בשבת – האם יש עליו איסורי מלאכה מסויימים? איזה קרנבות חטאת ואשם מביאים גם אם עשה במזיד? באיזה מקרים מביאים קרבן אחד על הרבה עבירות/מעשים? דנים בדיני שפחה חרופה, נזיר טמא, מנחת סוטה, מצורע, וביולדת שהפילה תוך יום ללידה ראשונה או הפלה.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

יכול שאני מרבה אפילו מנחה תלמוד לומר כן

תניא אידך יעשה אשה ריח ניחח לה׳ שומע אני כל שעולה לאשים אפילו מנחה תלמוד לומר כאשר תעשו כן יעשה מה אתם מיני דמים אף הם מיני דמים

אי מה אתם עולה ושלמים אף הם עולה ושלמים תלמוד לומר ככם כגר יהיה לכם הקשתיו ולא לדבר אחר לקרבנותיכם

רבי אומר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים

להביא פרידה אחת אי אפשר שלא מצינו בכל התורה כולה לא אמרו קן אלא להקל עליו

ולא והתניא והקריבו מה תלמוד לומר לפי שנאמר בתורים והקריב שומע אני האומר הרי עלי עולת העוף לא יפחות משני פרידין תלמוד לומר והקריבו אפילו פרידה אחת חובה מיהא לא אשכחן

והאיכא יולדת דמתיא בן יונה או תור לחטאת משום דאיכא כבש בהדה

אמר מר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא כו׳ בשלמא מילה דכתיב כי מלים היו כל העם היצאים אי נמי מהכא ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי וגו׳

הרצאת דמים דכתיב וישלח את נערי בני ישראל אלא טבילה מנלן דכתיב ויקח משה חצי הדם ויזרק על העם ואין הזאה בלא טבילה

אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים אמר רב אחא בר יעקב וכי יגור אתכם גר אשר בתוככם וגו׳

תנו רבנן גר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו אמר רבי שמעון כבר נמנה עליו רבן יוחנן בן זכאי ובטלה מפני התקלה אמר רב אידי בר גרשום אמר רב אדא בר אהבה הלכה כרבי שמעון

ואיכא דמתני לה על הדא דתנו רבנן גר תושב מותר לעשות מלאכה בשבת לעצמו כישראל בחולו של מועד

רבי עקיבא אומר כישראל ביום טוב רבי יוסי אומר גר תושב עושה בשבת לעצמו כישראל בחול רבי שמעון אומר אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול

מתני׳ אלו מביאין על הזדון כשוגג הבא על שפחה ונזיר שנטמא ושבועת העדות ושבועת הפקדון

חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה וחמשה מביאין קרבן עולה ויורד אלו מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה הבא על שפחה ביאות הרבה ונזיר שנטמא טומאות הרבה

גמ׳ הבא על השפחה מנלן

דתנו רבנן וכפר עליו הכהן באיל האשם על חטאתו אשר חטא מלמד שמביא קרבן אחד על עבירות הרבה באיל האשם ונסלח לו מחטאתו אשר חטא לעשות שוגג כמזיד

נזיר שנטמא מנלן

דכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאם פתע זה שוגג וכן הוא אומר אם בפתע בלא איבה הדפו פתאם זה אונס וכן הוא אומר ויאמר ה׳ פתאם אל משה

תניא אידך פתאם זה מזיד וכן הוא אומר ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו

נכתוב קרא פתאם דמשמע שוגג ומשמע מזיד ומשמע אונס מזיד ואונס כדאמר ומשמע נמי שוגג דכתיב פתי יאמין לכל דבר ולא נכתוב קרא פתע

אי כתב קרא פתאם דמשמע שוגג ומשמע מזיד ומשמע אונס הוה אמינא כי מייתי קרבן בשוגג מידי דהוי אתורה כולה אבל אונס ומזיד אימא לא

כתב רחמנא פתע דשוגג הוא לגלויי עליה דפתאם דאונס ומזיד הוא דאפילו הכי חייב רחמנא

שבועת העדות מנלן דתנו רבנן בכולן נאמר ונעלם כאן לא נאמר ונעלם לחייב על השוגג כמזיד

שבועת הפקדון מנלן יליף תחטא תחטא משבועת העדות

חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה קתני הבא על השפחה ביאות הרבה מנלן

דתנו רבנן וכפר עליו הכהן באיל האשם על חטאתו אשר חטא מלמד שמביא קרבן אחד על עבירות הרבה באיל האשם ונסלח לו מחטאתו אשר חטא לעשות מזיד כשוגג

והא קרא כי כתיב במזיד כתיב אלא אימא לעשות שוגג כמזיד

בעא מיניה רבי חנינא טירנאה מרבי יוחנן הבא על חמש שפחות חרופות בהעלם אחת מהו חייב על כל אחת ואחת או אינו חייב אלא אחת אמר ליה חייב על כל אחת ואחת

מאי שנא מחמש העלמות בשפחה אחת אמר ליה אין שפחה אחת גופין מוחלקין חמש שפחות גופין מוחלקין

ומנלן דגבי שפחה גופין מוחלקין אמר ליה לאו אמרת גבי עריות ואשה לחלק על כל אשה ואשה גבי שפחה נמי כתיב אשר ישכב את אשה שכבת זרע


והיא שפחה לחלק על כל שפחה ושפחה

נזיר שנטמא טומאות הרבה מאן תנא

אמר רב חסדא רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר נזירות דטהרה משביעי הוא דחיילא עליה ומשכחת לה כגון שנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי וכיון דלא יצא שעה הראויה להקריב בה קרבן אינו חייב אלא קרבן אחד

דאי רבי כיון דאמר רבי נזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא עליה אי דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי כולה טומאה אריכתא היא

אי דנטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני כיון דיצאת שעה שראוייה להקריב קרבן מחייב על כל אחת ואחת אלא שמע מינה רבי יוסי ברבי יהודה

ומאי דרבי יוסי ברבי יהודה דתניא וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי

רבי יוסי ברבי יהודה אומר ביום תגלחתו

מתני׳ המקנא לאשתו על ידי אנשים הרבה ומצורע שנתנגע נגעים הרבה

הביא ציפרין ונתנגע לא עלו לו עד שיביא חטאתו רבי יהודה אומר עד שיביא אשמו

גמ׳ מנלן דכתיב זאת תורת הקנאת תורה אחת לקנויין הרבה

מצורע שנתנגע נגעים הרבה כו׳ מנלן דכתיב זאת תורת המצורע תורה אחת למצורעים הרבה

הביא ציפרין ונתנגע לא עלו לו עד שיביא חטאתו רבי יהודה אומר עד שיביא אשמו

והאמרת אין מביא אלא קרבן אחד חסורי מחסרא והכי קתני הביא ציפרין ונתנגע אין מביא אלא קרבן אחד ולאקבועי בעניות ובעשירות לא מיקבע עד שיביא חטאת רבי יהודה אומר עד שיביא אשמו

תנן התם מצורע שהביא אשמו והעשיר הכל הולך אחר חטאת דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר ציפרין

אמר רב יהודה אמר רב שלשתן מקרא אחד דרשו אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפרו רבי יהודה סבר דבר המכשירו רבי אליעזר בן יעקב אומר דבר הגורם לו טהרה ומאי נינהו ציפרין

מתני׳ האשה שילדה ולדות הרבה והפילה בתוך שמונים נקבה חזרה והפילה בתוך שמונים נקבה

והמפלת תאומים

רבי יהודה אומר מביאה על הראשון ואינה מביאה על השניה מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי

גמ׳ מנלן דתני תנא קמיה דרב ששת זאת תורת הילדת לזכר ולנקבה מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה יכול אף על הלידה ועל הזיבה תלמוד לומר זאת

קתני יכול על הלידה ועל הזיבה אינה מביאה אלא קרבן אחד אלא מעתה אכלה דם וילדה הכי נמי דאין מביאה אלא קרבן אחד

אימא הכי יכול על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת תלמוד לומר זאת

הפילה בתוך שמונים כו׳ כשתמצי לומר לדברי רבי יהודה ולד ראשון גורם ומולד ראשון מונה לדברי חכמים ולד שני גורם ומולד שני מונה

כשתמצי לומר פשיטא הכי איתא מפלת תאומים איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא במפלת תאומים מודה רבי יהודה לרבנן קא משמע לן

איבעיא להו


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כריתות ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כריתות ט

יכול שאני מרבה אפילו מנחה תלמוד לומר כן

תניא אידך יעשה אשה ריח ניחח לה׳ שומע אני כל שעולה לאשים אפילו מנחה תלמוד לומר כאשר תעשו כן יעשה מה אתם מיני דמים אף הם מיני דמים

אי מה אתם עולה ושלמים אף הם עולה ושלמים תלמוד לומר ככם כגר יהיה לכם הקשתיו ולא לדבר אחר לקרבנותיכם

רבי אומר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים

להביא פרידה אחת אי אפשר שלא מצינו בכל התורה כולה לא אמרו קן אלא להקל עליו

ולא והתניא והקריבו מה תלמוד לומר לפי שנאמר בתורים והקריב שומע אני האומר הרי עלי עולת העוף לא יפחות משני פרידין תלמוד לומר והקריבו אפילו פרידה אחת חובה מיהא לא אשכחן

והאיכא יולדת דמתיא בן יונה או תור לחטאת משום דאיכא כבש בהדה

אמר מר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא כו׳ בשלמא מילה דכתיב כי מלים היו כל העם היצאים אי נמי מהכא ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי וגו׳

הרצאת דמים דכתיב וישלח את נערי בני ישראל אלא טבילה מנלן דכתיב ויקח משה חצי הדם ויזרק על העם ואין הזאה בלא טבילה

אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים אמר רב אחא בר יעקב וכי יגור אתכם גר אשר בתוככם וגו׳

תנו רבנן גר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו אמר רבי שמעון כבר נמנה עליו רבן יוחנן בן זכאי ובטלה מפני התקלה אמר רב אידי בר גרשום אמר רב אדא בר אהבה הלכה כרבי שמעון

ואיכא דמתני לה על הדא דתנו רבנן גר תושב מותר לעשות מלאכה בשבת לעצמו כישראל בחולו של מועד

רבי עקיבא אומר כישראל ביום טוב רבי יוסי אומר גר תושב עושה בשבת לעצמו כישראל בחול רבי שמעון אומר אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול

מתני׳ אלו מביאין על הזדון כשוגג הבא על שפחה ונזיר שנטמא ושבועת העדות ושבועת הפקדון

חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה וחמשה מביאין קרבן עולה ויורד אלו מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה הבא על שפחה ביאות הרבה ונזיר שנטמא טומאות הרבה

גמ׳ הבא על השפחה מנלן

דתנו רבנן וכפר עליו הכהן באיל האשם על חטאתו אשר חטא מלמד שמביא קרבן אחד על עבירות הרבה באיל האשם ונסלח לו מחטאתו אשר חטא לעשות שוגג כמזיד

נזיר שנטמא מנלן

דכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאם פתע זה שוגג וכן הוא אומר אם בפתע בלא איבה הדפו פתאם זה אונס וכן הוא אומר ויאמר ה׳ פתאם אל משה

תניא אידך פתאם זה מזיד וכן הוא אומר ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו

נכתוב קרא פתאם דמשמע שוגג ומשמע מזיד ומשמע אונס מזיד ואונס כדאמר ומשמע נמי שוגג דכתיב פתי יאמין לכל דבר ולא נכתוב קרא פתע

אי כתב קרא פתאם דמשמע שוגג ומשמע מזיד ומשמע אונס הוה אמינא כי מייתי קרבן בשוגג מידי דהוי אתורה כולה אבל אונס ומזיד אימא לא

כתב רחמנא פתע דשוגג הוא לגלויי עליה דפתאם דאונס ומזיד הוא דאפילו הכי חייב רחמנא

שבועת העדות מנלן דתנו רבנן בכולן נאמר ונעלם כאן לא נאמר ונעלם לחייב על השוגג כמזיד

שבועת הפקדון מנלן יליף תחטא תחטא משבועת העדות

חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה קתני הבא על השפחה ביאות הרבה מנלן

דתנו רבנן וכפר עליו הכהן באיל האשם על חטאתו אשר חטא מלמד שמביא קרבן אחד על עבירות הרבה באיל האשם ונסלח לו מחטאתו אשר חטא לעשות מזיד כשוגג

והא קרא כי כתיב במזיד כתיב אלא אימא לעשות שוגג כמזיד

בעא מיניה רבי חנינא טירנאה מרבי יוחנן הבא על חמש שפחות חרופות בהעלם אחת מהו חייב על כל אחת ואחת או אינו חייב אלא אחת אמר ליה חייב על כל אחת ואחת

מאי שנא מחמש העלמות בשפחה אחת אמר ליה אין שפחה אחת גופין מוחלקין חמש שפחות גופין מוחלקין

ומנלן דגבי שפחה גופין מוחלקין אמר ליה לאו אמרת גבי עריות ואשה לחלק על כל אשה ואשה גבי שפחה נמי כתיב אשר ישכב את אשה שכבת זרע


והיא שפחה לחלק על כל שפחה ושפחה

נזיר שנטמא טומאות הרבה מאן תנא

אמר רב חסדא רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר נזירות דטהרה משביעי הוא דחיילא עליה ומשכחת לה כגון שנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי וכיון דלא יצא שעה הראויה להקריב בה קרבן אינו חייב אלא קרבן אחד

דאי רבי כיון דאמר רבי נזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא עליה אי דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי כולה טומאה אריכתא היא

אי דנטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני כיון דיצאת שעה שראוייה להקריב קרבן מחייב על כל אחת ואחת אלא שמע מינה רבי יוסי ברבי יהודה

ומאי דרבי יוסי ברבי יהודה דתניא וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי

רבי יוסי ברבי יהודה אומר ביום תגלחתו

מתני׳ המקנא לאשתו על ידי אנשים הרבה ומצורע שנתנגע נגעים הרבה

הביא ציפרין ונתנגע לא עלו לו עד שיביא חטאתו רבי יהודה אומר עד שיביא אשמו

גמ׳ מנלן דכתיב זאת תורת הקנאת תורה אחת לקנויין הרבה

מצורע שנתנגע נגעים הרבה כו׳ מנלן דכתיב זאת תורת המצורע תורה אחת למצורעים הרבה

הביא ציפרין ונתנגע לא עלו לו עד שיביא חטאתו רבי יהודה אומר עד שיביא אשמו

והאמרת אין מביא אלא קרבן אחד חסורי מחסרא והכי קתני הביא ציפרין ונתנגע אין מביא אלא קרבן אחד ולאקבועי בעניות ובעשירות לא מיקבע עד שיביא חטאת רבי יהודה אומר עד שיביא אשמו

תנן התם מצורע שהביא אשמו והעשיר הכל הולך אחר חטאת דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר ציפרין

אמר רב יהודה אמר רב שלשתן מקרא אחד דרשו אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפרו רבי יהודה סבר דבר המכשירו רבי אליעזר בן יעקב אומר דבר הגורם לו טהרה ומאי נינהו ציפרין

מתני׳ האשה שילדה ולדות הרבה והפילה בתוך שמונים נקבה חזרה והפילה בתוך שמונים נקבה

והמפלת תאומים

רבי יהודה אומר מביאה על הראשון ואינה מביאה על השניה מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי

גמ׳ מנלן דתני תנא קמיה דרב ששת זאת תורת הילדת לזכר ולנקבה מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה יכול אף על הלידה ועל הזיבה תלמוד לומר זאת

קתני יכול על הלידה ועל הזיבה אינה מביאה אלא קרבן אחד אלא מעתה אכלה דם וילדה הכי נמי דאין מביאה אלא קרבן אחד

אימא הכי יכול על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת תלמוד לומר זאת

הפילה בתוך שמונים כו׳ כשתמצי לומר לדברי רבי יהודה ולד ראשון גורם ומולד ראשון מונה לדברי חכמים ולד שני גורם ומולד שני מונה

כשתמצי לומר פשיטא הכי איתא מפלת תאומים איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא במפלת תאומים מודה רבי יהודה לרבנן קא משמע לן

איבעיא להו


גלול כלפי מעלה