הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
כתובות קב
מובא מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש על מי שאומר לאחר “אני חייב לך (סכום מסוים) של כסף”. האם נוכל לגבות את הכסף על סמך הצהרה זו? אם זה היה בכתב, האם אנו יכולים להניח שזה לגיטימי, גם אם אין עדים חתומים על המסמך? מובאים שני ניסיונות לתמוך בעמדת רבי יוחנן (אחד ממשנתנו), אך שניהם נדחים. רבא מציע שאולי הוויכוח שלהם היה גם ויכוח בין תנאים לגבי ערב. אבל גם הצעה זו נדחית. מדוע הסכמים (שטרי פסיקתא) שנעשו בין משפחת החתן למשפחת הכלה נחשבים כאילו כתובים, גם אם לא נכתבו? רבינא שואל האם ניתן להעלות הסכמים אלו על הכתב או לא. רב אשי עונה שהם לא יכולים. שלושה מקורות מובאים (כולל משנתנו) כקושיות על רב אשי אך נפתרים. האם ניתן להסיק ממשנתנו שהבת אמורה לגור אצל האם (כשיש ויכוח בין האם לבין היורשים – או בין גרושתה), גם אם הן מבוגרות יותר?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
לא בשטרי פסיקתא וכדרב גידל
דאמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה
תא שמע כתב לכהן שאני חייב לך חמש סלעים חייב ליתן לו חמש סלעים ובנו אינו פדוי
שאני התם דמשועבד ליה מדאורייתא אי הכי אמאי כתב כדי לברר לו כהן
אי הכי בנו אמאי אינו פדוי כדעולא דאמר עולא דבר תורה פדוי לכשיתן ומאי טעמא אמרו בנו אינו פדוי גזירה שמא יאמרו פודין בשטרות
אמר רבא כתנאי ערב היוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין
מעשה בא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים בני חורין ולא מנכסים משועבדים
אמר לו למה אמר לו הרי שהיה חונק את חבירו בשוק ומצא חבירו ואמר לו הנח לו ואני אתן לך פטור שלא על אמונתו הלוהו
לימא רבי יוחנן דאמר כרבי ישמעאל וריש לקיש דאמר כבן ננס
אליבא דבן ננס כולי עלמא לא פליגי
כי פליגי אליבא דרבי ישמעאל רבי יוחנן כרבי ישמעאל וריש לקיש עד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם אלא דשייך ליה לשיעבודא דאורייתא אבל הכא לא שייך שיעבודא דאורייתא
גופא אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו קנו הן הן הדברים הנקנים באמירה
אמר רבא מסתברא מילתא דרב בבתו נערה דקא מטי הנאה לידיה אבל בוגרת דלא מטי הנאה לידיה לא
והאלהים אמר רב אפילו בוגרת דאי לא תימא הכי אבי הבן מאי הנאה אתא לידיה אלא בההיא הנאה דקמיחתני אהדדי גמרי ומקני להדדי
אמר ליה רבינא לרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב או לא ניתנו ליכתב אמר ליה לא ניתנו ליכתב
איתיביה הפקחין היו כותבין על מנת שאזון את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי מאי כותבין אומרים
וקרי ליה לאמירה כתיבה אין והתנן הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך ותני רבי חייא האומר לאשתו
תא שמע אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם הא מדעת שניהם כותבין מאי לאו שטרי פסיקתא
לא שטרי אירוסין ממש כדרב פפא ורב שרביא דאיתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה רבה ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת
תא שמע מתו בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב
הכא במאי עסקינן בשקנו מידו
אי הכי בנות נמי בשקנו לזו ולא קנו לזו
ומאי פסקא איהי דהואי בשעת קנין מהני לה קנין בנות דלא הוו בשעת קנין לא מהני להו קנין
מי לא עסקינן דהואי בשעת קנין והיכי דמי כגון דגרשה ואהדרה
אלא איהי דליתא בתנאי בית דין מהני לה קנין בנות דאיתנהו בתנאי בית דין לא מהני להו קנין
מגרע גרעי אלא בנותיו היינו טעמא כיון דאיתנהו בתנאי בית דין אימר צררי אתפסינהו:
לא יאמר הראשון: אמר רב חסדא זאת אומרת בת אצל אמה
ממאי דבגדולה עסקינן דלמא בקטנה עסקינן ומשום מעשה שהיה
דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי האב אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל ראוי ליורשו מעשה היה ושחטוהו ערב הפסח
אם כן ליתני למקום שהיא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
כתובות קב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
לא בשטרי פסיקתא וכדרב גידל
דאמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה
תא שמע כתב לכהן שאני חייב לך חמש סלעים חייב ליתן לו חמש סלעים ובנו אינו פדוי
שאני התם דמשועבד ליה מדאורייתא אי הכי אמאי כתב כדי לברר לו כהן
אי הכי בנו אמאי אינו פדוי כדעולא דאמר עולא דבר תורה פדוי לכשיתן ומאי טעמא אמרו בנו אינו פדוי גזירה שמא יאמרו פודין בשטרות
אמר רבא כתנאי ערב היוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין
מעשה בא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים בני חורין ולא מנכסים משועבדים
אמר לו למה אמר לו הרי שהיה חונק את חבירו בשוק ומצא חבירו ואמר לו הנח לו ואני אתן לך פטור שלא על אמונתו הלוהו
לימא רבי יוחנן דאמר כרבי ישמעאל וריש לקיש דאמר כבן ננס
אליבא דבן ננס כולי עלמא לא פליגי
כי פליגי אליבא דרבי ישמעאל רבי יוחנן כרבי ישמעאל וריש לקיש עד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם אלא דשייך ליה לשיעבודא דאורייתא אבל הכא לא שייך שיעבודא דאורייתא
גופא אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו קנו הן הן הדברים הנקנים באמירה
אמר רבא מסתברא מילתא דרב בבתו נערה דקא מטי הנאה לידיה אבל בוגרת דלא מטי הנאה לידיה לא
והאלהים אמר רב אפילו בוגרת דאי לא תימא הכי אבי הבן מאי הנאה אתא לידיה אלא בההיא הנאה דקמיחתני אהדדי גמרי ומקני להדדי
אמר ליה רבינא לרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב או לא ניתנו ליכתב אמר ליה לא ניתנו ליכתב
איתיביה הפקחין היו כותבין על מנת שאזון את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי מאי כותבין אומרים
וקרי ליה לאמירה כתיבה אין והתנן הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך ותני רבי חייא האומר לאשתו
תא שמע אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם הא מדעת שניהם כותבין מאי לאו שטרי פסיקתא
לא שטרי אירוסין ממש כדרב פפא ורב שרביא דאיתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה רבה ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת
תא שמע מתו בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב
הכא במאי עסקינן בשקנו מידו
אי הכי בנות נמי בשקנו לזו ולא קנו לזו
ומאי פסקא איהי דהואי בשעת קנין מהני לה קנין בנות דלא הוו בשעת קנין לא מהני להו קנין
מי לא עסקינן דהואי בשעת קנין והיכי דמי כגון דגרשה ואהדרה
אלא איהי דליתא בתנאי בית דין מהני לה קנין בנות דאיתנהו בתנאי בית דין לא מהני להו קנין
מגרע גרעי אלא בנותיו היינו טעמא כיון דאיתנהו בתנאי בית דין אימר צררי אתפסינהו:
לא יאמר הראשון: אמר רב חסדא זאת אומרת בת אצל אמה
ממאי דבגדולה עסקינן דלמא בקטנה עסקינן ומשום מעשה שהיה
דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי האב אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל ראוי ליורשו מעשה היה ושחטוהו ערב הפסח
אם כן ליתני למקום שהיא
