Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט בתשרי תשפ״ג | 14 אוקטובר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות ק

אם אלמנה מוכרת חפצים של היתומים בהפסד, המכירה בטלה, אך אם הדיינים עושים זאת, יש להם מרווח טעות של עד שישית. רשב”ג קובע שאף יותר מזה אין אנו פוסלים את מכירת הדיינים, שכן לבתי הדין יש יותר כוח מאשר יחידים – כלשון המשנה “אם כן, מה כוח בית דין יפה?” מה הדין לגבי שליח שמוכר רכוש יתום – האם דינו כמו אלמנה או דיינים? הם ציטטו שרב נחמן פסק כמו כחמכים לגבי מכירת הדיינים. אבל האם הרב נחמן לא אמר לגבי אפוטרופוס שמונה על פי בית דין שחילקו את אדמת היתומים שהילדים לא יכולים לשנות את החלוקה כשהם גדלים כי “אאם כן, מה כוח בית דין יפה?” איך זה נפתר? מובא סיפור עם רבי שפסק כמו חכמים אבל פרטא שכנע אותו לשנות את דעתו ולפסוק כמו רשב”ג. גירסה אחרת היא שרבי רק שקל לפסוק כמו חכמים ואז פרטה שיכנע אותו לפסוק כמו רשב”ג. האם שתי הגרסאות חולקות זו על זו מנימוקים הלכתיים/עקרוניים (האם טעה בדבר משנה צריך לחזור בו) או שמא מדובר רק בשינויי גירסאות על מה שקרה בפועל? כאשר מוכרים רכוש של יתום, בין אם מדובר באלמנה ובין אם מדובר בדיינים, היתומים אחראיים אוטומטית (אם מישהו טורף את השדה מהלוקח, הם צריכים להחזיר את הכסף). אף על פי שרשב”ג אמר שגם אם הדיינים טעו, המכירה תקפה, רב ששת מגביל זאת לטעות של חצי מחיר או כפל מחיר. אמימר קבע כי בתי המשפט שמוכרים נכס של יתום צריכים להכריז ​​על כך, כדי להבטיח מחיר טוב. נשאלת שאלה נגד אמימר ממשנתנו. מובאות שלוש אוקימות שונות להסביר את המקרה במשנתנו כדי שלא יסתור את דברי אמימר. אם ליתומים יש מטלטלים, האם אנו מוכרים אותם מיד או ממתינים להזדמנות לקבל את המחיר הטוב ביותר? במה זה תלוי? ישנן נשים מסוימות שאינן מקבלות כתובה – אחת שמיאנה (כשהיא נישאה על ידי אמה/אחיה), אחת שנישאה למישהו שאסור לה על פי מדברנן (שניות לעריות) ואיילונית. לנשים אלו אין גם זכויות על הפירות, לא מקבלות מזונות ולא בגדים בלויים.

רבא אמר רב נחמן שליח כדיינין רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן כאלמנה

רבא אמר רב נחמן שליח כדיינין מה דיינין לאו לדידהו אף שליח נמי לאו לדידיה לאפוקי אלמנה דלדידה

רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן כאלמנה מה אלמנה יחידה אף שליח יחיד לאפוקי בית דין דרבים נינהו והלכתא שליח כאלמנה

ומאי שנא מהא דתנן האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעל הבית ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם בבינונית אחד מחמשים פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה

התם כיון דאיכא דתורם בעין רעה ואיכא דתורם בעין יפה אמר ליה להכי אמדתיך אבל הכא טעותא הוא אמר ליה לא איבעי לך למיטעי

אמר רב הונא בר חנינא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים ולית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה והאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להם חלק יפה הגדילו יכולין למחות ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות אם כן מה כח בית דין יפה

לא קשיא הא דטעו הא דלא טעו

אי דלא טעו במאי יכולין למחות ברוחות

כי אתא רב דימי אמר מעשה ועשה רבי כדברי חכמים אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול אם כן מה כח בית דין יפה והחזיר רבי את המעשה

רב דימי מתני הכי רב ספרא מתני הכי מעשה וביקש רבי לעשות כדברי חכמים אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול אם כן מה כח בית דין יפה לא עשה רבי את המעשה

לימא בהא קמיפלגי מר סבר טעה בדבר משנה חוזר ומר סבר אינו חוזר

לא דכולי עלמא טעה בדבר משנה חוזר ומר סבר הכי הוה מעשה ומר סבר הכי הוה מעשה

אמר רב יוסף ארמלתא דזבינה אחריות איתמי ובית דין דזבין אחריות איתמי

פשיטא

אלמנה לא איצטריכא ליה כי איצטריך ליה בי דינא מהו דתימא

כל דזבין מבי דינא אדעתא למיפק ליה קלא הוא דזבין קא משמע לן

רבן שמעון בן גמליאל אומר כו׳ ועד כמה אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת עד פלגא

תניא נמי הכי אמר רבן שמעון בן גמליאל בית דין שמכרו שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים מכרן קיים

אמר אמימר משמיה דרב יוסף בית דין שמכרו בלא הכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין

נעשו ודאי טעו דתנן שום היתומין שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב

אי מההיא הוה אמינא הני מילי שליח אבל בית דין לא קא משמע לן

איתיביה רב אשי לאמימר שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל הא שוה בשוה מכרן קיים מאי לאו דלא אכרוז לא בדאכרוז

הא מדסיפא בדאכרוז הוי רישא בדלא אכרוז דקתני סיפא אם עשו אגרת בקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים

אלא לעולם בדלא אכרוז ולא קשיא כאן בדברים שמכריזין עליהן כאן בדברים שאין מכריזין עליהן

ואלו הן דברים שאין מכריזין עליהן העבדים והמטלטלין והשטרות עבדים טעמא מאי שמא ישמעו ויברחו מטלטלין ושטרות שמא יגנבו

ואיבעית אימא כאן בשעה שמכריזין כאן בשעה שאין מכריזין

דאמרי נהרדעי לכרגא למזוני ולקבורה מזבנינן בלא אכרזתא

ואיבעית אימא כאן במקום שמכריזין כאן במקום שאין מכריזין דאמר רב נחמן מעולם לא עשו אגרת בקורת בנהרדעא

סבור מינה משום דבקיאי בשומא אמר ליה רב יוסף בר מניומי לדידי מיפרשא לי מיניה דרב נחמן משום דקרו להו בני אכלי נכסי דאכרזתא

אמר רב יהודה אמר שמואל מטלטלין של יתומים שמין אותן ומוכרין אותן לאלתר רב חסדא אמר אבימי מוכרין אותן לשווקים

ולא פליגי הא דמיקרב שוקא הא דמרחק שוקא

רב כהנא הוה בידיה שכרא דרב משרשיא בר חילקאי יתמא שהייה עד ריגלא אמר אף על גב דנפל ביה איצצתא מייתי זוזא חריפא

רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה הוה לדידיה נמי חמרא הוה קמסיק ליה לסיכרא

אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו לאמטויי בהדן אמר ליה זיל לא עדיף מדידך

מתני׳ הממאנת השניה והאילונית אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות

אם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש להם כתובה

גמ׳ רב תני קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה וכל שכן ממאנת

שמואל תני ממאנת אין לה כתובה אבל יוצאה בגט יש לה כתובה

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה

ממאנת לא פסלה מן האחין ולא פסלה מן הכהונה יוצאה בגט פסלה מן האחין ופסלה מן הכהונה

ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה חדשים

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

WhatsApp Image 2022-10-26 at 9.50.50 AM

‘עַד הֵנָּה אֵל עֲזָרָנוּ’ – פיוט לסיום מסכת כתובות שחיבר ר’ עמרם עמאר – רות ביתן-כהן

להורדת PDF תקציר: סיום מסכת הוא מאורע חגיגי. כחלק משמחת המצווה נהגו פייטנים מתפוצות שונות לחבר פיוטים ובהם הציגו את שמחת הלימוד ואת גדולת לומדי התורה. במאמר זה יוצג פיוט שנכתב לסיום מסכת כתובות. את הפיוט חיבר הפייטן ר’ עמרם עמאר, אשר חי ופעל באלג’יריה (המאות ה-18, 19). לאורך הפיוט הוא שוזר את שמותיהם של …

כתובות ק

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות ק

רבא אמר רב נחמן שליח כדיינין רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן כאלמנה

רבא אמר רב נחמן שליח כדיינין מה דיינין לאו לדידהו אף שליח נמי לאו לדידיה לאפוקי אלמנה דלדידה

רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן כאלמנה מה אלמנה יחידה אף שליח יחיד לאפוקי בית דין דרבים נינהו והלכתא שליח כאלמנה

ומאי שנא מהא דתנן האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעל הבית ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם בבינונית אחד מחמשים פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה

התם כיון דאיכא דתורם בעין רעה ואיכא דתורם בעין יפה אמר ליה להכי אמדתיך אבל הכא טעותא הוא אמר ליה לא איבעי לך למיטעי

אמר רב הונא בר חנינא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים ולית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה והאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להם חלק יפה הגדילו יכולין למחות ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות אם כן מה כח בית דין יפה

לא קשיא הא דטעו הא דלא טעו

אי דלא טעו במאי יכולין למחות ברוחות

כי אתא רב דימי אמר מעשה ועשה רבי כדברי חכמים אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול אם כן מה כח בית דין יפה והחזיר רבי את המעשה

רב דימי מתני הכי רב ספרא מתני הכי מעשה וביקש רבי לעשות כדברי חכמים אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול אם כן מה כח בית דין יפה לא עשה רבי את המעשה

לימא בהא קמיפלגי מר סבר טעה בדבר משנה חוזר ומר סבר אינו חוזר

לא דכולי עלמא טעה בדבר משנה חוזר ומר סבר הכי הוה מעשה ומר סבר הכי הוה מעשה

אמר רב יוסף ארמלתא דזבינה אחריות איתמי ובית דין דזבין אחריות איתמי

פשיטא

אלמנה לא איצטריכא ליה כי איצטריך ליה בי דינא מהו דתימא

כל דזבין מבי דינא אדעתא למיפק ליה קלא הוא דזבין קא משמע לן

רבן שמעון בן גמליאל אומר כו׳ ועד כמה אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת עד פלגא

תניא נמי הכי אמר רבן שמעון בן גמליאל בית דין שמכרו שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים מכרן קיים

אמר אמימר משמיה דרב יוסף בית דין שמכרו בלא הכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין

נעשו ודאי טעו דתנן שום היתומין שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב

אי מההיא הוה אמינא הני מילי שליח אבל בית דין לא קא משמע לן

איתיביה רב אשי לאמימר שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל הא שוה בשוה מכרן קיים מאי לאו דלא אכרוז לא בדאכרוז

הא מדסיפא בדאכרוז הוי רישא בדלא אכרוז דקתני סיפא אם עשו אגרת בקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים

אלא לעולם בדלא אכרוז ולא קשיא כאן בדברים שמכריזין עליהן כאן בדברים שאין מכריזין עליהן

ואלו הן דברים שאין מכריזין עליהן העבדים והמטלטלין והשטרות עבדים טעמא מאי שמא ישמעו ויברחו מטלטלין ושטרות שמא יגנבו

ואיבעית אימא כאן בשעה שמכריזין כאן בשעה שאין מכריזין

דאמרי נהרדעי לכרגא למזוני ולקבורה מזבנינן בלא אכרזתא

ואיבעית אימא כאן במקום שמכריזין כאן במקום שאין מכריזין דאמר רב נחמן מעולם לא עשו אגרת בקורת בנהרדעא

סבור מינה משום דבקיאי בשומא אמר ליה רב יוסף בר מניומי לדידי מיפרשא לי מיניה דרב נחמן משום דקרו להו בני אכלי נכסי דאכרזתא

אמר רב יהודה אמר שמואל מטלטלין של יתומים שמין אותן ומוכרין אותן לאלתר רב חסדא אמר אבימי מוכרין אותן לשווקים

ולא פליגי הא דמיקרב שוקא הא דמרחק שוקא

רב כהנא הוה בידיה שכרא דרב משרשיא בר חילקאי יתמא שהייה עד ריגלא אמר אף על גב דנפל ביה איצצתא מייתי זוזא חריפא

רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה הוה לדידיה נמי חמרא הוה קמסיק ליה לסיכרא

אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו לאמטויי בהדן אמר ליה זיל לא עדיף מדידך

מתני׳ הממאנת השניה והאילונית אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות

אם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש להם כתובה

גמ׳ רב תני קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה וכל שכן ממאנת

שמואל תני ממאנת אין לה כתובה אבל יוצאה בגט יש לה כתובה

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה

ממאנת לא פסלה מן האחין ולא פסלה מן הכהונה יוצאה בגט פסלה מן האחין ופסלה מן הכהונה

ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה חדשים

גלול כלפי מעלה