Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בתשרי תשפ״ג | 20 אוקטובר 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

כתובות קו

הלימוד של השבוע האחרון של מסכת כתובות מוקדש לאביבה אדלד על ידי חברותיה בחבורת נ”ך נעמי, טובה, ויוי, חני, שושנה ומינדי לכבוד סיום הש”ס שלה שיתקיים בסוף המסכת. “מאחלות לך הרבה שנות לימוד. המשיכי להיות מקור השראה לסובבים אותך.”

הדף היום מוקדש לכבוד נועה ומשפחתה, ללידה קלה בידיים מלאות, וגידול קל, ונחת יהודית מהבנות.

הדף היום מוקדש לכבוד חתונתו של איילון, בנם של עדינה ואריק חג’ג’.

הגמרא ממשיכה בסיפורו של רב ענן וכיצד מי שניסה לתת לו שוחד גרם בעקיפין לעיוות המשפט. רב ענן נענש בכך שביקוריו מאליהו הנביא השתנו במהותם. ההבדל משמש להסבר מדוע ישנן שתי יצירות שונות המכונות סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא – אחד נשנה לפני ואחד אחרי. כפי שהוזכר בסיפור עם רב ענן פסוק לגבי אלישע (מלכים ב ד:מג), הגמרא מביאה דרשה נוספת על אותו פסוק המסבירה שלאלישע היו 2,200 תלמידים שהוא האכיל מדי יום. בהקשר של האמירה ההיא, מוזכרים כמה רבנים וכמה תלמידים כל אחד האכיל. מספר התלמידים ירד עם כל רב שהוזכר. על מה עוד שילמו מתרומת הלשכה? יש ויכוח לגבי הנשים שארגו את הפרוכת – האם הם שולמו מתרומת הלשכה או מהכספי בדק הבית (כספים שיועדו לבניית בית המקדש ואחזקתו). נשאלת שאלה לגבי כלי השרת בבית המקדש – האם הם מיועדים לקרבנות ולכן משולמים מתרומת הלשכה או מיועדים למזבח ולכן משולמים מכספי בדק הבית? מובאות דעות שונות ומעלים קשיים. בסופו של דבר מוסבר שזה ויכוח תנאי.

האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף סלקיה לדינא דיתמי ואחתיה לדיניה כיון דחזא בעל דיניה יקרא דקא עביד ליה איסתתם טענתיה

רב ענן הוה רגיל אליהו דאתי גביה דהוה מתני ליה סדר דאליהו כיון דעבד הכי איסתלק יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא כי אתא הוה מבעית ליה בעותי

ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר אליהו זוטא

בשני דרב יוסף הוה ריתחא אמרי ליה רבנן לרב יוסף ליבעי מר רחמי אמר להו השתא ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה הוו פיישי תרי אלפן ומאתן רבנן בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי אנא איבעי רחמי

וממאי דפיישי הכי דכתיב ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש מאי לפני מאה איש אילימא דכולהו לפני מאה איש בשני בצורת טובא הוו אלא דכל חד וחד קמי מאה איש

כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן מבי רב הונא הוו פיישי תמני מאה רבנן רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרי במערבא קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה

כי מיפטרי רבנן מבי רבה ורב יוסף הוו פיישי ארבע מאה רבנן וקרו לנפשייהו יתמי כי הוו מיפטרי רבנן מבי אביי ואמרי לה מבי רב פפא ואמרי לה מבי רב אשי הוו פיישי מאתן רבנן וקרו נפשייהו יתמי דיתמי

אמר רבי יצחק בר רדיפא אמר רבי אמי מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים המלמדין הלכות שחיטה לכהנים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה

אמר רב גידל אמר רב תלמידי חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מגיהי ספרים שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה

אמר רב נחמן אמר רב נשים האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה ואני אומר מקדשי בדק הבית הואיל ופרכות תחת בנין עשויות

מיתיבי נשים האורגות בפרכות ובית גרמו על מעשה לחם הפנים ובית אבטינס על מעשה הקטרת כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה

התם בדבבי דאמר רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרכות היו במקדש שני שבעה כנגד שבעה שערים אחד לפתחו של היכל ואחד לפתחו של אולם שנים בדביר שנים כנגדן בעליה

תנו רבנן נשים המגדלות בניהן לפרה היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה אבא שאול אומר נשים יקרות שבירושלים היו זנות אותן ומפרנסות אותן

בעא מיניה רב הונא מרב

כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית צורך מזבח נינהו ומקדשי בדק הבית אתו או צורך קרבן נינהו ומתרומת הלשכה היו עושין אותן אמר ליה אין נעשין אלא מתרומת הלשכה

איתיביה וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע (הכהן) את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה׳ כלי שרת וגו׳

אמר ליה דאקרייך כתובי לא אקרייך נביאי אך לא יעשה בית ה׳ ספות וגו׳ כי לעשי המלאכה יתנהו

אי הכי קשו קראי אהדדי לא קשיא כאן שגבו והותירו כאן שגבו ולא הותירו

וכי גבו והותירו מאי הוי אמר רבי אבהו לב בית דין מתנה עליהן אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לכלי שרת

תנא דבי רבי ישמעאל כלי שרת באין מתרומת הלשכה שנאמר את שאר הכסף איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זה תרומת הלשכה

ואימא שיריים גופייהו כדאמר רבא העולה עולה ראשונה הכי נמי הכסף כסף ראשון

מיתיבי הקטורת וכל קרבנות צבור באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב ולבונה וכלי שרת באין ממותר נסכים

מזבח העולה הלשכות והעזרות באין מקדשי בדק הבית חוץ לחומת העזרה באין משירי הלשכות זו היא ששנינו חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה

תנאי היא דתנן מותר תרומה מה היו עושין בה ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים רבי ישמעאל אומר מותר פירות לקיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת

רבי עקיבא אומר מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת רבי חנינא סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת וזה וזה לא היו מודים בפירות

פירות מאי היא דתניא מותר תרומה מה היו עושין בה לוקחין פירות בזול ומוכרין אותם ביוקר והשכר מקיצין בו את המזבח וזו היא ששנינו מותר פירות לקיץ המזבח

מאי זה וזה לא היו מודין בפירות דתנן מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים

בשל הקדש מאי טעמא לא אין עניות במקום עשירות בשל עניים מאי טעמא לא דלמא מתרמי להו עניא וליכא למיתבא ליה

מי שהלך למדינת הים איתמר רב אמר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד באר הכהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכהן ומנוחה שרה ולכבוד בר המצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת כתובות מוקדשת ע"י אריקה ורוב שוורץ לכבוד יום הנישואין ה-50 של הוריה של אריקה שירה וסטיב שכטר.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

כתובות קו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

כתובות קו

האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף סלקיה לדינא דיתמי ואחתיה לדיניה כיון דחזא בעל דיניה יקרא דקא עביד ליה איסתתם טענתיה

רב ענן הוה רגיל אליהו דאתי גביה דהוה מתני ליה סדר דאליהו כיון דעבד הכי איסתלק יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא כי אתא הוה מבעית ליה בעותי

ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר אליהו זוטא

בשני דרב יוסף הוה ריתחא אמרי ליה רבנן לרב יוסף ליבעי מר רחמי אמר להו השתא ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה הוו פיישי תרי אלפן ומאתן רבנן בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי אנא איבעי רחמי

וממאי דפיישי הכי דכתיב ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש מאי לפני מאה איש אילימא דכולהו לפני מאה איש בשני בצורת טובא הוו אלא דכל חד וחד קמי מאה איש

כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן מבי רב הונא הוו פיישי תמני מאה רבנן רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרי במערבא קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה

כי מיפטרי רבנן מבי רבה ורב יוסף הוו פיישי ארבע מאה רבנן וקרו לנפשייהו יתמי כי הוו מיפטרי רבנן מבי אביי ואמרי לה מבי רב פפא ואמרי לה מבי רב אשי הוו פיישי מאתן רבנן וקרו נפשייהו יתמי דיתמי

אמר רבי יצחק בר רדיפא אמר רבי אמי מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים המלמדין הלכות שחיטה לכהנים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה

אמר רב גידל אמר רב תלמידי חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מגיהי ספרים שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה

אמר רב נחמן אמר רב נשים האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה ואני אומר מקדשי בדק הבית הואיל ופרכות תחת בנין עשויות

מיתיבי נשים האורגות בפרכות ובית גרמו על מעשה לחם הפנים ובית אבטינס על מעשה הקטרת כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה

התם בדבבי דאמר רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרכות היו במקדש שני שבעה כנגד שבעה שערים אחד לפתחו של היכל ואחד לפתחו של אולם שנים בדביר שנים כנגדן בעליה

תנו רבנן נשים המגדלות בניהן לפרה היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה אבא שאול אומר נשים יקרות שבירושלים היו זנות אותן ומפרנסות אותן

בעא מיניה רב הונא מרב

כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית צורך מזבח נינהו ומקדשי בדק הבית אתו או צורך קרבן נינהו ומתרומת הלשכה היו עושין אותן אמר ליה אין נעשין אלא מתרומת הלשכה

איתיביה וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע (הכהן) את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה׳ כלי שרת וגו׳

אמר ליה דאקרייך כתובי לא אקרייך נביאי אך לא יעשה בית ה׳ ספות וגו׳ כי לעשי המלאכה יתנהו

אי הכי קשו קראי אהדדי לא קשיא כאן שגבו והותירו כאן שגבו ולא הותירו

וכי גבו והותירו מאי הוי אמר רבי אבהו לב בית דין מתנה עליהן אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לכלי שרת

תנא דבי רבי ישמעאל כלי שרת באין מתרומת הלשכה שנאמר את שאר הכסף איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זה תרומת הלשכה

ואימא שיריים גופייהו כדאמר רבא העולה עולה ראשונה הכי נמי הכסף כסף ראשון

מיתיבי הקטורת וכל קרבנות צבור באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב ולבונה וכלי שרת באין ממותר נסכים

מזבח העולה הלשכות והעזרות באין מקדשי בדק הבית חוץ לחומת העזרה באין משירי הלשכות זו היא ששנינו חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה

תנאי היא דתנן מותר תרומה מה היו עושין בה ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים רבי ישמעאל אומר מותר פירות לקיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת

רבי עקיבא אומר מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת רבי חנינא סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת וזה וזה לא היו מודים בפירות

פירות מאי היא דתניא מותר תרומה מה היו עושין בה לוקחין פירות בזול ומוכרין אותם ביוקר והשכר מקיצין בו את המזבח וזו היא ששנינו מותר פירות לקיץ המזבח

מאי זה וזה לא היו מודין בפירות דתנן מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים

בשל הקדש מאי טעמא לא אין עניות במקום עשירות בשל עניים מאי טעמא לא דלמא מתרמי להו עניא וליכא למיתבא ליה

מי שהלך למדינת הים איתמר רב אמר

גלול כלפי מעלה