Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בתשרי תשפ״ג | 17 אוקטובר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות קג

היה מקרה באדם ששכר אבן ריחיים ובתמורה לתשלום טחן את החיטה עבור הבעל. כשהבעל התעשר ולא נזקק עוד לשירותי המטחנה, הוא רצה לקבל כסף עבור השכרת אבן הריחיים. האם הוא יכול להכריח אותו לשלם את הכסף? האם ניתן ללמוד את התשובה לשאלה זו מהמקרה במשנתנו עם שני הבעלים שנאלצים לשלם את שווי המזונות שהתחייבו לתת לבת? האם ניתן להבחין בין המקרים? יתומים צריכים לאפשר לאלמנת אביהם להישאר בביתם ולהאכיל אותה. אם היא חוזרת לבית אביה, הם לא צריכים להאכיל אותה. באילו מצבים יש חריגים לכללים אלו? הגמרא מביאה ברייתא המספרת מה קרה כשנפטר רבי יהודה הנשיא. תחילה אמר לבניו לדאוג לאשתו ולהראות לה כבוד. האם זו לא חובה מדאורייתא? הוא רצה שנרו יהיה דלוק, שולחנו ערוך ומטתו מוצעת. למה? רבי יהודה הנשיא היה חוזר (מהמתים) בכל ליל שישי עד שמשהו קרה שבוע אחד והוא החליט שהוא כבר לא מגיע. סיפר גם לבניו מי ישרתו אותו. הם חשבו שהוא התכוון לקבורתו אבל מכיוון שהאנשים שהוא הזכיר מתו לפניו, הם הבינו שהוא התכוון לשרתו בעולם הבא. אחר כך קרא לחכמים ואמר להם לא להספיד אותו בעיירות, כמה זמן להתאבל עליו לפני פתיחת הישיבות מחדש, וששמעון בנו חכם וגמליאל בנו יהיה הנשיא, וחנינא בר חמא יהיה ראש הישיבה. למה הוא אמר להם כל אחד מהדברים האלה? מה קרה כתוצאה מכך שלא אפשרו הספדים בעיירות? כמה זמן בפועל הספידו אותו? חנינא בר חמא לא ישב בראש מיד – כיון שנתן תחילה לרב אפס להיות בראש כי הוא היה יותר מבוגר. בזמן שרב אפס היה בראש, היה רבי חנינא יושב בחוץ ולומד עם לוי. ברגע שהוא מת, ללוי לא היה עם מי ללמוד והוא נסע לבבל. כאשר רב ראה אותו בא, הוא הבין מיד שרבי אפס נפטר ורבי חנינא היה לראש. איך הוא ידע את זה? מדוע לא נבחר רבי חייא? רבי יהודה הנשיא קרא אז לילדיו ומסר לכל אחד מה שהוא צריך לדעת.

מאי למקום שאמה שמעת מינה בת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה

לא יאמרו שניהם וכו׳

ההוא גברא דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה לסוף איעתר זבין ריחיא וחמרא

אמר ליה עד האידנא הוה טחיננא גבך השתא הב לי אגרא אמר ליה מיטחן טחיננא לך

סבר רבינא למימר היינו מתניתין לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות

אמר ליה רב עוירא מי דמי התם חד כריסא אית לה תרתי כריסתא לית לה הכא מצי אמר ליה טחון וזבין טחון ואותיב

ולא אמרן אלא דלית ליה טחינא לריחיא אבל אית ליה טחינא לריחיא כגון זו כופין אותו על מדת סדום

מתני׳ אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה

אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין היורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות

אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים זנין אותה והיא בבית אביה

גמ׳ תנו רבנן משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכרים וכסתות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה שכך כתב לה ואת תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מגר ארמלותיך בביתי

תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי

אמר רב נחמן יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום

ומאי שנא מדרבי אסי אמר רבי יוחנן דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו

התם לא משתעבדי לה מחיים הכא משתעבדי לה מחיים

אמר אביי נקיטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו

תניא נמי הכי מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ולא עוד אלא אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו משלי אין שומעין לה

בעי אביי שיפצה מאי תיקו

אמרה אי אפשי

וליתבו לה כי יתבה התם מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה

וליתבו לה לפי ברכת הבית הכי נמי

אמר רב הונא לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר לשון חכמים מרפא ברכה הא דאמרן

עושר דתנן המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומו

מרפא דתנן לא ילעוס אדם חטין ויניח על גבי מכתו בפסח מפני שמחמיצות

תנו רבנן בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי

הזהרו בכבוד אמכם דאורייתא היא דכתיב כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי

אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך ויו יתירה לרבות את אחיך הגדול

הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא

נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה מאי טעמא כל בי שמשי הוה אתי לביתיה

ההוא בי שמשא אתאי שבבתא קא קריה אבבא אמרה אמתיה שתיקו דרבי יתיב כיון דשמע שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר

והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהניא להו

אמר להן לחכמי ישראל אני צריך נכנסו אצלו חכמי ישראל אמר להן אל תספדוני בעיירות

והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא חנינא בר חמא ישב בראש

אל תספדוני בעיירות סבור מינה משום טרחא הוא דקאמר כיון דחזי דקספדי בכרכים וקאתו כולי עלמא אמרו שמע מינה משום יקרא הוא דקאמר

הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום דלא עדיפנא ממשה רבינו דכתיב ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום תלתין יומין ספדין ביממא וליליא מכאן ואילך ספדו ביממא וגרסי בליליא או ספדו בליליא וגרסי ביממא עד דספדי תריסר ירחי שתא

ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפקא בת קלא ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא

שמעון בני חכם מאי קאמר הכי קאמר אף על פי ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא

אמר לוי צריכא למימר אמר רבי שמעון בר רבי צריכא לך ולמטלעתך מאי קשיא ליה הא קרא קאמר ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור

ההוא ממלא מקום אבותיו הוה ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה

ורבי מאי טעמא עבד הכי נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה

חנינא בר חמא ישב בראש לא קיבל רבי חנינא שהיה רבי אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה יתיב רבי אפס ברישא ויתיב רבי חנינא אבראי ואתא לוי ויתיב גביה

נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא לבבל והיינו דאמרי ליה לרב גברא רבה אקלע לנהרדעא ומטלע ודריש כלילא שרי אמר שמע מינה נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא

ואימא רבי חנינא נח נפשיה ורבי אפס כדיתיב יתיב ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא איבעית אימא לוי לרבי אפס מיכף הוה כייף ליה

ואי בעית אימא כיון דאמר רבי חנינא בר חמא ישב בראש לא סגי דלא מליך דכתיב בהו בצדיקים ותגזר אומר ויקם לך

והא הוה רבי חייא נח נפשיה והאמר רבי חייא אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות איפוך

והאמר רבי חייא אותו היום שמת רבי בטלה קדושה איפוך

והתניא כשחלה רבי נכנס רבי חייא אצלו ומצאו שהוא בוכה אמר לו רבי מפני מה אתה בוכה והתניא מת מתוך השחוק סימן יפה לו מתוך הבכי סימן רע לו פניו למעלה סימן יפה לו פניו למטה סימן רע לו פניו כלפי העם סימן יפה לו כלפי הכותל סימן רע לו פניו ירוקין סימן רע לו פניו צהובין ואדומים סימן יפה לו מת בערב שבת סימן יפה לו במוצאי שבת סימן רע לו מת בערב יום הכפורים סימן רע לו במוצאי יום הכפורים סימן יפה לו מת מחולי מעיים סימן יפה לו מפני שרובם של צדיקים מיתתן בחולי מעיים

אמר ליה אנא אתורה ומצות קא בכינא

איבעית אימא איפוך ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך רבי חייא עסוק במצות הוה ורבי סבר לא אפגריה

והיינו דכי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא בהדי דידי מינצת דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל מהדרנא ליה מפלפולי

אמר ליה רבי חייא אנא עבדי דלא משתכחה תורה מישראל דאייתינא כיתנא ושדיינא ומגדלנא נישבי וציידנא טביא ומאכילנא בישרא ליתמי ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא וסליקנא למתא דלית בה מקרי דרדקי וכתיבנא חמשא חומשי לחמשא ינוקי ומתנינא שיתא סידרי לשיתא ינוקי לכל חד וחד אמרי ליה אתני סידרך לחברך

והיינו דאמר רבי כמה גדולים מעשה חייא אמר ליה רבי שמעון ברבי אפילו ממך אמר ליה אין אמר ליה רבי ישמעאל ברבי יוסי אפילו מאבא אמר ליה חס ושלום לא תהא כזאת בישראל

אמר להן לבני קטן אני צריך נכנס רבי שמעון אצלו מסר לו סדרי חכמה

אמר להן לבני גדול אני צריך נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות אמר לו בני נהוג נשיאותך ברמים זרוק מרה בתלמידים

איני והא כתיב ואת יראי ה׳ יכבד ואמר מר זה יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי

לא קשיא הא בצינעא הא בפרהסיא

תניא רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים והתניא צדק צדק תרדף הלך אחר רבי לבית שערים

רבי בבית שערים הוה אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות קג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות קג

מאי למקום שאמה שמעת מינה בת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה

לא יאמרו שניהם וכו׳

ההוא גברא דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה לסוף איעתר זבין ריחיא וחמרא

אמר ליה עד האידנא הוה טחיננא גבך השתא הב לי אגרא אמר ליה מיטחן טחיננא לך

סבר רבינא למימר היינו מתניתין לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות

אמר ליה רב עוירא מי דמי התם חד כריסא אית לה תרתי כריסתא לית לה הכא מצי אמר ליה טחון וזבין טחון ואותיב

ולא אמרן אלא דלית ליה טחינא לריחיא אבל אית ליה טחינא לריחיא כגון זו כופין אותו על מדת סדום

מתני׳ אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה

אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין היורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות

אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים זנין אותה והיא בבית אביה

גמ׳ תנו רבנן משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכרים וכסתות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה שכך כתב לה ואת תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מגר ארמלותיך בביתי

תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי

אמר רב נחמן יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום

ומאי שנא מדרבי אסי אמר רבי יוחנן דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו

התם לא משתעבדי לה מחיים הכא משתעבדי לה מחיים

אמר אביי נקיטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו

תניא נמי הכי מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ולא עוד אלא אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו משלי אין שומעין לה

בעי אביי שיפצה מאי תיקו

אמרה אי אפשי

וליתבו לה כי יתבה התם מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה

וליתבו לה לפי ברכת הבית הכי נמי

אמר רב הונא לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר לשון חכמים מרפא ברכה הא דאמרן

עושר דתנן המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומו

מרפא דתנן לא ילעוס אדם חטין ויניח על גבי מכתו בפסח מפני שמחמיצות

תנו רבנן בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי

הזהרו בכבוד אמכם דאורייתא היא דכתיב כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי

אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך ויו יתירה לרבות את אחיך הגדול

הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא

נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה מאי טעמא כל בי שמשי הוה אתי לביתיה

ההוא בי שמשא אתאי שבבתא קא קריה אבבא אמרה אמתיה שתיקו דרבי יתיב כיון דשמע שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר

והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהניא להו

אמר להן לחכמי ישראל אני צריך נכנסו אצלו חכמי ישראל אמר להן אל תספדוני בעיירות

והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא חנינא בר חמא ישב בראש

אל תספדוני בעיירות סבור מינה משום טרחא הוא דקאמר כיון דחזי דקספדי בכרכים וקאתו כולי עלמא אמרו שמע מינה משום יקרא הוא דקאמר

הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום דלא עדיפנא ממשה רבינו דכתיב ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום תלתין יומין ספדין ביממא וליליא מכאן ואילך ספדו ביממא וגרסי בליליא או ספדו בליליא וגרסי ביממא עד דספדי תריסר ירחי שתא

ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפקא בת קלא ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא

שמעון בני חכם מאי קאמר הכי קאמר אף על פי ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא

אמר לוי צריכא למימר אמר רבי שמעון בר רבי צריכא לך ולמטלעתך מאי קשיא ליה הא קרא קאמר ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור

ההוא ממלא מקום אבותיו הוה ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה

ורבי מאי טעמא עבד הכי נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה

חנינא בר חמא ישב בראש לא קיבל רבי חנינא שהיה רבי אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה יתיב רבי אפס ברישא ויתיב רבי חנינא אבראי ואתא לוי ויתיב גביה

נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא לבבל והיינו דאמרי ליה לרב גברא רבה אקלע לנהרדעא ומטלע ודריש כלילא שרי אמר שמע מינה נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא

ואימא רבי חנינא נח נפשיה ורבי אפס כדיתיב יתיב ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא איבעית אימא לוי לרבי אפס מיכף הוה כייף ליה

ואי בעית אימא כיון דאמר רבי חנינא בר חמא ישב בראש לא סגי דלא מליך דכתיב בהו בצדיקים ותגזר אומר ויקם לך

והא הוה רבי חייא נח נפשיה והאמר רבי חייא אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות איפוך

והאמר רבי חייא אותו היום שמת רבי בטלה קדושה איפוך

והתניא כשחלה רבי נכנס רבי חייא אצלו ומצאו שהוא בוכה אמר לו רבי מפני מה אתה בוכה והתניא מת מתוך השחוק סימן יפה לו מתוך הבכי סימן רע לו פניו למעלה סימן יפה לו פניו למטה סימן רע לו פניו כלפי העם סימן יפה לו כלפי הכותל סימן רע לו פניו ירוקין סימן רע לו פניו צהובין ואדומים סימן יפה לו מת בערב שבת סימן יפה לו במוצאי שבת סימן רע לו מת בערב יום הכפורים סימן רע לו במוצאי יום הכפורים סימן יפה לו מת מחולי מעיים סימן יפה לו מפני שרובם של צדיקים מיתתן בחולי מעיים

אמר ליה אנא אתורה ומצות קא בכינא

איבעית אימא איפוך ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך רבי חייא עסוק במצות הוה ורבי סבר לא אפגריה

והיינו דכי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא בהדי דידי מינצת דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל מהדרנא ליה מפלפולי

אמר ליה רבי חייא אנא עבדי דלא משתכחה תורה מישראל דאייתינא כיתנא ושדיינא ומגדלנא נישבי וציידנא טביא ומאכילנא בישרא ליתמי ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא וסליקנא למתא דלית בה מקרי דרדקי וכתיבנא חמשא חומשי לחמשא ינוקי ומתנינא שיתא סידרי לשיתא ינוקי לכל חד וחד אמרי ליה אתני סידרך לחברך

והיינו דאמר רבי כמה גדולים מעשה חייא אמר ליה רבי שמעון ברבי אפילו ממך אמר ליה אין אמר ליה רבי ישמעאל ברבי יוסי אפילו מאבא אמר ליה חס ושלום לא תהא כזאת בישראל

אמר להן לבני קטן אני צריך נכנס רבי שמעון אצלו מסר לו סדרי חכמה

אמר להן לבני גדול אני צריך נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות אמר לו בני נהוג נשיאותך ברמים זרוק מרה בתלמידים

איני והא כתיב ואת יראי ה׳ יכבד ואמר מר זה יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי

לא קשיא הא בצינעא הא בפרהסיא

תניא רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים והתניא צדק צדק תרדף הלך אחר רבי לבית שערים

רבי בבית שערים הוה אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי

גלול כלפי מעלה